ווסטוק (חללית)

ווסטוק Восток
דגם של החללית ווסטוק
מאפיינים כלליים
סוג	קפסולת חלל
ארץ ייצור	ברית המועצות
יצרן	Korolev
טיסת בכורה	15 במאי 1960
הוצאה משירות	19 ביוני 1963
צוות	1
יחידות שיוצרו	10+
מפעיל	סוכנות החלל הסובייטית
גרסאות	ווסחוד, פוטון.
משגר	ווסטוק 8K72K
משקל כולל	4,730 ק"ג
מסלול טיפוסי	177 ק"מ - 471 ק"מ, °64.9 נטיית מסלול
תא החזרה לכדור הארץ
אורך	5 מטרים
קוטר	2.3 מטרים
משקל	2,460 ק"ג
תא השירות
אורך	2.25 מטרים
קוטר	2.43 מטרים
משקל	2,270 ק"ג
הנעה	דחף: 15.83 kN זמן בעירה: דקה

הווסטוק (ברוסית: Восток, באנגלית: Vostok, תרגום: מזרח) הייתה חללית שנבנתה על ידי ברית המועצות. הטיסה המאוישת הראשונה בהיסטוריה בוצעה בחללית זו ב-12 באפריל 1961 על ידי הקוסמונאוט יורי גגארין.

החללית נבנתה כחלק מתוכנית ווסטוק שבמהלכה בוצעו שש טיסות מאוישות מ-1961 עד 1963. שתי טיסות מאוישות נוספות בוצעו במהלך תוכנית ווסחוד על ידי חלליות ווסחוד שהיו בעצם שדרוג של חללית הווסטוק. בסוף שנות ה-60 שתי החלליות הוחלפו בחללית סויוז שעדיין נמצאות בשימוש ב-2011.

פיתוח

חללית הווסטוק תוכננה לשמש במקור גם כפלטפורמה למצלמות (לתוכנית לווייני הריגול הסובייטית הראשונה, זניט), וכחללית מאוישת. הרב תועלתיות של החללית הייתה דרושה כדי לקבל את אישור המפלגה הקומוניסטית לבניית החללית. העיצוב הכללי של חללית הווסטוק נשאר בשימוש כ-40 שנה בלוויינים.

עיצוב

החללית הייתה מורכבת משני חלקים. חלק כדורי (תא החזרה לכדור הארץ) שבו נמצאו הקוסמונאוט, מכשירים שונים ומערכת המילוט, ותא השירות שבו היו הדלק והמנועים. בחדירה לאטמוספירה, הקוסמונאוט היה נפלט מתוך החללית בגובה של כ-7 ק"מ מפני הקרקע ונוחת בעזרת מצנח, בעוד הקפסולה עצמה נחתה בנפרד.

היו מספר גרסאות ראשוניות לפני שנבנה הדגם שהוביל קוסמונאוטים לחלל: ווסטוק 1K ששימש כאב-טיפוס, ווסטוק 2K שהיה דגם ריגול בעל מצלמות וקולטי אותות (לאחר מכן קיבל את השם זניט).

הווסטוק 3KA שימש לטיסות המאוישות לחלל. הם שוגרו מקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר ווסטוק 8K72K. הטיסה הראשונה בוצעה ב-9 במרץ 1961. הטיסה המאוישת הראשונה (ווסטוק 1) בוצעה בוצעה ב-12 באפריל 1961, והייתה הטיסה המאוישת הראשונה לחלל. הטיסה האחרונה (ווסטוק 6), שנשאה את האישה הראשונה לחלל (ולנטינה טרשקובה), בוצעה ב-6 ביוני 1963.

סך הכל שוגרו 8 חלליות מדגם זה, שישה מהם מאוישים.

החדירה לאטמוספירה

לתא החזרה לכדור הארץ של החללית ווסטוק כמעט ולא היו יכולות תמרון לאחר שנפרד מתא השירות שהכיל את המנוע. דבר זה גרם לכך שהקפסולה הייתה צריכה להיות מכוסה במגיני חום מכל צדדיה לכן נבחר המבנה הכדורי (לעומת המבנה החרוטי של כל החלליות האמריקאיות). מעט השליטה שהייתה יכולה להתקבל הייתה על ידי הזזת הציוד שהיה בתוך הקפסולה כך שמרכז הכובד שלה השתנה. במהלך החזרה לכדור הארץ, הקוסמונאוט היה חווה לחץ של בין 8 ל-9 G (פי 8-9 מכוח המשיכה).

ראו גם

• תוכנית ווסטוק

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ווסטוק (חללית)

• על החללית ווסטוק (באנגלית)
• עוד על ווסטוק (באנגלית)