אגם נאצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אגם נאצר | |
|---|---|
 |
|
| מיקום | מצרים, סודאן |
| סוג | אגם סכור |
| שטח | 5,250 קמ"ר |
| אורך מרבי | 550 ק"מ |
| רוחב מרבי | 35 ק"מ |
| עומק ממוצע | 25.2 מטרים |
| עומק מרבי | 130 מטרים |
| נפח | 132 קילומטר מעוקב |
| אורך קו החוף | 7,844 ק"מ |
| גובה | 183 מטרים מפני הים |
| נהר מזין | נילוס |
| מקור לנהר | נילוס |
| ערים | אסוואן, אבו סימבל, ואדי חליפה |
| קואורדינטות | |
אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה".
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.
כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978-1998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
