התנועה היהודית למען זכויות האדם בארגנטינה
 | |
| מדינה |
ארגנטינה  |
|---|---|
  | |
התנועה היהודית למען זכויות האדם בארגנטינה (בספרדית: Movimiento Judío por los Derechos Humanos) הייתה ארגון זכויות אדם בארגנטינה שנוסדה על ידי מרשל מאייר והרמן שילר ב-19 באוגוסט 1983. [1]
התנועה הייתה אחת מתשעה ארגוני זכויות אדם גדולים במהלך המלחמה המלוכלכת . [2] זו הייתה אחת משלוש קבוצות שהיו דתיות ומילאה תפקיד מרכזי במאבק למען זכויות האדם בארגנטינה. [3]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1978, החל הרב מרשל מאייר מבית הכנסת של קהילת בית אל להיתקל בבני קהילה שקרוביהם נעלמו על ידי השלטון. אנשים אלה לא מצאו תמיכה מדאיה שתפקידה היה להלחם באנטישמיות בארגנטינה והקהילה היהודית בארגנטינה שתקה כי הם חששו מדיכוי הממשלה.[4]
ארגונים יהודיים מרכזיים AMIA וארגון Sionista Argentina קראו לאחדות הקהילה להובלה על ידי דאיה מתוך רצון שיהיה קול אחד המייצג את הקהילה היהודית. מרשל מאייר החליט ליצור את ה-תנועה היהודית למען זכויות האדם בארגנטינה כמענה לדרישותיהם של קרובי משפחתו הבלתי נתמכים בקהילתו. [5]
יהודי ארגנטינה שהצטרפו לתנועה העמידו את עצמם בסכנה בכך שנחשפו לעונש מהממשלה. [6] שלא כמו האמהות פלאסה דה מאז'ו הקבוצה ברובה לא הייתה מורכבת מאנשים שהושפעו אישית מההעלמות. [7]
התנועה כללה מתנגדים דתיים מהקהילה היהודית. הרב מאייר פנה לאנשים מבית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית שלא הסכימו עם המשטר הצבאי, וניצל את אמינותם כדי לדחות ולעשות דה-לגיטימציה לדיכוי פוליטי, על בסיס מחויבות פילוסופית ודתית לצדק חברתי. [8]
הקבוצה החלה להשתתף בהפגנות לקראת סוף 1982, אם כי היא נוסדה רשמית רק ב-1983. [9]
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעולה הפומבית הראשונה של התנועה הייתה השתתפות בהפגנה במחאה על ניסיון הצבא להעביר לעצמם חוק חנינה באוגוסט 1983. ההפגנה הייתה הצלחה, וכתוצאה מכך תוכננה עצרת של התנועה לאוקטובר 1983 בהאובליסק של בואנוס איירס. דאיה ניסתה לעצור את העצרת[10] בטענה שהיא אנטישמית וביקרה את הדוברים חבה דה בונפיני ואדולפו פרז אסקיבל,[11] אך אלפי אנשים השתתפו בה.[10] סיסמת העצרת הייתה "קונטרה אל אנטישמיות" ("נגד אנטישמיות").[11]
לאחר בחירתו של ראול אלפונסין לנשיא ארגנטינה בסוף אוקטובר 1983, התנועה המשיכה לארגן אירועים, ולעיתים קרובות עבד עם האמהות של פלאזה דה מאיו וקבוצות זכויות אדם אחרות. הם תמכו בדמוקרטיה וקראו להעניש את הפשעים של תהליך הארגון-מחדש של האומה. מאמצים אלו הובילו בסופו של דבר למשפט החונטות ולמאסר של אנשי מפתח המעורבים בדיקטטורה.[10]
התנועה הגנה גם על מהגרים מפרגוואי, בוליביה ופרו שנרדפו על ידי קבוצות גזעניות בארגנטינה. [12]
פרסים וכבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 קיבלה התנועה פרס מטעם Delegación de Asociaciones Israelitas Argentinas על עבודה בהגנה על חירויות במהלך הדיקטטורה ואחריה, אך דחתה אותו. בנאום דחייה מטעם התנועה, פדרו רסלס מתח ביקורת על דאיה (וגם על AMIA וארגון Sionista Argentina) על התנהלותם בתקופת הדיקטטורה, וציין כי נשיא הדאיה דאז טען שממשלות דיקטטוריות טובות יותר ליהודים מאשר דמוקרטיות. כי הם יכלו לשלוט באנטישמיות בצורה יעילה יותר.[13][14] הוא גם מתח ביקורת על ממשלת ישראל על כך שמכרה נשק לממשלת ארגנטינה המדכאת.[13][14]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Los treinta años de una histórica marcha judía" [30 years of a historic Jewish march]. Perfil (בספרדית). 24 באוגוסט 2013. נבדק ב-14 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wappenstein, Susana Paula (2009). "Resistance: The Emergence of a Social Movement". Significant Democracy: Nation, Citizenship, and Human Rights Struggles in contemporary Argentina. University of California Berkeley. p. 66. ISBN 9781109098099. OCLC 526628504. נבדק ב-9 במאי 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Roniger, Luis; Sznajder, Mario (1999). "Oblivion and Memory". The Legacy of Human-Rights Violations in the Southern Cone: Argentina, Chile and Uruguay. Oxford University Press. p. 197. ISBN 978-019-829-615-7. נבדק ב-4 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Anguita, Eduardo (2002). "El pueblo elegido". Grandes Hermanos: Alianzas y Negocios Ocultos de Los Dueños de la Información (בספרדית). Colihue. pp. 182, 188. ISBN 978-950-581-789-4. נבדק ב-4 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Gurevich, Beatriz (2005). "After the AMIA bombing". The Jewish Diaspora In Latin America And The Caribbean: Fragments Of Memory. Sussex Academic Press. ISBN 1-84519-061-0. נבדק ב-2 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Wang, Diana; Brunet, Constanza; Ruano, Virginia (2004). Los niños escondidos: del Holocausto a Buenos Aires. p. 186. ISBN 987-21109-5-6. נבדק ב-2 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Jasper, James; Goodwin, Jeff (2012). Contention in Context: Political Opportunities and the Emergence of Protest. Stanford University Press. ISBN 978-080-477-612-7. נבדק ב-2 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Brysk, Alison (1994). "The Human rights movements: Religious movements". The Politics of Human Rights in Argentina: Protest, Change, and Democratization. Stanford University Press. p. 49. ISBN 0-8047-2275-7. נבדק ב-4 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Declaraciones 1984 (בספרדית). Instituto Hebreo de Ciencias. 1985. p. 45. נבדק ב-1 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Movimiento Judío por los Derechos Humanos | Center for Jewish Studies, jewishstudies.duke.edu, 2016-03-24 (באנגלית)
- ^ 1 2 Kollmann, Raúl. "Cuentas no saldadas" [Accounts not settled]. Página/12 (בספרדית). נבדק ב-14 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bauer, Alfredo (2003). "Perspectivas: ¿Qué será de los judíos en el futuro?". Historia contemporánea de los judíos: desde el ascenso de Hitler al poder hasta 1967 (בספרדית). Ediciones del Pensamiento Nacional. ISBN 978-950-581-856-3. נבדק ב-2 בנובמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Página/12 :: El país :: Cuentas no saldadas, www.pagina12.com.ar
- ^ 1 2 "Apoyo al Movimiento Judío por los Derechos Humanos" [Support for the Jewish Movement for Human Rights]. Nueva Sion (בספרדית). Meretz Argentina. 5 בספטמבר 2005. נבדק ב-14 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)