אפקט החממה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש הרבה דגש בערך לתאוריות שוליות יחסית בעוד ממצאים מרכזיים חסרים בו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר . זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של גזי חממה שמקורם בפעילות אנושית

אפקט החממה הוא תהליך שבו גזי חממה באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה תת אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה. הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס. בהיעדר אפקט החממה הטמפרטורה הייתה קרה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס - מתחת לנקודת הקיפאון של מים. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאי השבדי סוונטה אוגוסט ארהניוס בשנת 1896. כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה גורמת להתחממות העולמית.‏‏

בנוגה קיים אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, שגורם לטמפרטורת פני השטח של 460 מעלות צלזיוס. וכך נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש בהשוואה אליו.

הגורמים להגברה בעצמת אפקט החממה העולמי בכדור הארץ

בכדור הארץ נצפית התגברות באפקט החממה מאז המהפכה התעשייתית והשימוש בפחם ובנפט באופן תעשייתי, כאשר נפלטות לאטמוספירה כמויות עצומות של גזים כתוצאה משריפת החומרים. לבד מנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים לסביבה ולבריאות האוכלוסייה עקב גזים אלה, נפלטים גם גזי חממה רבים, כשבראשם הפחמן הדו-חמצני, אשר שיעור הימצאותו באטמוספירה גדל והולך בשנים האחרונות.

תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המתבצע על ידי צמחים ופלנקטון צמחי היה בעבר גורם מאזן אשר ייצב את שיעור גז זה באוויר, כחלק ממעגל כמעט סגור של המערכת האקולוגית של נשימה ופירוק מצד אחד, והטמעה מהצד השני.

כיום, הפחמן שממנו נוצר הפחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר אינו נובע מן המערכת האקולוגית העכשווית, אלא מקורו בפחמן שנאגר במעמקי האדמה במשך מיליוני שנים על ידי ריקבון של עצים וצמחים. כמות הצמחים הנוכחית אינה מספיקה להטמעת הכמויות העצומות של הפחמן. משום כך המערכת של קליטת פחמן ופליטתו מתוך המערכת הביוספירית אל הסביבה אינה מאוזנת. תהליכי מדבור ופגיעה בצמחים על ידי עיור וכיסוי השטח בכבישים יכולים להקטין עוד יותר את יכולתם של הצמחים להטמיע חלק מהפחמן הדו-חמצני.

כמות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מבעלי חיים היא 18% כאשר הכמות הנפלטת ממכוניות מגיעה ל-13.5%. הגזים בבעלי חיים נפלטים כתוצאה מפעילות המעיים של החיות שם מצוי גז מתאן - גז מסוכן אשר "תורם" רבות להתחממות גלובלית.

תוצאות אפקט החממה

אפקט החממה המוגבר יגרום לנזקים סביבתיים גדולים בהם הפשרת הקרחונים בקטבים שיגרמו לעליית גובה פני הים וצמצום פני היבשה, הגברת תהלכי מדבור

מניעת אפקט החממה

כדי לצמצם את אפקט החממה התקבל ב-1998 פרוטוקול קיוטו המציג שני כיווני התמודדות עיקריים: צמצום הפליטה של גזי חממה וניקוז גזי חממה מהאטמוספירה על ידי 'כיורי פחמן' (Carbon Sink).

צמצום פליטת גזי חממה

פרוטוקול קיוטו דורש ממדינות המערב החתומות עליו לצמצם את כמות גזי החממה שהן פולטות כך שב-2012 רמת הפליטה תרד לרמה הנמוכה ב-5% מזו שהייתה ב-1990. למדינות מזרח אירופה הוקצה יעד פליטה, אולם הוא גבוה מהיקף הפליטה בפועל ולכן איננו מחייב צמצום פליטה. מדינות מתפתחות אינן נדרשות לצמצם את הפליטה שלהן

ניקוז גזי חממה

מדינות יכולות לעמוד ביעד שהוצב להן גם על ידי סילוק פחמן וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה. סילוק שכזה יכול להתבצע על ידי נטיעת יערות, שימוש בדלק ממקורות ביולוגיים, ובמקרים מסוימים אפילו על ידי תשלום למדינות עניות כדי שלא ייכרתו יערות בתחומן. ישנה מחלוקת האם ניקוז גזי חממה הוא אמצעי קל ולא יקר לצמצום אפקט החממה או שהוא תרגיל התחמקות שבאמצעותו מדינות מזהמות נמנעות מלהפסיק לזהם.

