סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה
Федеральное космическое агентство России
Roscosmos logo ru.svg
לוגו הסוכנות
מידע כללי
מקור סמכות Flag of Russia.svg  רוסיה
הקמה 1992
סוכנות קודמת תוכנית החלל הסובייטית
מנהל/ת אולג אוסטפנקו (מאוקטובר 2013)
מטה מרכזי עיר הכוכבים, מחוז מוסקבה
תקציב ~5.47 מיליארד דולר (2012)
(כ-170 מיליארד רובל)‏[1]
אתר אינטרנט
federalspace.ru

סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה (רוסית: Федеральное космическое агентство России), המכונה גם רוסקוסמוס (רוסית: Роскосмос), היא הסוכנות הממשלתית של הפדרציה הרוסית הממונה על חקר מדעי החלל ועל פעילות האסטרונאוטיקה האזרחית בפדרציה. זוהי היורשת העיקרית של תוכנית החלל הסובייטית והמשרד לבניית מכונות כלליות (Министерство общего машиностроения СССР)- תוכנית החלל הוותיקה ביותר בעולם שהוקמה בשנות ה-50.

בשונה ממרבית מדינות העולם, קיימת ברוסיה, גם מקבילה צבאית - סוכנות החלל הצבאית, הפועל כחלק מחיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה.

היסטוריה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרקותה של ברית המועצות בשלהי שנת 1991 החלו תהליכי שינוי ורפורמה בסוכנויות והארגונים של הממשל הישן, שבין השאר הביאו לפיצולה של תוכנית החלל הסובייטית לשני גופים - חיל החלל הרוסי האחראי על הפעילות הצבאית בחלל, וסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה האחראית על הפעילות האזרחית. ככלל, רוסקוסמוס נחשבת ליורשת המשרד הסובייטי לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения, МОМ СССР) שנחשב למשרד הממשלתי הממונה על תוכנית החלל הסובייטית. המשרד הוקם ב-1965 ופורק ב-1991 על מנת להקים במקומו את רוסקוסמוס.

הסוכנות נוסדה רשמית ב-30 בספטמבר 1992 במסגרת משרד התעשייה והאנרגיה, כשמטרתה המוצהרת היא הוצאה לפועל של מדיניות החלל הממשלתית, תיאום וניהול הפעילות האזרחית בחלל וניהול תשתיות החלל של הפדרציה.

למנהלה הראשון של הסוכנות מונה יורי קופטב, לשעבר מהנדס במשרד לתכנון ניסויי לאבוצ'קין ויועץ בכיר להנדסה לממשל הסובייטי. קופטב כיהן כמנהל הסוכנות עד שנת 2004.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות סבלה הסוכנות ממחסור קשה בתקציבים למימון פעילותה השוטפת ותחזוקת מתקניה על הקרקע ובחלל. בשנים אלו מיעטה הסוכנות בהשקעה במשימות מדעיות כגון שיגור גשושיות או לוויני מחקר, והפסיקה תוכניות פיתוח כגון תוכנית "סויוז 2" למודרניזציה של משגר הסויוז וסיום בנייתם ושיגורם של רכיבי Spektr ו- Priroda שיועדו להרחבת תחנת החלל מיר.

שנות ההתאוששות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע שנות התשעים החלה הסוכנות לתור אחר מיזמים נושאי רווח, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים דוגמת הקמת תאגיד Starsem הרוסי-אירופאי לשיווק שיגורי לוויין מסחריים, והפכה לגורם מוביל בשוק זה. כמו כן החל שיתוף פעולה עם נאס"א בתחזוקת והרחבת תחנת החלל מיר, דבר שאיפשר את המשך פעילותה של התחנה לשנים נוספות.

בשנת 1998 ביצעה הסוכנות את שיגור הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית ומאז היוותה פעיל מרכזי בשיגורים לתחנה זו.

בשנת 1999 קיבלה הסוכנות את האחריות הממשלתית על כל תעשיית התעופה ברוסיה, ומילאה תפקיד זה עד שנת 2004.

בתחילת שנות ה-2000 הייתה הסוכנות לגוף הראשון שביצע טיסות תיירות בחלל. הסוכנות אימנה והטיסה מספר תיירים לתחנת החלל הבינלאומית.

הרפורמה של שנת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004, במסגרת רפורמה מקיפה בארגונים הממשלתיים ברוסיה, קיבלה סוכנות החלל מעמד של סוכנות פדרלית עצמאית והופרדה ממשרד התעשייה והאנרגיה. למנהלה החדש של הסוכנות מונה הגנרל אנאטולי פרמינוב, לשעבר סגן מפקד כוחות הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות ומפקד קוסמודרום פלסצק.

2005-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם של החללית "קליפר", שתכנונה בוטל

השגשוג שחוותה הכלכלה הרוסית משנת 2005 הביא להגדלת תקציב הסוכנות לכ-900 מיליון דולר בשנה זו, סכום הגדול פי 4 מתקציבה בשנת 2004.

