הקרן העולמית לשימור חיות הבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנדה, חיה בסכנת הכחדה, היא הלוגו של הקרן. הפנדה שעל הלוגו היא צ'י צ'י - פנדה שהוצגה בגן החיות של לונדון.

הקרן העולמית לשימור חיות הבר, (באנגלית: World Wildlife Fund, לרוב בקיצור WWF), היא קרן שהוקמה ב-11 בספטמבר 1961 באנגליה, במטרה לקדם את המאבק להגנה על הסביבה; בעיקר על חיות בר ובית גידולן.

הקרן אמונה על הפסקת ההתדרדות במצב הסביבה הטבעית של כדור הארץ ובניית עתיד בו בני אדם יחיו בהרמוניה עם הטבע, על ידי:

כרגע, הקרן עובדת על שימור שלושה ביומים: יערות, מערכות אקלוגיות המבוססות על מים מתוקים, ואוקיינוסים וחופים. אזורים אלו כוללים את המסה העיקרית של המגוון הביולגי על פני כדור הארץ ומספקים את המשאבים והשירותים הטבעיים עליהם כל האורגניזמים החיים מסתמכים.

הקרן דוגלת בגישה מדעית-עובדתית לגבי שימור, ומתמקדת בשישה נושאים בעלי חשיבות עולמית: יערות, אוקיינוסים וחופים, מים מתוקים, מינים בסכנת הכחדה ואיומי הזיהום הכימיקלי והשינויים באקלים. לכל אחד מהנושאים הקרן פיתחה מטרות מוגדרות היטב, ומפעילה למעלה מ-1,200 פרויקטים אזוריים ברחבי העולם בכל שנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסניף הראשון של הארגון נפתח ב-11 בספטמבר 1961, בעיר מורג'ס שבשווייץ. הקרן נוסדה על ידי סיר ג'וליאן הקסלי - יו"ר אונסק"ו הראשון ונכדו של הביולוג הנודע תומאס הקסלי ועל ידי מקס ניקולסון - בעל שלושים שנות ניסיון בקישור אינטלקטואלים פרוגרסיביים עם עסקים גדולים באמצעות צוות החשיבה לתכנון פוליטי וכלכלי שהקים.

הקרן, שנקראה במקור הקרן העולמית לשימור חיות הבר, נקראת כיום, על פי ההסבר באתרה הרשמי, הקרן העולמית לשימור הטבע "World Wide Fund For Nature"

[2]

בשטר ההקמה, הוגדרה מטרת הארגון כ"שימור ממלכת החי, הצומח, היערות, האדמה, המים, הקרקעות ומשאבי טבע אחרים, באמצעות ניהול אדמות, מחקר וחקירה, ופרסום משותף של מאמצים, שיתוף פעולה עם צדדים מעוניינים נוספים וכל דרכים ראויות אחרות"[1].

הארגון הקים סניפים פעילים ברחבי העולם. הפוקוס העיקרי היה הגנת זנים נכחדים של בעלי חיים. ככל שמשאבי הארגון גדלו, התפתח הארגון לתחומים נוספים וביניהם שימור הסביבה, מחקר וקידום נושאים סביבתיים עולמיים. ב-1986 שמה של הקרן העולמית שונה ל"קרן לשימור הטבע" כדי לשקף את השינוי במטרות הקרן, אך הסניף הקנדי והאמריקאי עדיין משתמשים בשם המקורי[2].

על הארגון נמתחה ביקורת קשה מטעם מספר ארגונים ירוקים אשר טענו לזיקה גדולה מדי בין עסקים גדולים לארגון אשר מונעים אובייקטיביות בהתנהלותו. מועדון החברות של הארגון מאשר לחברות גדולות להשתמש בלוגו של הקרן ככלי פרסומי. כרגע הקרן עובדת עם קוקה קולה, נוקיה, קנון וחברות אחרות על מנת להבטיח מחויבות לשימור. [3].

בין החברות שתרמו בעבר ניתן למצוא את שברון, אקסון, (אשר תרמו למעלה מ- 50,000$ בשנת 1988), פיליפ מוריס, "מוביל" וקרן מורגן צ'ייס.

נשיאי הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הנסיך ברנרד מהולנד (19621976)
  2. ג'ון ה. לודון (19761981)
  3. הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו (19811996)
  4. סיאד בבר עלי (19961999)
  5. רואוד לוברס (ראש ממשלת הולנד) (2000)
  6. השופטת שרה מוריסון (20002001)
  7. ראש השבט אמקה אניאוקו, ניגרי משבט האיגבו (2001-2010)[4]
  8. יולנדה קקבדזה (משנת 2010 עד היום)

מועדון ה- 1001[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים, הנסיך ברנרד והנסיך פיליפ חברו למספר חברים נוספים והקימו את קרן הטבע 1001. מטרת הקרן לכסות את עלויות המנהלה וגיוס הכספים של הקרן העולמית. המועדון אסף 1001 חברים אשר כל אחד מהם תרם 10,000$ לקרן. [2]

מריבת השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, תבעה הקרן את הפדרציה העולמית להיאבקות (אז WWF), על נוהלי סחר לא הוגן. שני הצדדים נשאו את ראשי התיבות WWF מאז סתיו 1979. ארגון השימור טען שחברת ההיאבקות הפרה הסכם משנת 1994 לגבי השימוש הבינלאומי של ראשי התיבות[5][6].

ב-10 באוגוסט 2001, בית משפט בריטי פסק לטובת הקרן. חברת ההיאבקות ערערה על כך באוקטובר 2001. אף על פי כן, ב-5 במאי 2002 שינתה החברה את כתובת האתר שלה מWWF.Com לWWE.Com וכך עשתה לגבי כל אזכור של ראשי התיבות הקודמים.

בהמשך אותה שנה הגישו עורכי הדין של הקרן תביעת פיצויים בסך 360 מיליון דולר על מנת לפצות על הנזקים שנגרמו לארגון. במקרה זה זכתה חברת ההיאבקות. דרישה דומה נדחתה על ידי בית הדין האנגלי לערעורים ב-28 ביוני 2007. בשנת 2003 זכתה חברת ההיאבקות במשפט שבו דרשו את הזכות להשתמש בראשי התיבות לגבי מספר מוצרים שקדמו לשינוי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן הואשמה על ידי מספר ארגונים סביבתיים, כגון Corporate Watch ו-PR Watch, בקרבת יתר לעסקים אשר פוגעת במהימנות וכנות טענותיה. הקרן טוענת כי שותפות עם חברות כגון קוקה קולה, לפארג, ואיקאה תעזור לצמצם השפעתם השלילית על הסביבה. הקרן קיבלה סכום של 56 מיליון יורו מתאגידים בשנת 2010 (עליה של 8% בתמיכה מתאגידים בהשוואה לשנת 2009), שהיוותה כ-11% מרווחיה לאותה שנה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]