שאלת הקשר בין התגברות אפקט החממה להתחממות גלובלית

ההצהרות הרשמיות של התאחדויות חוקרי האקלים ושל הגוף הבינלאומי המרכז מידע בנושא (IPCC), כמו גם הרוב המוחלט של המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא אחרי 1993 תומכים בתאוריה שלפיה ההתחממות נובעת מפעילות אנושית הגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה.‏‏

עם זאת, ישנם חוקרים המתנגדים לתאוריה זו ומציעים תאוריות חילופיות. לדוגמה, הפרופסורים נתן פלדור וניר שביב מהאוניברסיטה העברית בירושלים טוענים כי ההתחממות הנצפית לאחרונה היא חלק ממחזור טבעי של התחממות והתקררות כדור הארץ.

ההסכמה המדעית הרחבה בקשר להשפעת התגברות אפקט החממה הובילה לאחרונה את המדינות המפותחות המובילות כלכלית (פורום ה-G8), להכריז על תמיכתן בפתרון בעיה זו. תמיכה זו התבטאה בהחלטות שהתקבלו בועידת קיוטו, בה התחייבו מדינות רבות להפחית את כמות גזי החממה אשר הן פולטות. על אף הצהרות אלה, תנועות "ירוקות" טוענות שעדיין לא נעשה די למנוע את המשך התופעה.

עמעום עולמי

במקביל לאפקט החממה המוגבר קיים עמעום העולמי, הגורם להחזרת קרינה מכדור הארץ לחלל, הזיהום הנוצר על ידי בני אדם גורם לעלייה בריכוז האירוסולים ("חלקיקים מרחפים") ולהיווצרות עננים בעלי טיפות מרובות וקטנות (ריבוי גבישי צמיחה). עננים אלו לא מאפשרים לחלק מהקרינה להיכנס לשטח הפנים של כדור הארץ ומחזירים אותה לחלל וכתוצאה מכך נוצר אפקט הפוך- של קירור. אפקט קירור זה, המכונה גם אפקט העמעום, מנוגד לאפקט החממה אשר גורם להתחממות הגלובלית. לפי גישה זו, ללא אפקט העמעום הייתה ההתחממות הגלובלית חריפה אף יותר.

ראו גם

• התחממות עולמית
• הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים
• איכות הסביבה
• פרוטוקול קיוטו
• מדבור

קישורים חיצוניים

• צבי פלטיאל, ‏אקלים כדור-הארץ מתחמם? מתקרר?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• תוצא החממה, באנציקלופדיה ynet
• יהודה בלו, השפעת אפקט החממה על ארקטיקה, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 8 באוקטובר 2005
• יהודה בלו, מעטה הקרח של קילימנג'רו מפשיר ונעלם, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 1 בנובמבר 2005
• יהודה בלו, אפקט החממה כגורם להכחדת מיני צמחים, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 4 בפברואר 2006
• צפריר רינת, ועידת קופנהגן, כמה דרכים שתוכלו לעשות בעצמכם להפחתת פליטת גזי חממה, באתר הארץ, 5.12.09
• סקירה מתעדכנת על התחממות גלובלית באתר ה'אקונומיסט'
• נתן פלדור, התחממות גלובלית – עובדות ואמונות , הרצאת וידאו באתר אוניברסיטה מצולמת
• ניר שביב, השפעת השמש על אקלים כדור הארץ , הרצאת וידאו באתר אוניברסיטה מצולמת