העברת מים בין אגנים
העברת מים בין אגנים או הטיית מים חוצת אגנים הם מונחים המתארים מובילי מים מעשה ידי אדם המעבירים מים מאגן ניקוז של נהר אחד שבו הם זמינים, לאגן אחר שבו המים זמינים פחות או ניתנים לניצול טוב יותר להתפתחות האדם. מטרתם של מיזמי הנדסת משאבי מים כאלה יכולה להיות אספקת מים לאגן הקולט, ייצור חשמל, או שניהם. לעיתים נדירות, כמו במקרה של נהר התהילה (אנ') שהטה מים מהחידקל לנהר הפרת בעיראק המודרנית, בוצעו העברות בין אגנים למטרות מדיניות.
קיימות דוגמאות עתיקות לאספקת מים. הפיתוחים המודרניים הראשונים בוצעו במאה ה-19 באוסטרליה, הודו וארצות הברית, וסיפקו מים לערים גדולות כמו דנוור ולוס אנג'לס. מאז המאה ה-20 בוצעו עוד הרבה מיזמים דומים במדינות אחרות, כולל ישראל והרפובליקה העממית של סין, ותרמו למהפכה הירוקה בהודו (אנ') ולפיתוח אנרגיית מים בקנדה.
מכיוון שהולכת מים בין אגנים טבעיים מתוארת הן כחיסור במקור והן כתוספת ביעד, עלולים מיזמים מסוג זה להיות שנויים במחלוקת במקומות מסוימים ולאורך זמן; הם עשויים גם להיראות כשנויים במחלוקת בשל קנה המידה, העלויות וההשפעות הסביבתיות או ההתפתחותיות שלהם.
בטקסס, למשל, דו"ח של מועצת פיתוח המים של טקסס (Texas Water Development Board) משנת 2007 ניתח את העלויות והיתרונות של מיזמי העברת מים בין אגנים בטקסס, והגיע למסקנה שעל אף שחלקם חיוניים, החסמים לפיתוחם כוללים עלות, התנגדויות לבניית מאגרים חדשים והשלכות סביבתיות.[1] אך למרות העלויות וחששות אחרים הכרוכים בכך, יש למיזמים של העברת מים בין אגנים תפקיד חיוני באופק תכנון המים של המדינה ל-50 השנים העתידיות. מתוך 44 מיזמים מומלצים להובלה והעברה של מי תהום ונגר עילי שנכללו בתוכנית המים של מדינת טקסס 2012, 15 הסתמכו על העברת מים בין אגנים.[1]
בעוד שמדינות מפותחות ניצלו לעיתים קרובות את האתרים הרווחיים ביותר מבחינה כלכלית שכבר יש בהם תועלות רבות, הוצעו תוכניות הטיה/העברה בקנה מידה גדול במדינות מתפתחות כמו ברזיל, מדינות אפריקה, הודו וסין. העברות מודרניות יותר אלו הוצדקו בשל היתרונות הכלכליים והחברתיים הפוטנציאליים שלהן באזורים מאוכלסים יותר, הנובעים מביקוש מוגבר להשקיה, אספקת מים לתעשייה ולתושבי הערים ומתוך הרצון לנצל אנרגיה מתחדשת. מיזמים אלה הוצדקו גם בגלל שינויי האקלים האפשריים והחשש מירידה בזמינות המים בעתיד; לאור זאת, נוטים מיזמים אלה להכין את הכלכלה לאירועי הבצורות ולביקוש הגובר למים. מבחינה כלכלית, מיזמים המעבירים מים בין אגנים הם לרוב גדולים ויקרים, וכוללים תכנון ותיאום תשתיות ציבוריות או פרטיות גדולות. במקרים מסוימים בהם הזרימה הרצויה אינה מסופקת על ידי כוח הכבידה בלבד, נדרש שימוש נוסף באנרגיה לשאיבת מים אל היעד. מיזמים מסוג זה עלולים להיות מסובכים גם במונחים משפטיים, שכן זכויות המים באגן המוצא נפגעות; זה נכון במיוחד כאשר אגן המוצא של נהר חוצה מדינות. יתר על כן, להעברות אלו יכולות להיות השפעות סביבתיות משמעותיות על מערכות אקולוגיות באגן המוצא. במקרים מסוימים יכולים אמצעי חיסכון במים (אנ') ביעד להפוך את העברות המים הללו לפחות נחוצות כדי להקל על מחסור במים (אנ'), לעכב את הצורך בבנייה של מתקנים להעברת מים או לצמצם את הגודל והעלות הראשונית שלהם.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המוביל הארצי בישראל, מעביר מים מהכנרת (אגן נהר הירדן) לאזור חוף הים התיכון ומעלה מים מעל 372 מטר. מימיו משמשים הן לחקלאות והן לאספקת מים עירונית.
- מוביל המים מאגם נאצר על הנילוס ועד למיזם תושכא במדבר המערבי של מצרים
- פרויקט העברת המים דרום-צפון בסין.
- תעלת צפון קרים (אוקראינה), המובילה מים מנהר הדנייפר לחצי האי קרים.
- מוביל המים של נהר הקולורדו שנבנה בשנים 1933–1941 כדי לספק מים לדרום קליפורניה
- התעלה הכול-אמריקנית שנבנתה בשנות ה-30 של המים ה-20 כדי להביא מים מנהר הקולורדו לעמק אימפריאל בדרום קליפורניה
- מיזם קולורדו-ביג תומפסון, שנבנה בין 1938 ל-1957, מטה מים מאגן נהר הקולורדו העליון מזרחה מתחת לקו פרשת המים של אמריקה אל אגן סאות פלאט.
מיזם מרכז אריזונה (CAP) בארצות הברית אינו העברה בין אגנים כשלעצמו, אם כי הוא חולק מאפיינים רבים עם העברות בין אגנים שכן הוא מעביר כמויות גדולות של מים למרחקים ארוכים והפרשי גובה. ה-CAP מעביר מים מנהר הקולורדו למרכז אריזונה הן לחקלאות והן לאספקת מים עירונית במקום מי התהום המדולדלים. עם זאת, המים נשארים בתוך אגן הניקוז של נהר הקולורדו, אם כי הועברו אל תת-האגן של הנהר חילה.
היבטים אקולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שנהרות הם בית גידול של מערכת מורכבת של מינים והאינטראקציות ביניהם, עלולה העברת מים מאגן אחד למשנהו לגרום להשפעה רצינית על המינים החיים בהם.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Fereidoun Ghassemi and Ian White: Inter-Basin Water Transfer, Case Studies from Australia, United States, Canada, China and India, Cambridge University Press, International Hydrology Series, 2007, ISBN 978-0-521-86969-0
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Texas Water Report: Going Deeper for the Solution (אורכב 22.02.2014 בארכיון Wayback Machine) Texas Comptroller of Public Accounts. Retrieved 11 February 2014.
- ^ Mussen, T. D.; Cocherell, D.; Poletto, J. B.; Reardon, J. S.; Hockett, Z.; Ercan, A.; Bandeh, H.; Kavvas, M. L.; Cech Jr, J. J.; Fangue, N. A. (2014). Fulton, Christopher J (ed.). "Unscreened Water-Diversion Pipes Pose an Entrainment Risk to the Threatened Green Sturgeon, Acipenser medirostris". PLOS ONE. 9 (1): e86321. Bibcode:2014PLoSO...986321M. doi:10.1371/journal.pone.0086321. PMC 3893286. PMID 24454967.