ויקרס סימן 6 (טנק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקרס סימן 6)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויקרס סימן 6
ויקרס סימן VIA , מוזיאון הטנקים, ויקטוריה, אוסטרליה
מידע כללי
מדינה מייצרת בריטניה
שנת ייצור 1936
דגם קודם סימן 5
דגם עוקב מטילדה
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה - הקרב על צרפת.
מידע טכני
אורך 4.08 מטרים
רוחב 2.08 מטרים
גובה 2.26 מטרים
משקל 4.8 טון
מהירות 56 קמ"ש על כביש, 40 קמ"ש בשטח
טווח פעולה 260 קילומטר
חימוש עיקרי מכונת ירייה כבדה ויקרס 0.5 אינץ' (12.7 מילימטר),
חימוש משני מקלע ויקרס 0.303 אינץ'
מנוע Meadows בנזין 6 צילינדרים, 88 כ"ס
מיגון 15 - 4 מילימטר
צוות 3

ויקרס סימן 6 הוא טנק קל תוצרת בריטית שיוצר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם על ידי חברת ויקרס ארמסטרונג.

טנק זה היה השישי (Mk VI) בסדרה של טנקים קלים. הדגם השישי דמה מאד לדגמים הקודמים פרט למספר שיפורים: הצריח הוגדל על מנת לאפשר התקנת מכשיר קשר, הצוות הוגדל ל- שלושה, משקל הטנק עלה ל- 4.9 טון דבר שסייע בניהוג הטנק, המנוע הוחלף למנוע חזק יותר עם 88 כ"ס (66 kw), ובכך עלתה מהירותו ל- 56 קמ"ש.

הצוות מנה שלושה לוחמים: נהג, מקלען ומפקד שהיה גם הקשר.

עובי השריון היה בין 4 מ"מ ל- 15 מ"מ‏[1]. שריון זה סיפק הגנה כנגד כדורי מכונת ירייה בלבד.

החימוש כלל מכונת ירייה בעלת קירור מים בקוטר "0.303 וכן מכונת ירייה בקוטר " 0.50 בצריח, שתיהן מתוצרת ויקרס.

הייצור החל בשנת 1936 והסתיים ב- 1940. בסך הכול יוצרו כ- 1000 יחידות. ברבים מטנקים אלה הוכנסו שיפורים נוספים שהוגדרו במיספור של שלוש רמות שונות: MK VIC ,MK VIB ,MK VIA . הדגם האחרון - Mk VIC כלל מספר פיתוחים כמו למשל הגדלת עוצמת המנוע על ידי התקנת שלושה קרבורטורים, וכן החלפת המקלע שבצריח בקוטר "0.50, במקלע כבד יותר מסוג "בזה" בקוטר 15 מ"מ ("0.59).

התפישה השגויה של ראיית הטנק כמחליפו המודרני של סוס הרכיבה ממלחמות עתיקות הייתה נחלתם של רוב מתכנני הטנקים הבריטים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. התוצאה הייתה טנקים בעלי שריון קל, תותח קטן קוטר אם בכלל. הטנקים האלה סבלו מבעיות טכניות רבות.

לאחר גמר הקרב על צרפת בקיץ 1940 , ייוצר דגם נוסף נגד מטוסים בו הותקנו בצריח במקביל ארבעה מקלעי בזה בקוטר 7.92 מ"מ. דגם זה נקרא AA MkI.

10 טנקים מסוג Mk-VIA נשלחו ב- 1940 לאוסטרליה למטרות אימון.

בשנת 1941 היו לצבא הטורקי 13 טנקים מסוג Mk-IVb.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ייוצר הטנק הראשון מדגם MK-VI ב- 1936, ראו בו אנשי המטכ"ל הבריטי את הטנק הקל הטוב ביותר שעלה באיכותו על כל טנק קל אחר בעולם. כמו כן הם חשבו שהוא מתאים ביותר לתפקידי סיור ושיטור ברחבי האימפריה הבריטית והקולוניות השונות. הטנק שימש היטב לסיור ושיטור בהודו הבריטית ובשאר הקולוניות דאז.

כאשר החלה הממשלה הבריטית להתחמש ב- 1937, זה היה הטנק היחידי שכל תוכניות הפיתוח שלו הסתיימו והיה מוכן לייצור מיידי. מספר שנים קודם לכן בשנת 1932 בוטלה תוכנית הצטיידות בטנק בינוני במשקל של 16 טון עקב בעיות תקציביות. כתוצאה מכך כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, רוב הטנקים של הצבא הבריטי היו מסוג ויקרס MK-VI.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל היו אז לצבא הבריטי: 1002 יחידות טנקי MK-IV,

79 יחידות טנקי קרוזר,

67 יחידות טנקי רגלים.

