ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אלכסנדר משה לפידות

**רבי אלכסנדר משה לפידות**
	רבי אלכסנדר משה לפידות
לידה	ב' באדר תקע"ט
פטירה	י' באדר תרס"ו (בגיל 87)
מקום פעילות	ראסיין, ליטא
השתייכות	רבני ליטא
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, פסיקה
רבותיו	רבי אברהם אבלי פאסוועלער, רבי צבי ברוידא
תלמידיו	רבי חנוך אייגש, רבי מנחם מנדל פרזווניק, רבי מאיר סטלביץ
חיבוריו	"תורת הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות", שו"ת ועניינים בש"ס; "דברי אמת", מוסר; "אבני זיכרון"

רבי אלכסנדר משה לפידות^[1] (מכונה לעיתים - על פי חתימתו: לפידותזאהן (לפידותזון), או: אבן לפידות^[2]; וילנה, ב' באדר^[3] תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד בווילנה לרבי צבי הירש לפידות, מלמדני הקהילה היהודית בעיר (נפטר בחורף תרל"א, 1870^[4]). כבר בהיותו בחור ניכרו בו כישרונותיו והיו שכינו אותו "העילוי מווילנה". בגיל תשע למד בחברותא עם חבריו שמואל לובצ'ר ובצלאל הכהן, לימים מרבני וילנה. הוא התחבב על רבה של וילנה, רבי אברהם אבלי פאסוועלער (פוסבלר; תקס"ד-תקצ"ו), מגאוני ליטא הנודעים. ואף שלח, בעודו נער, מכתב ובו דברי תורה לרב עקיבא איגר, גדול הדור.^[5]

בגיל 13, התארס עם ינטה בתו היחידה של הגביר שמעון שושיצקי מיונאבה (Jonava), שבמחוז קובנה, שהתחייב לפרנסו כדי לאפשר לו להמשיך בלימודיו. בגיל ארבע עשרה, נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי ברוידא. ישיבה בה למד לפניו, רבי ישראל סלנטר ורבנים נוספים. בסלנט יצר קשר עם רבי ישראל סלנטר והיה לידידו הקרוב. ברבות הימים הוא תמך בתנועת המוסר מיסודו של ידידו, והיה שותף, להדפסת הספר המוסרי "עץ פרי".^[6] בעת שהותו בסלנט, למד גם עם רבי משה צייטלין רבה של ראסיין. בגיל 17 התמנה לכהן כרבה של יונאבה. אשתו זו נפטרה בצעירותה והניחה אחריה שלוש בנות.

לאחר פטירת רעייתו הראשונה, נישא לגרונה בתו של רבי יעקב בנדיטמן, רבה של בויסק, ומחבר ספר השו"ת "זכרון יעקב". ממנה נולדו לו שלוש בנות ובן אחד. בנו שמואל גר בבאקו וחידושים מתורתו הודפסו ב"הלבנון". גם בנותיו מלכה ונחמה, שלחו מאמרים קצרים פרי עטן לפרסום בעיתוני התקופה, "הלבנון"^[7] ו"המליץ".^[8] גרונה נפטרה בשנת תר"ל והיא בת שלושים ושש. נחמה יסדה בראסיין את חברת "בנות ציון", מסגרת לימודית לבנות, היא התארסה עם הרב ד"ר אבא שבתי שעפסיל שאפער שנסמך לרבנות בידי אביה, הם היגרו לארצות הברית ונישאו שם בשנת ה'תרנ"ג (1893). בעלה כיהן כרב בקהילת "שארית ישראל" בבולטימור^[9].

בשלב מסוים (ככל הנראה אחר תרי"ט, 1859) עזב את רבנות יונאבה, לטובת רבנות בעיר הורדנה, בחלק שמעבר לנהר ניימן שחצה את העיר (תושבי אזור זה של העיר החזיקו לעצמם רב נפרד משאר תושבי הורודנה). הוא כיהן ברבנות זו עד שנת תרכ"ו, 1866. בתקופה זו החל להיות בקשר קרוב עם רבי מנחם נחום קפלן (שמוכר כ"רבי נחום מהורודנה")^[10].

בסוף שנת תרכ"ו התמנה כרבה של העיר, היהודית ברובה, ראסיין. בה שימש ברבנות במשך 40 שנה עד יום מותו.

נישא בשלישית למינה בתו של רבי חיים לייב טיקטינסקי רבה של מיר וראש הישיבה בה.

בא' בכסלו תרל"א, 25 בנובמבר 1870, נפטר אביו רבי צבי הירש לפידות^[11] היה מתומכי חיבת ציון, אך עם עליית הציונות גופא נעשה לאנטי-ציוני חריף החל מ-1894.^[12]

בגיל 77 חלה ואיבד את ראייתו, וכעשר שנים לאחר מכן, בי' באדר תרס"ו, נפטר והוא בן 87. הוא נקבר בבית הקברות החדש בראסיין. בשנות ה-50 של המאה ה-20 (שנות ה'תש"י) נהרס בית הקברות והוקמה בשטחו שכונת מגורים.