בשנת 2005 אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי תקציב של 305 מיליארד רובל (כ-11 מיליארד דולר) לסוכנות החלל לשנים 2006-2015, ובנוסף לזאת צפויה הכנסה נוספת משיגורים מסחריים.

מעורבות סוכנות החלל בתחנת החלל הבינלאומית מתוכננת להתרחב, עם הכפלת מספר השיגורים השנתיים לתחנה מארבעה לשמונה החל משנת 2008, ובנייתם ושיגורם של רכיבי מבנה חדשים. כמו כן מופעלות ומתוכננות משימות מדעיות לא מאוישות לירח, לנוגה ולמאדים ופיתוח דורות חדשים של משגרים וחלליות דוגמת תוכנית קליפר.

ב-2010 רוסיה המשיכה להוביל את כמות השיגורים לחלל ונחשבת למובילה עולמית; רוסיה ביצעה 31 שיגורים לחלל לאורך השנה, כאשר ארצות הברית שנייה לה, עם 16 שיגורים בלבד.

ב-2011 שוגרה הגשושית "פובוס גרונט" לחלל, כדי לחקור את ירח פובוס, הסובב את מאדים, אלא שבשל תקלה מערכתית החללית סטתה ממסלולה והתרסקה אל כדור הארץ בינואר 2012. חרף הגדלת התקציב עבור תוכנית החלל הפדרלית של רוסיה, סובלת זו משחיתות גואה הפוגעת ביעילות פעילותה של התוכנית.

עקב שלל כשלונות השיגור בשנים 2011-2012, הוחלט לבצע רפורמה במבנה ובמעמד סוכנות החלל והועלו הצעות להפיכת הסוכנות לתאגיד או למשרד ממשלתי.

תוכניות בפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערכת התחבורה המאוישת העתידית - פיתוח חללית מאוישת רב שימושית
  • אנגרה - פיתוח משגר חדש. הטיסה הראשונה המתוכננת לשנת 2014.
  • לונה-גלוב - תוכנית לחקר הירח. השיגור הראשון מתכנן לשנת 2016.
  • ונרה D - חללית לחקר נוגה. השיגור מתוכנן לשנת 2024.
  • מארס-500 - הכנות ובדיקות לשיגור חללית מאוישת למאדים

מאז 2002 חל גידול מתמיד בגודל התקציב הפדרלי המוקדש לחקר החלל, בניגוד למצב משנות ה-90 שאופיינו בפיחות בתקציב, מה שהכריח את החברה לפנות ליזמים פרטיים ולפתח באופן עצמאי את ענף התיירות חלל.

מתקנים ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה ממוקמים במוסקבה. מרכז הבקרה וניהול המשימות נמצא בעיר קורולב שבמחוז מוסקבה ומרכז אימוני הקוסמונאוטים על שם יורי גגארין נמצא בעיר הכוכבים מצפון למוסקבה.

הסוכנות מבצעת את שיגוריה המאוישים מקוסמודרום בייקונור בקזחסטן וחלק מהשיגורים הלא מאוישים מקוסמודרום פלסצק בצפון רוסיה. כמו כן מתוכנן בסיס שיגור חדש בווסטוצ'ני שבדרום מזרח רוסיה, שבנייתו החלה ב-2011.

הסוכנות כוללת גם חברות ותאגידים פרטיים, שחציים או חלקם בבעלות ממשלתית, להלן רשימה חלקית שלה:

  • תאגיד טילי החלל "אנרגיה" ע"ש סרגיי קורוליוב
  • חברת לאבוצ'קין לייצור רכיבי חלל
  • המרכז לניצול תשתיות אובייקטים קרקעיים לחלל (ФГУП «ЦЭНКИ»)
  • חברת לשכת המרכז לבנייה מיוחדת-פרוגרס - איחוד של המרכז לניסוי מיוחד ומפעל הטילים פרוגרס של סמרה - עוסקת בייצור טילים.
  • מכון המחקר המרכזי לטכנולוגיית רדיו ע"ש האקדמאי ברג
  • מרכז החלל הפדרלי בייקונור - ארגון פדרלי האחראי לניהול אתר השיגור בייקונור
  • מכון המחקר המדעי הכל-רוסי למכניקה חשמלית ע"ש יוסיפיאן
  • אולפן הטלוויזיה רוסקוסמוס (Телестудия Роскосмоса) - אולפן הטלוויזיה הרשמי של סוכנות החלל הפדרלית. הוקם ב-11 בינואר 2005.

ראשי תוכנית החלל הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה שם התפקיד
פיוטר גורמיקין 1955-1957 ראש תוכנית החלל הסובייטית
סרגיי אפאנסייב 1965-1983 השר לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения СССР, МОМ)
אולג בקלאנוב 1983-1988
ויטאלי דוֹגוּז'ייב 1988-1989
אולג שישקין 1989-1991
יורי קופטייב 1991-2004 ראש סוכנות החלל הרוסית (RKA)
הגנרל אנאטולי פרמינוב 2004 -2011 ראש סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה
ולדימיר פופובקין 2011 - 2013
אולג אוסטפנקו 2013 ואילך

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]