ויקטור וסרלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בחצר מוזיאון וסרלי בפץ'. הלוח שטוח לחלוטין, אשליית התלת-מימד נובעת מהציור בלבד.
פסל בתחנת רכבת בבודפשט

ויקטור וָסָרֶלִי (כך לפי ההיגוי המקובל. ההיגוי המדויק: וָסָרֵי. בהונגרית: Vásárhelyi Győző באנגלית ובצרפתית: Victor Vasarely;‏ 9 באפריל 1906 - 15 במרץ 1997) היה אמן אופ ארט (סוג של אמנות חזותית, בעיקר בתחום הציור, העושה שימוש באשליות אופטיות ובהפשטה גאומטרית) צרפתי ממוצא הונגרי. הישגיו וחלוציותו בטיפול באשליה אופטית, בצבע ובשחור-לבן הפכו אותו לאחד האמנים המובילים והמוכרים ביותר במאה ה-20[1].

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסרלי נולד בפץ'. מ-1925 למד רפואה באוניברסיטת בודפשט. ב-1927 נטש את לימודי הרפואה ועבר ללמוד אמנות. בשנים 1928 - 1929 היה חבר בסדנה של שנדור בורטניק (Sándor Bortnyik), שהייתה מרכז לימוד של בית הספר לעיצוב ולאדריכלות, באוהאוס בהונגריה שעסק בעיקר בתחם העיצוב הגרפי והטיפוגרפי.

ב-1930 נשא לאשה את עמיתתו ללימודים קלרה שפינר (בצרפתית: קלייר ספינר Claire Spinner) והחל לעבוד במשרד פרסום בעיצוב כרזות לחברות מסחריות. זמן קצר לאחר מכן עזבו בני הזוג לפריז, בה התכוון וסרלי לפתוח מרכז לימודי ברוח הסדנה של בורטניק. בני הזוג חיו בדוחק ולא יכלו להרשות לעצמם דיור בפריז ולפיכך עברו לעיירה סנט קרה (Saint-Céré) שבמחוז לוט במרכז צרפת. וסרלי הכיר בתקופה זו את יצירותיהם של קזימיר מלביץ' ופיט מונדריאן, שהשפיעו על התקדמותו.

ציורו "זברות" משנים אלה (כנראה מ-1938)‏‏[2], העשוי כולו מפסים עקומים לבנים ושחורים, שאינם תחומים בקווי מתאר וכתוצאה מכך נראים הן כמתערבבים זה בתוך זה, והן כפורצים קדימה מתוך הרקע המקיף של הקומפוזיציה, נחשב לאחת מיצירות האופ ארט הראשונות, עוד טרם נטבע המונח‏[1]. וסרלי החל להציג מיצירותיו בגלריות לאמנות ולעיצוב גרפי ולאחר מלחמת העולם השנייה עבר לפרברי פריז ופתח סדנה (אטלייה) לציור ועיצוב גרפי. וסרלי החל לגבש את סגנונו ולחקור אשליות אופטיות של תנועה הנוצרת כביכול משילובי צבעים, צורות וחללים לבנים. וסרלי יצר יתירות רבות העושות שימוש בתופעות של סיבוב ספירלי, "פעימה" של התרחקות והתקרבות צורות כתוצאה משילוב צבעים, "קפיצה" החוצה מן הדף של צורות גאומטריות ושיתוף הצופה בצפייה פעילה בציור תוך שהצופה בוהה בדף עד שנוצרת אצלו אשליה של תלת-ממדיות. בשנים אלה הציג מספר תערוכות גדולות בפריז ב-Salon des Surindépendants ב-1946, ב-Salon des Réalités Nouvelles ב-1947 ובגלריה דניס רנה (1948).

ב-1955 הוציא לאור את "המניפסט הצהוב", שביטא את רעיונות האמנות הקינטית האופטית ובו כתב על יצירת אמנות חדשה המבוססת על צורות וצבעים מכניסטיים הגזורים על פי סטנדרטיים קבועים, ברוח הבאוהאוס והעלה על נס את תחושת התנועה החיונית לכל יצירה אמנותית. ב-1958 הציג בתערוכה העולמית בבריסל וזכה למדליית זהב. ב-1959 הציג במוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בניו יורק, בבואנוס איירס, בקראקס ובקלן. ב-1964 זכה בפרס גוגנהיים וב-1965 זכה בפרסים ראשונים בתערוכה בלובליאנה ובביאנלה השמינית לאמנות בסאו פאולו. באותה שנה נבחר לאביר מסדר האמנויות והספרות (ב-1985 הועלה לדרגת קצין). כמו כן השתתף באותה שנה בתערוכה רבת החשיבות "The Responsive Eye" ("העין המגיבה") בהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק‏[3], שהציגה לציבור הרחב את האמנות החדשה.

ב-1967 נבחר לעצב את הביתן הצרפתי עבור התערוכה העולמית של מונטריאול (1967). ב-1969 הציג לראשונה תערוכה במולדתו, במוזיאון האמנויות היפות בבודפשט. ב-1970 קיבל עיטור אביר לגיון הכבוד. באותה שנה נפתח מוזיאון וסרלי הראשון, עם 500 יצירות, בגורד שבפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. ב-1971 פרסם את הכרך הראשון של ספרו "Plasti-cité", הכרך השני יצא לאור ב-1975. מאותה עת התפרשה עבודתו מלבד ציור גם לפיסול, ארכיטקטורה, יצירת ציורי-קיר גדולי ממדים ואף תפאורות לאופרה ברחבי העולם. ב-1978 נפתח מוזיאון וסלרי לעיר הולדתו, פץ'.הקוסמונאוטים במשימת החלל סויוז 7 לקחו עמם לחלל 154 יצירות מאת וסרלי‏[4] לאחר מכן נמכרו היצירות והרווחים הועברו לאונסק"ו.

ב-1983 הוכרז כאזרח כבוד של העיר ניו-יורק והעביר מספר הרצאות ברחבי ארצות הברית.

ב-1987 נפתח מוזיאון וסרלי בארמון זיצ'י באובודה (בודפשט).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנות בעידן הטכנולוגי, יחידות 5,6, האוניברסיטה הפתוחה רמת אביב, 1982
  • ויקטור ואסרלי : 1906-1997 ראייה טהורה, מאת: מגדלנה הולצהיי, הוצאת ספרי טאשן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור וסרלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]