אפקט החממה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש הרבה דגש בערך לתאוריות שוליות יחסית בעוד ממצאים מרכזיים חסרים בו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר . זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של גזי חממה שמקורם בפעילות אנושית

אפקט החממה הוא תהליך שבו גזי חממה באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה תת אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה. בהעדר אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ הייתה עומדת על ‏-33° צלזיוס מתחת לאפס, אך בזכות אפקט החממה הטמפרטורה היא כ-15°. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאי השבדי סוונטה אוגוסט ארהניוס בשנת 1896. כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה גורמת להתחממות העולמית.‏‏‏[1] בכוכב נוגה קיים אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, שגורם לכך שהטמפרטורה שם עומדת על 460 מעלות צלזיוס. וכך נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש בהשוואה אליו.

הגורמים להגברה בעצמת אפקט החממה בכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכדור הארץ נצפית התגברות באפקט החממה מאז המהפכה התעשייתית והשימוש בפחם ובנפט באופן תעשייתי, בקבות פליטת כמויות גדולות של גזים לאטמוספירה כתוצאה משריפת החומרים. לבד מנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים לסביבה ולבריאות האוכלוסייה עקב גזים אלה, נפלטים גם גזי חממה רבים, כשבראשם פחמן הדו-חמצני, אשר שיעור הימצאותו באטמוספירה גדל והולך בשנים האחרונות.

תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המתבצע על ידי צמחים ופלנקטון צמחים היו בעבר גורם מאזן אשר ייצב את שיעור גז זה באוויר, כחלק ממעגל כמעט סגור של המערכת האקולוגית של נשימה ופירוק מצד אחד, והטמעה מהצד השני.

כיום, הפחמן שממנו נוצר הפחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר אינו נובע מן המערכת האקולוגית העכשווית, אלא מקורו בפחמן שנאגר במעמקי האדמה במשך מיליוני שנים על ידי ריקבון של עצים וצמחים‏[2]. כמות הצמחים הנוכחית אינה מספיקה להטמעת הכמויות העצומות של הפחמן. משום כך המערכת של קליטת פחמן ופליטתו מתוך המערכת הביוספירית אל הסביבה אינה מאוזנת. תהליכי מדבור ופגיעה בצמחים על ידי עיור וכיסוי השטח בכבישים יכולים להקטין עוד יותר את יכולתם של הצמחים להטמיע חלק מהפחמן הדו-חמצני.

ב-2006 יצא דו"ח של האו"ם שטען שמשקי החי אחראים על 18% מגזי החממה המיוצרים באשמת האדם כאשר הכמות הנפלטת ממכוניות מגיעה ל-13.5%, אולם ב-2010 דווח שהדו"ח הפריז בשיוך ההשפעה של אכילת בשר על שינויי האקלים‏[3].

תוצאות אפקט החממה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט החממה המוגבר יגרום לנזקים סביבתיים גדולים בהם הפשרת הקרחונים בקטבים שיגרמו לעליית גובה פני הים וצמצום פני היבשה, הגברת תהליכי מדבור.

עמעום עולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לאפקט החממה המוגבר קיים עמעום העולמי, הגורם להחזרת קרינה מכדור הארץ לחלל, הזיהום הנוצר על ידי בני אדם גורם לעלייה בריכוז האירוסולים ("חלקיקים מרחפים") ולהיווצרות עננים בעלי טיפות מרובות וקטנות (ריבוי גבישי צמיחה). עננים אלו לא מאפשרים לחלק מהקרינה להיכנס לשטח הפנים של כדור הארץ ומחזירים אותה לחלל וכתוצאה מכך נוצר אפקט של קירור, הפועל באופן הפוך לאפקט החממה. אפקט קירור זה, המכונה גם אפקט העמעום, מנוגד לאפקט החממה אשר גורם להתחממות הגלובלית. לפי גישה זו, ללא אפקט העמעום הייתה ההתחממות הגלובלית חריפה אף יותר.

מניעת אפקט החממה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לצמצם את אפקט החממה התקבל ב-1998 פרוטוקול קיוטו המציג שני כיווני התמודדות עיקריים: צמצום הפליטה של גזי חממה וניקוז גזי חממה מהאטמוספירה על ידי 'כיורי פחמן' (Carbon Sink).

צמצום פליטת גזי חממה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטוקול קיוטו דרש ממדינות המערב החתומות עליו לצמצם את כמות גזי החממה שהן פולטות כך שב-2012 רמת הפליטה תרד לרמה הנמוכה ב-5% מזו שהייתה ב-1990. למדינות מזרח אירופה הוקצה יעד פליטה, אולם הוא גבוה מהיקף הפליטה בפועל ולכן איננו מחייב צמצום פליטה. מדינות מתפתחות אינן נדרשות לצמצם את הפליטה שלהן.

ניקוז גזי חממה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות יכולות לעמוד ביעד שהוצב להן גם על ידי סילוק פחמן וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה. סילוק שכזה יכול להתבצע על ידי נטיעת יערות, שימוש בדלק ממקורות ביולוגיים, ובמקרים מסוימים אפילו על ידי תשלום למדינות עניות כדי שלא ייכרתו יערות בתחומן. ישנה מחלוקת האם ניקוז גזי חממה הוא אמצעי קל ולא יקר לצמצום אפקט החממה או שהוא תרגיל התחמקות שבאמצעותו מדינות מזהמות נמנעות מלהפסיק לזהם.

שאלת הקשר בין התגברות אפקט החממה להתחממות גלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצהרות הרשמיות של התאחדויות חוקרי האקלים ושל הגוף הבינלאומי המרכז מידע בנושא (IPCC), כמו גם הרוב המוחלט של המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא אחרי 1993‏[1] תומכים בתאוריה שלפיה ההתחממות נובעת מפעילות אנושית הגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה.‏‏‏[4]

עם זאת, ישנם חוקרים המתנגדים לתאוריה זו ומציעים תאוריות חילופיות. לדוגמה, הפרופסורים נתן פלדור וניר שביב מהאוניברסיטה העברית בירושלים טוענים כי ההתחממות הנצפית לאחרונה היא חלק ממחזור טבעי של התחממות והתקררות כדור הארץ.

ההסכמה המדעית הרחבה בקשר להשפעת התגברות אפקט החממה הובילה לאחרונה את המדינות המפותחות המובילות כלכלית (פורום ה-G8), להכריז על תמיכתן בפתרון בעיה זו. תמיכה זו התבטאה בהחלטות שהתקבלו בועידת קיוטו, בה התחייבו מדינות רבות להפחית את כמות גזי החממה אשר הן פולטות. על אף הצהרות אלה, תנועות "ירוקות" טוענות שעדיין לא נעשה די למנוע את המשך התופעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Naomi Oreskes, ‏BEYOND THE IVORY TOWER: The Scientific Consensus on Climate Change, Science 3 December 2004: Vol. 306. no. 5702, p. 1686.‏
  2. ^ דר. אסף רוזנטל, ‏הפחמן הקבור מאיים להגביר את התחממות כדור הארץ, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2014
  3. ^ UN admits flaw in report on meat and climate change - http://www.telegraph.co.uk/earth/environment/climatechange/7509978/UN-admits-flaw-in-report-on-meat-and-climate-change.html
  4. ^ Attribution of recent climate change, בוויקיפדיה האנגלית‏