המפלגה הליברל-דמוקרטית (בריטניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפלגה הליברל-דמוקרטית
Liberal Democrats logo.svg
מנהיג ניק קלג
שנת ייסוד 1988
מטה לונדון, אנגליה
http://libdems.org.uk/

המפלגה הליברל-דמוקרטיתאנגלית: Liberal Democrats) היא מפלגת בריטית, הממוקמת בין המרכז לשמאל המתון. מאז הקמתה הייתה המפלגה השלישית בגודלה בבריטניה, אחרי המפלגה השמרנית ומפלגת הלייבור (העבודה).

המפלגה הוקמה ב-1988 מאיחודן של המפלגה הליברלית הוותיקה והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהתפצלה ממפלגת הלייבור ב-1981. קדם לאיחוד המלא בין המפלגות הסכם אלקטורלי, שבמסגרתו נמנעו מלהתחרות זו מול זו באותו מחוז בחירה.

מ-1988 עד 1999 הנהיג את המפלגה פאדי אשדאון. ירשו אותו בתפקיד צ'ארלס קנדי (1999 - 2006) ומנזיס קמבל (2006 - 2007). מאז 2007 עומד בראש המפלגה ניק קלג.

מבנה המפלגה הוא פדרלי: היא מהווה איחוד של מפלגות ליברל-דמוקרטיות בסקוטלנד, ווילס ואנגליה.

הישגים אלקטורלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמת המפלגה ועד 2010 - שנות האופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור התמיכה במפלגה הליברל-דמוקרטית באחוזים מכלל הקולות (כתום), ומספר המושבים שזכו בהם (צהוב)

שיעור התמיכה במפלגה (ובברית האלקטורלית בין הסוציאל-דמוקרטים לליברלים, שקדמה לה) בבחירות הכלליות בבריטניה נע מאז הקמתה בין 17% ל-25%, אך הייצוג שזכתה לו בפרלמנט הבריטי נמוך משמעותית, ולא עלה על 10%. הסיבה לכך היא שיטת הבחירות האזורית בבריטניה, שבה כל מחוז בחירה שולח נציג אחד לפרלמנט, ואין חשיבות למספר הקולות שקיבלו המתמודדים שהפסידו. כתוצאה ממצב זה, המפלגה לא היוותה איום משמעותי על ההגמוניה של שתי המפלגות הגדולות באף מערכת בחירות, ועד 2010 אף לא הגיעה למצב של לשון מאזניים, שיחייב את שילובה בקואליציה.

המפלגה זכתה להישגים לא מבוטלים בבחירות המקומיות למועצות ערים ובבחירות לפרלמנט האירופי.

שותפה זוטרה בממשלת דייוויד קמרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרי דעת קהל שהתפרסמו לקראת בחירות 2010 צפו גידול ניכר בכוחה של המפלגה, אך הישגיה (57 מושבים) לא עלו, ואף ירדו במקצת, לעומת הבחירות הקודמות. עם זאת, כיוון שהמפלגה השמרנית שניצחה בבחירות לא הצליחה להשיג רוב מוחלט של המושבים, השיגו הליברל-דמוקרטים מעמד של לשון מאזניים, ולאחר משא ומתן קצר עם מנהיגי שתי המפלגות הגדולות הצטרפו לממשלת קואליציה עם המפלגה השמרנית, בראשות דייוויד קמרון. מנהיג הליברל-דמוקרטים ניק קלג מכהן כסגן ראש הממשלה, וארבעה מחברי המפלגה מכהנים כשרים.

אידאולוגיה ועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורותיה האידאולוגים של המפלגה הם עקרונות הליברליזם והסוציאל-דמוקרטיה. המפלגה נחלקת לשני אגפים אידאולוגיים, האגף הסוציאל-ליברלי המדגיש את חשיבות מדינת הרווחה, והאגף הליברטריאני, המדגיש את חשיבות החירות ושואף לצמצם את מעורבות הממשלה בכלכלה.

עמדותיה של המפלגה לא עמדו רבות במבחן המעשה, בהיותה מפלגת אופוזיציה מאז היווסדה.

בתחום מדיניות החוץ והביטחון דוגלת המפלגה בעמדות יוניו‏ת, שהתבטאו בין היתר בהתנגדותה למעורבות הבריטית במלחמת עיראק, ובקריאתה להחזרת הכוחות הבריטיים משם. מבין שלוש המפלגות הגדולות, הליברל-דמוקרטים הם חסידיו הגדולים של האיחוד האירופי, ומצדדים בהגברת סמכויותיו ובהעמקת שילובה של בריטניה בתוכו, בכלל זה תמיכה עקרונית בהצטרפות לגוש האירו בעתיד.

בתחום הממשל, המפלגה קוראת לרפורמה בסדרי הבחירות, כדי להפחית את הפער בין התפלגות קולות הבוחרים לבין הייצוג בפרלמנט בבחירות האזוריות הנהוגות כיום. היא תומכת בביזור סמכויות הממשל המרכזי למועצות מקומיות ולממשלים מקומיים בארבע האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת. המפלגה מצדדת במתן חוקה כתובה לבריטניה, לאחר אישורהּ במשאל עם.

בתחום הכלכלה שואפת המפלגה לאזן בין היוזמה החופשית לבין הצדק החברתי. בין היתר, היא מבטיחה להעלות בצורה ניכרת את מדרגת המס הנמוכה ביותר.

נושאי איכות הסביבה נמצאים במקום גבוה בסדר היום של המפלגה, התומכת בהשקעה מאסיבית במקורות אנרגיה מתחדשים. בניגוד לעמדת הלייבור והשמרנים, המפלגה מתנגדת להקמת תחנות כוח גרעיניות נוספות.

המפלגה תומכת בנישואים חד-מיניים.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]