וילם פלוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וילם פלוסר (Vilém Flusser; ‏12 במאי 1920 - 27 בנובמבר 1991) היה פילוסוף, סופר, ועיתונאי יהודי יליד צ'כיה. הוא התגורר במשך תקופה ארוכה בסאו פאולו (בה הפך לאזרח ברזילאי) ומאוחר יותר בצרפת. כתוצאה מכך יצירותיו נכתבו במספר שפות שונות.

עבודותיו המוקדמות הושפעו מדיונים ברעיונותיו של מרטין היידגר. כמו כן ניכרה עליו השפעתם של האקזיסטנציאליזם והפנומנולוגיה. פנומנולוגיה שיחקה תפקיד מרכזי במעבר לשלב מאוחר של יצירתו, שבו הפנה את תשומת לבו לפילוסופיה של תקשורת ושל יצירה אמנותית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוסר נולד בשנת 1920 בפראג, למשפחה של אינטלקטואלים יהודים. אביו, גוסטב פלוסר, למד מתמטיקה ופיזיקה (בין השאר לימד אותו אלברט איינשטיין). פלוסר התחנך בבתי ספר יסודיים גרמנים וצ'כיים, ולאחר מכן בבית-ספר תיכון גרמני.

ב-1938 התחיל ללמוד פילוסופיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קארל בפראג. ב-1939, זמן קצר לאחר הכיבוש הנאצי, הוא היגר ללונדון עם אדית ארת' (שהפכה לאשתו בהמשך) והוריה, כדי להמשיך את לימודיו למשך סמסטר אחד בבית הספר לכלכלה ומדעי המדינה של לונדון. פלוסר איבד את כל משפחתו במחנות הריכוז הגרמנים: אביו מת במחנה בוכנוואלד בשנת 1940; סביו, אמו ואחותו הובאו לאושוויץ ומאוחר יותר לטרזינשטט, שם הושמדו.

בשנה לאחר מכן, הוא היגר לברזיל, שבה התגורר בסאו פאולו ובריו דה ז'ניירו. בתקופה זו החל לעבוד בחברה צ'כית שעסקה בייבוא וייצוא, ולאחר מכן ב"סטאביוולט" (Stabivolt), יצרנית של מכשירי רדיו וטרנזיסטורים.

בשנת 1960 החל לשתף פעולה עם המכון הברזילאי לפילוסופיה בסאו פאולו ומאמרו פורסם בכתב-העת הברזילאי לפילוסופיה. כך התקרב לקהילה האינטלקטואלית הברזילאית. באותו עשור הוא פרסם ולימד פילוסופיה במספר בתי ספר בסאו פאולו: כיהן כמרצה לפילוסופיה של המדע בבית הספר הפוליטכני של אוניברסיטת סאו פאולו, וכפרופסור לפילוסופיה של תקשורת בבית הספר למשחק ובבית הספר ללימודי קולנוע מתקדמים בסאו פאולו. הוא גם נטל חלק בפעילות אמנותית, כגון מעורבותו בבינאלה לאומנות עכשווית של סאו פאולו ובאירועי תרבות אחרים. החל משנות ה-1950 לימד פילוסופיה ותיפקד כעיתונאי. בשנת 1963 התפרסם בפורטוגזית את ספרו הראשון, "שפה ומציאות".

ב-1972 החליט לעזוב את ברזיל. ייתכן כי הוצאת ספריו לאור נעשתה קשה יותר בגלל המשטר הצבאי ששלט אז בברזיל, למרות שעבודותיו עסקו בתקשורת ושפה.

הוא עבר לגור בגרמניה ובדרום צרפת. עד למותו היה פעיל בכתיבה ומתן הרצאות בתחום תאוריות של מדיה ותקשורת. בשנת 1991 ביקר בפראג כדי להרצות, ושם נהרג בתאונת דרכים.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסותיו של פלוסר הן קצרות, פרובוקטיביות וצלולות, עם דמיון לסגנון של מאמרים עיתונאיים. מבקריו מציינים שהוא הוגה פחות "שיטתי" מאשר "דיאלוגי" שניחן בחשיבה אקלקטית.

במרכז התעניינותו עמדו נושאים של כתיבה, תמונה טכנולוגית, צילום, נדידה, פילוסופיה, תקשורת וספרות, ובשנותיו המאוחרות - הפילוסופיה של תקשורת ושל יצירה אמנותית.

כתביו משקפים את חיי הנדודים שלו: למרות שרוב עבודותיו נכתבו בגרמנית, טקסטים אחרים שלו ראו אור בפורטוגזית ובצרפתית. תרגומים של מאמריו לשפות אחרות הם נדירים יחסית, בין השאר משום שכתביו מפוזרים בשפות שונות, כמאמרים או כקטעי ספרים. בשנת 2014 יצא לאור תרגום עברי של ספרו לקראת פילוסופיה של הצילום בהוצאת רסלינג, ספר שבמקור נכתב בגרמנית ויצא לאור לראשונה בשנת 1983.

הארכיונים של פלוסר שכנו בעבר באקדמיה לאמנויות המדיה בקלן, וכיום הם נמצאים באוניברסיטת ברלין לאמנויות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Finger, Anke et al. Vilém Flusser. An Introduction. Minneapolis: University of Minnesota Press, 2011.
  • Cubitt, S. (2004). "Review of Books from Vilem Flusser in English", Leonardo Reviews.
  • Ströhl, Andreas (ed.). Writings. Minneapolis: University of Minnesota Press, 2004.
  • Finger, Anke (ed.). The Freedom of the Migrant: Objections to Nationalism. Champaign: University of Illinois Press, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]