וילי מקטל העיוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילי מקטל העיוור

וילי מקטל העיווראנגלית: Blind Willie McTell, נולד בשם ויליאם סמואל מקטייר, William Samuel McTier;‏ 5 במאי 1901 - 15 באוגוסט 1959) היה זמר, גיטריסט וכותב שירי בלוז אמריקאי, שהשפיע על מוזיקאים ידועים רבים.

מקטל היה גיטריסט 12 מיתרים שניגן בטכניקת פינגר סטייל, והקליט בין השנים 1927 ל-1955. אחד משיריו המפורסמים ביותר, "בלוז סטייטסבורו", זכה לגרסאות כיסוי על ידי אמנים כמו טאג' מאהל ולהקת האחים אולמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקטל נולד בעיר תומסון במחוז ג'ורג'יה, עיוור בעין אחת. עד ילדותו המאוחרת איבד את ראייתו גם בעין השנייה, אך נהיה קורא מיומן בכתב ברייל. הוא הראה מיומנות רבה במוזיקה מגיל מוקדם ולמד לנגן בגיטרת 6 מיתרים. אביו עזב את המשפחה כאשר מקטל עדיין היה צעיר, וכאשר אימו מתה בשנות ה-20, הוא עזב את עיר מולדתו והפך לנגן רחוב. הוא פתח בקריירת ההקלטות שלו ב-1927 עבור "תקליטי ויקטור" באטלנטה.

בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, הוא טייל והופיע רבות, והקליט עבור מספר חברות תחת מגוון שמות. סגנונו היה ייחודי: סוג של קאנטרי בלוז, המגשר את הפער בין צלילי הבלוז הגס של הדלתא בלוז לצלילי הבלוז המלוטש של החוף המזרחי. הסגנון מתועד בהקלטותיהם של ג'ון ואלן לומקס מ-1940 של מקטל עבור ספריית הקונגרס.

ב-1934, מקטל התחתן עם רות' קייט ויליאמס (ידועה יותר כקייט מקטל). היא ליוותה אותו על הבמה ובמספר הקלטות, לפני שהחלה לשמש כאחות ב-1939. את מרבית שנות נישואיהם, משנת 1942 ועד מותו, הם בילו בנפרד, כאשר היא חיה בפורט גורדון ליד אוגוסטה, והוא עבד בסביבות אטלנטה.

לאחר המלחמה, הוא הקליט עבור "תקליטי אטלנטה" ו-"תקליטי ריגל", אך הקלטות אלו זכו להצלחה מסחרית נמוכה יותר מעבודותיו הקודמות. הוא המשיך להופיע באטלנטה, אך הקריירה שלו נקטעה עקב בריאות לקויה, בעיקר סוכרת.

אד רוהדס, מנהל חנות תקליטים, פגש את מקטל ב-1956 והקליט מספר הופעות אחרונות על טייפ. אלה יצאו לאחרונה תחת "תקליטי פרסטיג'/בלוזוויל" בשם "ההקלטות האחרונות של וילי מקטל".

מקטל נפטר עקב שבץ מוחי במילדג'וויל, ג'ורג'יה, בשנת 1959. נקבר בעיר הולדתו. על המצבה נכתב השם אדי מקטייר (Eddie McTier).

פסטיבל בלוז לזכרו של מקטל נערך מדי שנה במקום הולדתו, תומסון, ג'ורג'יה.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק וייט מלהקת הווייט סטרייפס טען כי הושפע מהמוזיקה של מקטל; אלבומה של הלהקה משנת 2000, "דה סטיל", הוקדש למקטל והציג גירסת כיסוי לאחד משיריו. גם קורט קוביין מלהקת נירוונה טען שהושפע ממקטל.

הזמר בוב דילן הביע כבוד למקטל בארבע הזדמנויות: תחילה בשירו משנת 1965 'חזרה לכביש 61' (Highway 61 Revisited), בבית השני שנפתח במשפט: 'לג'ורגיה סאם אף מדמם' - המאזכר את אחד מכינוייו של מקטל. לאחר מכן, בשיר שכתב דילן על מקטל (הוקלט ב-1983, יצא ב-1991 באוסף שירים נדירים), "וילי מקטל העיוור". בנוסף יצר דילן גרסת הכיסוי לשירו של מקטל "מנוע שבור", שמופיע באלבומו של דילן משנת 1993, "World Gone Wrong". גם באלבומו משנת 2003, "אהבה וגניבה", שילב דילן שורה משירו של מקטל, "הרוג את זה ילד", באחד משירי האלבום.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "וילי מקטל העיוור השלם 1927-1935, תקליטי קאטפיש (KATCD229) - מציג את ההקלטות המלאות (כולל תחת שמות בדויים) בין השנים 1927-1935.
  • "השנים הקלאסיות 1927-1940", תקליטי JSP ‏(JSP7711), משמיט כמה הקלטות מהסט הקודם אך מוסיף את הקלטותיו ב-1940 לספריית הקונגרס.
  • "וילי מקטל העיוור השלם", תקליט סוני לגאסי (C2K-53234), כולל הקלטות שלא פורסמו קודם-לכן ומכיל מאמר מקיף מאתר דייוויד אוונס. האוסף משמיט, אמנם, את השיר "בלוז סטייטסבורו", שירו הפופולרי ביותר של מקטל.
  • "יצירות מוקלטות שלמות בסדר כרונולוגי, חלק 1", תקליטי דוקיומנט (אוסטריה) DOCD-5006.
  • "יצירות מוקלטות שלמות בסדר כרונולוגי, חלק 2", תקליטי דוקיומנט (אוסטריה) DOCD-5007.
  • "יצירות מוקלטות שלמות בסדר כרונולוגי, חלק 3", תקליטי דוקיומנט (אוסטריה) DOCD-5008.
    • שלושת התקליטורים הנ"ל, המכסים את השנים 1927-1933, יצאו גם במארז תקליטורים תחת השם "בלוז סטייטסבורו" (DOCD-5677).
  • "1940: הקלטות ספריית הקונגרס השלמות", תקליטי RST (אוסטריה) BDCD-6001.
  • "וילי מקטל העיוור וקורלי וויבר: השנים שלאחר המלחמה 1949-1950", תקליטי RST (אוסטריה) BDCD-6014.
  • "המיטב של וילי מקטל העיוור", תקליטי יאזו, מבחר שירים מהקלטות שנות ה-20 וה-30 (Yazoo-2071).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]