גדול הדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת. במקורו התלמודי כוון התואר לאישיות ציבורית חשובה ובעלת השפעה, אך לאו דווקא בעלת סמכות הלכתית,‏[1] ומאוחר יותר הפך לכינוי של התלמיד החכם הגדול ביותר בדור, לדעת המשתמש בביטוי. הדעות חלוקות לגבי היקף ומהות סמכותו של גדול הדור, ויש הטוענים כי קיימת מצווה לשמוע לדבריו.

ככל הנראה בראשית המאה העשרים הוכנס, על משקל התואר "גדול הדור", התואר "גדולים" (נהגה מלעיל בהברה אשכנזית 'גדוילים') לרבנים בולטים ומשפיעים. תואר זה נפוץ לאחר הקמת מועצת גדולי התורה בכנסייה הגדולה בווינה בשנת 1923 (תרפ"ג). כיום משמש תואר זה במגזר הליטאי, כביטוי לרב שיש להתחשב בדעתו מכוח מעמדו כ"גדול".

משמעות התואר בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד משתמש בתואר "גדול דור" בהתייחס לאמוראים וגם לאישים מתקופת התנ"ך, בהם אברהם - "אברהם גדול הדור היה"‏[2], עמרם - "עמרם גדול הדור היה - והיו הכל נשמעין לדבריו"‏[3], יהושע בן נון, אלעזר הכהן, עלי הכהן ובעז. כן השתמשו בתלמוד בתואר גדולי הדור בהתייחס לתנאים כמו שמעיה ואבטליון. לגבי אישים מתקופת האמוראים שימש התואר גדול הדור רק בהתייחס לאמוראי ארץ ישראל ולא לגבי אמוראי בבל[4]. כך למשל מציין התלמוד: "אמר אביי: גדול הדור רבי, גדול הדור שעמו ר' יעקב בר אחא. ואיכא דאמרי: גדול הדור ר' יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו רבי"‏[5]. כן כונו בתואר זה רבי יהושע בן לוי, רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני[6], רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק[7].

לדברי אברהם אורנשטיין, בתקופת האמוראים שימש התואר "גדול הדור" לתיאור פעילות והשפעה ציבורית, ללא קשר לגדלות תורנית. את מסקנתו זו הוא תומך בראיות הבאות:

בתקופת הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו משמש התואר "גדול הדור" בחברה החרדית ולעתים גם בחברה החרדית-לאומית לרב המהווה סמכות אידאולוגית והלכתית עליונה. בהשקפת העולם החרדית, "גדול הדור" הוא המנהיג העליון שיש להישמע לכל הכרעותיו.

כבר רש"י בפירושו לתלמוד כותב, במקום שבו מנתה הגמרא רק את רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה במקום שהיו בו רבנים נוספים, שרק שני אלו נמנו כי הם היו גדולי הדור‏[9]. כן נעשה שימוש דומה במונח על ידי בעלי התוספות[10] ובפירוש רש"י לתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א'.

החל מהמאה ה-16 מופיע התואר "גדול הדור" פעמים רבות בטענות שיש לפסוק הלכה כצד מסוים בגלל שרב שהיה גדול הדור נהג כך. למשל, ספר חרדים מצוטט ככותב בעניין המחלוקת האם יש להפריש תרומות ומעשרות מפירות שביעית: "וכן היה נוהג ומנהיג גדול הדור מהר"ר משה מיטראני ז"ל גם גדול הדור כבוד מהר"ר יוסף קארו זצ"ל בסוף ימיו כשחבר שלחן ערוך כתב סתם ..."‏[11]. הרב שלמה לוריא כתב בספר "ים של שלמה" על רבינו שלום מווינה: "אבל חלילה לי לחלוק על הגאון ... ומהרי"ל גדול בדור כתב עליו ... אף שנראה לי מתוך רוב דעת הפוסקים להתיר מ"מ ... יש לנהוג כמותו"‏[12].

היחס לפסקי הלכה של גדול הדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתייחס לדברי התלמוד, ששמואל הנביא עבר על איסור המורה הלכה בפני רבו,‏[13] הקשו התוספות מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו? הרי שמואל באותו יום פגש את עלי לראשונה, והם תרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". המהרי"ק כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו‏[14], ורבי ישראל איסרלן כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו‏[15] וכן נפסק בשולחן ערוך[16].

יש שהסבירו שהאיסור להורות בפני גדול הדור חל רק על עניינים חמורים, כמו בענייני עגונות, ממזרים ושאר פסולים, ושאלות כלליות גדולות, בעוד בעניינים חמורים פחות גדולי הדור מוחלים ועל כן כל רב יכול להורות בהם‏[17].