ספריו[עריכת קוד מקור]

אבני זיכרון: להעיר את משכילי עמנו להוקיר את הדת הנושנה. ורשה תרנ"ז.
דברי אמת: אשר מחברו היה גאון אחד מגאוני הדור שלפנינו, אשר חפצו היה בעילום שמו וכתבו צוואה לבניו בהיותו בן שמונים שנה. וילנה תר"ע. ומהדורות רבות נוספות. בחלק מדפוסי הצילום, נדפס בשער הספר: ”כבר נודע שהמחבר הוא הגאון אלכסנדר משה לפידות זצ"ל מראסיין”.
תורת הגאון רבי אלכסנדר משה: שאלות ותשובות, חידושים וביאורים, דרשות ומאמרים..., לייקווד: מקור חיים, תשס"ו. במקביל לספר הודפס גם קונטרס מילואים ממנו.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפז-תקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משה מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה, ורשה, תרע"ג - 1913. עמ' יד-כ, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנחם מנדל פרזווניק, קונטרס הספד אבל משה, בתוך: תשובות מנחם, ירושלים, תרס"ז - 1907, באתר היברובוקס
בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אלכסנדר משה לפידות, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 37, באתר היברובוקס
'לפידות, ר' אלכסנדר־משה ב"ר צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 65 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1263).
מידע על מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אלכסנדר משה לפידות בקטלוג הספרייה הלאומית

Geulah Bat Yehuda, "Lapidot, Alexander Moses", Encyclopaedia Judaica, 2007. Gale Virtual Reference Library .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

^ הוא נהג לחתום אמבצא"ל, שפתרונו: אלכסנדר משה בן צבי אבן לפידות. משום מה, חתימתו זו בפתיחתו לספר
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עץ פרי, וילנה, תרמ"א. עמ' ז, באתר היברובוקס, פוענחה בידי המו"ל: אלכסנדר משה בן ציון אבן לפידות, כביכול "בן ציון" הוא שמו השלישי.
^ תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפ"ז. וראו שם שאביו כונה גם בשם חלוואנא, שהוא כינוי (מרוסית) ללפידות.
^ לפי אייזנשטט, דור רבני וסופריו, ח"א, ורשה תרנ"ה.
^ רוסלאנד: ווילנא (ידיעה על פטירתו), המגיד, 14 בדצמבר 1870. רבי צבי הירש הדפיס לראשונה מכתב יד את הריטב"א על מסכת ראש השנה, קניגסברג תרי"ח.
^ מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה עמ' ט"ו. ותולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפח.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עץ פרי, פתיחה מ... אלכסנדר משה אב"ד דראסיין..., וילנה, תרמ"א. הקדמה עמ' ו, באתר היברובוקס. ראו עוד "תולדות המחבר", בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפ"ט-ת"צ על קשריו עם רבי ישראל סלנטר.
^ מכתבה של מלכה ב"הלבנון", שנה 15, גיליון מס.18, עוסק בהתנגדותה לפטריוטיזם יהודי בגלות, שבו היא שוללת את הסכמת וקבלת עול המלכויות.
^ מכתבה של נחמה ב"המליץ", שנת תרמ"ח, גיליון מס.100, הוא על חינוך בנות ישראל ושראוי ללמד אותן בלשון הקודש.
^ לעיתים הוא מכונה שבתי שפיר, ראו למשל: בחוץ לארצנו: בלטימור, המליץ, 27 באוגוסט 1897.
^ "תולדות המחבר", בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תצ"ג-תצ"ד.
^ להרחבה עליו, ראו: תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפז-תפח. לקט ציטוטים מעיתונות התקופה ונוסח מצבתו.
^ יוסף שלמון, Zionism and Anti-Zionism in Traditional Judaism in Eastern Europe, בתוך: יהודה ריינהרץ (עורך), Zionism and Religion. University Press of New England, 1998. עמ' 25.

קטגוריה:רבנים ליטאים קטגוריה:גרודנו: רבנים קטגוריה:ילידי 1819 קטגוריה:נפטרים ב-1906

[1] הוא נהג לחתום אמבצא"ל, שפתרונו: אלכסנדר משה בן צבי אבן לפידות. משום מה, חתימתו זו בפתיחתו לספר
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עץ פרי, וילנה, תרמ"א. עמ' ז, באתר היברובוקס, פוענחה בידי המו"ל: אלכסנדר משה בן ציון אבן לפידות, כביכול "בן ציון" הוא שמו השלישי.

[2] תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפ"ז. וראו שם שאביו כונה גם בשם חלוואנא, שהוא כינוי (מרוסית) ללפידות.

[3] לפי אייזנשטט, דור רבני וסופריו, ח"א, ורשה תרנ"ה.

[4] רוסלאנד: ווילנא (ידיעה על פטירתו), המגיד, 14 בדצמבר 1870. רבי צבי הירש הדפיס לראשונה מכתב יד את הריטב"א על מסכת ראש השנה, קניגסברג תרי"ח.

[5] מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה עמ' ט"ו. ותולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפח.

[6] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עץ פרי, פתיחה מ... אלכסנדר משה אב"ד דראסיין..., וילנה, תרמ"א. הקדמה עמ' ו, באתר היברובוקס. ראו עוד "תולדות המחבר", בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפ"ט-ת"צ על קשריו עם רבי ישראל סלנטר.

[7] מכתבה של מלכה ב"הלבנון", שנה 15, גיליון מס.18, עוסק בהתנגדותה לפטריוטיזם יהודי בגלות, שבו היא שוללת את הסכמת וקבלת עול המלכויות.

[8] מכתבה של נחמה ב"המליץ", שנת תרמ"ח, גיליון מס.100, הוא על חינוך בנות ישראל ושראוי ללמד אותן בלשון הקודש.

[9] לעיתים הוא מכונה שבתי שפיר, ראו למשל: בחוץ לארצנו: בלטימור, המליץ, 27 באוגוסט 1897.

[10] "תולדות המחבר", בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תצ"ג-תצ"ד.

[11] להרחבה עליו, ראו: תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' תפז-תפח. לקט ציטוטים מעיתונות התקופה ונוסח מצבתו.

[12] יוסף שלמון, Zionism and Anti-Zionism in Traditional Judaism in Eastern Europe, בתוך: יהודה ריינהרץ (עורך), Zionism and Religion. University Press of New England, 1998. עמ' 25.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]