מתוך כל אלה רק 196 טנקים קלים וכן 50 טנקי רגלים היו במצב אופרטיבי.

טנק ויקרס בריטי סימן VIB נטוש בחופי דנקרק, 1940

כאשר החל הקרב על צרפת במאי 1940, מרבית כוח הטנקים של חיל המשלוח הבריטי בצרפת היה מורכב מגרסאות שונות של הויקרס סימן 6:

  • לדיוויזיה המשוריינת היו 2 גדודי טנקים כל אחד עם 28 טנקים קלים סימן VI.
  • לדיוויזיה המשוריינת הראשונה שנחתה בצרפת באפריל היו 207 טנקים רובם מסוג Mk-VIB וכן Mk-VIC .
  • לגדוד הטנקים השלישי שהשתייך לדיוויזיה השלישית היו 21 טנקים מסוג זה.

לפי אחד המקורות (בני ניכלסון) השתתפו במערכה על צרפת 189 טנקים מסוג ויקרס MK-6‏[2].

רוב הטנקים האלה אבדו לבריטים בשדות הקרב של צרפת . הם סבלו מנחיתות מלאה לעומת הטנקים הגרמניים מכל הבחינות: כוח אש, עובי שריון, עבירות, מהירות, טווח נסיעה ועוד. עקב נחיתות זאת מעטים נשלחו לצפון אפריקה.

מספר מסוים של טנקים אלה שמשו לאימוני שריון במצרים עד שנת 1942. חלק קטן השתתפו בקרבות המדבר המערבי וחלק בקרבות באביסיניה.

טנק ויקרס סימן VI-C מצרי שנבלם בקיבוץ יד מרדכי ב- 23.5.48

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר גרסאות להערכת כמות הטנקים מסוג זה שהיו בצבא המצרי בתש"ח. גרסה אחת מדברת על גדוד עם כ- 20 טנקים וגרסה אחרת מדברת על כוח מצומצם יותר שכלל 2 - 3 פלוגות.

  • הקרב הראשון בו מוזכר השתתפות טנקים מסוג זה היה קרב יד מרדכי. ביום החמישי לקרבות ב- 23.5.1948 הפעילו המצרים מחלקת טנקים קלים מסוג זה.‏[3].
  • הקרב השני בו הפעילו המצרים טנקים אלה היה ב- 2 ביוני. באותו יום תקפו המצרים את נגבה ממספר כיוונים. מכיוון משטרת עיראק סויידאן ירדו שלושה טורים משוריינים: הטור המרכזי כלל 7 טנקים קלים רובם מסוג ויקרס סימן 6. הטור השני נע ממערב לו כ- 300 מטר דרומה. טור זה כלל 4 שריוניות. הטור השלישי שנע ממזרח לו כלל 8 שריוניות.

לפתע כאשר טור הטנקים היה די קרוב לגדרות הקיבוץ הוא סבב והחל בנסיגה. המצרים שהבחינו באותו שלב ביחידת הג'יפים של "חיות הנגב " שהגיעה מצפון מכיוון ג'וליס, נטו לחשוב שמדובר בכוח גדול. פלוגת הג'יפים בפיקודו של כרמי פתחה באש על המצרים מכל הכלים והרושם שנוצר היה רב, דבר שגרם בסופו של דבר להחלטה מיידית על נסיגת הכוחות המצריים.

תצוגה מוזיאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נותרו כזיכרון מוזיאלי בעולם כולו ארבעה טנקים בלבד: אחד במוזיאון הטנקים הבריטי בבווינגטון (Bovington) , אחד במוזיאון הטנקים הרוסי (Kubinka), אחד במוזיאון הטנקים באוסטרליה ורביעי במוזיאון יד לשריון בלטרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם איילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, מערכות, מאי 1963.
  • העורכים: חיילי גבעתי, גדוד 53 הפרברים בחטיבת גבעתי תש"ח, ירון גולן, 2006.
  • אריה חשביה, עד הלום, משרד הביטחון, 2005.
  • מרגרט לארקין, השמש לא עמד דום, מערכות,אוקטובר 1963.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פלטשר (Fletcher) ע' 7
  2. ^ ראה "70 שנה למערכה על צרפת", שריון 36, אוקטובר 2010.
  3. ^ לפי כמה מקורות הופעלו שני טנקים כאלה בפריצה ליד מרדכי ב- 23.5.1948