הרב אברהם שרמן הרחיב על החובה להישמע לגדולי הדור בפסק דין בו ביטל למפרע גיור בהסתמך על כללים שהופיעו בכרוז עליו חתמו הרבנים שלמה זלמן אוירבך, שמואל הלוי ווזנר, יעקב ישראל קנייבסקי, אלעזר מנחם מן שך, יוסף שלום אלישיב והרב נתן גשטטנר. את פסק הדין פרסם בקובץ מיוחד תחת הכותרת: "סמכותם הייחודית של גדולי ישראל בנושאים של גרות ועגינות". לעומתו, טען הרב שלמה דיכובסקי "לאחר שבטל בית הדין הגדול שבירושלים, לא הייתה עוד סמכות על בישראל, למרות שבכל הדורות היו גדולי דור". והוסיף: "אי אפשר לשאול את דעתו של גדול הדור, שעיניו לא ראו אוזניו לא שמעו את הצדדים"‏[18]. הרב דב ליאור כתב שיש לשמוע לגדול הדור, אולם כאשר יש מחלוקת בין גדולי הדור ניתן להעדיף ללכת כשיטתו של גדול אחד על פני גדול אחר‏[19]. לעומתו כתב הרב אורי שרקי: "הרעיון שהלכה כגדול הדור הוא המצאה חדשה. אין לזה כל מקור, וגם מעולם לא פסקו כך. אוי לדור שנפל למיתוס"‏[20].

כבוד גדול הדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשולחן ערוך נפסק שאין צריך להסב בליל הסדר לפני "תלמיד חכם מופלג בדורו"‏[21] ושיש לקום לפניו מלוא עיניו.[דרוש מקור] הדעות חלוקות בשאלה האם דין זה שגדול הדור נחשב לרבו, חל גם לשאר עניינים כמו אבלות או רק בעניינים אלו.

בעניין מצוות והדרת פני זקן, המחייבת לעמוד בפני תלמיד חכם בד' אמותיו ובפני רבו המובהק מיד כשרואהו ועד שנעלם מעיניו או שמתיישב, פסק השולחן ערוך (יורה דעה רמ"ד י') שכל "מופלג בחכמה" דינו כרב מובהק, והרמ"א מבאר (על פי דברי התוספות ותרומת הדשן) שגדול הדור נחשב למופלג בחכמה.

מי נחשב גדול הדור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל איסרלןמאה ה-15) והרמ"אמאה ה-16) כתבו לגבי גדול הדור שהוא צריך להיות מפורסם, אולם מעבר לכך כמעט ואין מקורות מדורות קודמים הדנים בשאלה מי נחשב גדול הדור.

בימינו מופיעות מספר דעות לגבי השאלה מי הוא גדול הדור. בקרב גורמים חרדים לאומיים מופיעות בעיקר שתי הגדרות:

  • מי שעסק באופן מיוחד בנושא הנדון, למשל הלכות ציבור.
  • מי שרוב תלמידי החכמים הגדולים נועצים בו ומסכימים שהוא גדול הדור‏[17].

לעומת זאת, בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי נטען שהקביעה מיהו גדול הדור נעשית באופן לא ענייני. הרב חיים נבון כתב: "אין שום הגדרה ל"גדול הדור". וממילא אין גם שום חובה לציית דווקא ל"גדול הדור" ולא לרבנים אחרים. "גדול הדור" זהו בדרך כלל תואר חיבה שתלמידים מעניקים לרבותיהם, והאהבה מקלקלת את השורה"‏[22]. הרב יובל שרלו כתב: "הבעיה היותר סבוכה היא המסחור המשפיל בשאלה מיהו "גדול הדור" - אנו נחשפים למניפולציות מכוערות של מאבקי "גדול הדור", ובשל כך כלל אין הסכמה בשאלות אלו. לא זו בלבד, אלא שההנחה היא שמי שהוא מתיר עגונות הוא גדול הדור, והיא מבוססת על תשובה נודעת של הנודע ביהודה בדבר, ועל כן צריך ללכת אחרי הענק שבדור - ר' אברהם שפירא זצ"ל שהיה מתיר העגונות שבדור. ברם, כשר' צבי יהודה קוק זכר צדיק לברכה היה בחיים, והוא לא התיר עגונות, הטענה הייתה שהוא בקיא בשאלות כלל ישראליות יותר מאחרים כי הוא עוסק בדבר. אני חושב שעובדה זו בלבד מוכיחה את המניפולציות, ואת ביזוי גדולי התורה וביזוי ההלכה שבדבר"‏[23]

גדולי הדור מהעת האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד הקמת מדינת ישראל לא היה אדם שנשא בתואר "גדול הדור" באופן בלעדי, אם כי היו בודדים שהתקרבו לכך, כמו החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי בקרב יהדות אירופה. בקרב הציבור הליטאי בתקופת קום המדינה כונו כך החזון איש ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בהמשך שימש תואר זה להתייחסות לרב שך ולרב יעקב ישראל קנייבסקי. בתקופתו של הרב שך כמנהיג הציבור הליטאי נעשה שימוש רב לגביו בתואר "גדול הדור" בממדים שלא היו בעבר. הדבר נבע בעיקר בשל מעמד-העל שלו לאורך תקופה של כשלושים שנה, שהעניק לו עוצמה רבה בציבור הליטאי ובציבור החרדי בכלל. לאחריו הרב המרכזי שכונה "גדול הדור" בציבור הליטאי היה הרב יוסף שלום אלישיב. כיום מחשיב רוב הציבור הליטאי את הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן כ"גדול הדור".

מרבית המכונים "גדול הדור" נמנים עם הציבור הליטאי, ועיקר השימוש בו נעשה על ידם. בקרב החסידים, האדמו"ר הוא המנהיג, והוא שם בראש מעייניו את הדאגה לאנשי החסידות שלו, לפיכך רק יוצאי דופן מקרב הרבנים החסידיים שאינם אדמו"רים נקראים "גדול הדור", ובהם הרב מטשיבין דב בריש ווידנפלד, וכיום הרב שמואל וואזנר, שאינו מכהן כאדמו"ר ואינו שייך לחצר חסידית מוגדרת, אבל בהנהגתו הוא משתייך לציבור החסידי והשפעתו ניכרת בעיקר על ציבור זה. עם זאת, ישנם המתייחסים באופן דומה ל"צדיק הדור", אדמו"ר מוערך במיוחד, כמו למשל רבי אהרן רוקח, מבעלז, שזכה להערכה רבה גם בקרב חסידויות אחרות.

הספרדים בקום המדינה פחות הכפיפו עצמם לדמות רבנית אחת, והמונח "גדול הדור" יובא לציבור הספרדי מאוחר יותר. מאז אמצע שנות ה-80 הפך הרב עובדיה יוסף למנהיג הספרדי המשפיע והבולט ביותר והוא נחשב בציבור זה כ"גדול הדור".

בקרב החרדים הלאומיים הראשון והבולט ביותר היה הרב קוק שנפטר ב-1935 ומהווה דמות ייחודית ומשפיעה עד ימינו. אחריו בלט בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. בארצות הברית בלטה דמותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק שנחשב למנהיגה של הציונות הדתית שם עד פטירתו בתחילת שנות ה-90, ובישראל הרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו שהיו פעילים עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם אורנשטיין, הערך גדול הדור, אנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל ב, עמ' 711
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ב, עמוד ב')
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א' ובפירוש רש"י שם.
  4. ^ אורנשטיין, עמ' 715
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ב, עמוד ב'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ג, עמוד ב'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד ב'
  9. ^ "ורבנן טובא בהדייהו אלא שהם היו גדולי הדור" תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד ב'
  11. ^ בנימין יהושע זילבר, אז נדברו חלק ג-ד, עמוד 278
  12. ^ ים של שלמה, ט"ז, אוצר הגדולים, ח', עמ' ק"ט
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד ב'.
  14. ^ מהרי"ק, שורש קסט, ד"ה ואשר הבאת ראיה מעלי
  15. ^ תרומת הדשן, סימן קלח
  16. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ד, סעיף י'
  17. ^ 17.0 17.1 דביר אזולאי, גדול הדור, ח' אב ה'תשס"ט, אתר ישיבת מרכז הרב
  18. ^ יוסי כץ, סערה בעולם הדיינות: הגרי"ש סמכות-העל?, "בחדרי חרדים", 11 בפברואר 2010
  19. ^ דעת הרב ליאור לגבי עלייה להר הבית, באתר ישיבה
  20. ^ גדולי הדור ופסיקת הלכה, אתר הרב שרקי, אייר-סיון תשס"ז
  21. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ה'
  22. ^ חיים נבון, מהי הגדרת "גדול הדור", אתר כיפה, א' בשבט תשס"ח
  23. ^ יובל שרלו, פתיחות וסגירות בעולם ישיבות הקו מול ישיבות אחרות, אתר מרכז ישיבות בני עקיבא