מטילדה סימן 1
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
דגם רכב קרבי  |
| מדינה מייצרת |
 בריטניה |
| יצרן |
ויקרס |
| משתמשים עיקריים |
הצבא הבריטי |
| שנת ייצור | 1935 |
| תקופת השימוש |
1938–1940 (כשנתיים) |
| דגם עוקב | מטילדה סימן 2 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה - המערכה על צרפת |
| יחידות שיוצרו |
140 |
| מידע טכני | |
| אורך | 4.85 מטרים |
| רוחב | 2.28 מטרים |
| גובה | 1.86 מטרים |
| משקל | 11 טון |
| מהירות | 13 קמ"ש |
| טווח פעולה | 130 קילומטר |
| מנוע | מנוע בנזין, 70 כ"ס (52 קילוואט) |
| שריון | 10–60 מילימטרים (0.39–2.36 אינץ') |
| צוות | 2 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | מקלע 0.303 אינץ' או מקלע 0.5 אינץ' |
  | |
מטילדה סימן 1 הוא טנק חיל רגלים בריטי משנות השלושים והארבעים של המאה ה-20. מטילדה היה טנק בעל שריון עבה יחסית לזמן יצורו והיה יעיל בתחילת מלחמת העולם השנייה.
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטילדה סימן 1 נולדה כתוצאה ממכרז של הצבא הבריטי ל"טנק חיל רגלים". הטנק אמור היה לשמש בתפקיד של סיוע אש לחיל הרגלים והושתת על לקחי מלחמת העולם הראשונה, מבלי שראשי הצבא הבריטי נתנו את דעתם לתורות הלחימה המהפכניות של בן ארצם, לידל הארט, ומקבילו בגרמניה, בדבר מלחמת תנועה, אשר קיבלה ברבות השנים את הכינוי "בליצקריג". מכיוון שתפקידו של הטנק המיועד היה הסתערות במהירות איטית (על מנת לשמור על מיקומו לצד חיל הרגלים), כלל המכרז את הדרישה כי הטנק יהיה חסין לכל כלי הנ"ט הקיימים בזמנו. הצבא דרש גם שהטנק יהיה בעל עבירות שטח גבוהה. מעל כל אלה ריחפה הדרישה לכך שמחיר הטנק יהיה נמוך ביותר בגלל הקיצוצים הנרחבים בתקציב הביטחון בבריטניה בשנות השלושים. בשנת 1935 החל הפיתוח בשם "מטילדה".
הטנק שנולד היה כלי רכב קטן, בעל שריון עבה (60 מילימטרים), וחמוש במקלע בלבד. בתחילה הוזמנו 60 טנקים, ועשרה ימים מאוחר יותר הוזמנו עוד 60 טנקים, ובינואר 1939 הוזמנו עוד 19 טנקים, ובסך הכל נבנו 140 טנקים. אף על פי שלכאורה ענה על הדרישות, היה מטילדה סימן 1 כישלון מוחלט. המחיר הנמוך גרם לכך שמערכת ההנעה כולה הייתה ירודה ובלתי אמינה. הזחלים של הטנק היו חשופים, והמהירות המקסימלית, 13 קמ"ש, הייתה נמוכה מדי. חסרונותיו הבולטים גרמו לייצור מוגבל, ולפיתוחו וייצורו של מחליף - מטילדה סימן 2.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטילדות נרשמו בדפי ההיסטוריה כאשר ב-21 במאי 1940, כשבעים וחמישה טנקי מטילדה, רובם מדגם מטילדה 1, השתתפו בקרב אראס באזור העיר אראס שבצפון צרפת. הטנקים הבריטים, מרגימנטי הטנקים המלכותיים ה-4 וה-7, פגשו את דיוויזיית הפאנצר ה-7 של ארווין רומל בנוסף לכוחות של דיוויזיית האס אס הממוכנת "טוטנקופף" (גולגולת המת, על שם סמלה). במהלך הקרב הופרד החי"ר הגרמני מכוחות השריון שסייעו לו ובמשך זמן לא מבוטל כתשו המטילדות את החי"ר הגרמני. תותחי הנ"ט הגרמניים של התקופה שהיו בקוטר 37 מילימטר היו בלתי יעילים מול המטילדה. רומל נאלץ להתערב אישית בקרב וארגן את תותחי הנ"מ בקוטר 88 מילימטר האימתניים לירי בכינון ישיר לעבר המטילדות. בשלב זה נאלצו המטילדות לעצור ולסגת, לאחד שסבלו מאבדות. לגרמנים נגרמו אבדות קשות: מאות נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי. רומל וגודריאן נתקפו בהלה, ושניהם ציינו את האירוע ביומניהם כ"ניסיון פריצה" של הבריטים לכיוון פריז. רומל אף ציין את כוח האויב ככוח של "מאות" טנקים (כזכור, היו שם 75). המפגש היה אחד היחידים במערכה על צרפת שבהם הוכו הגרמנים קשות.
בסך הכל השתתפו ב-1940 במערכה על צרפת 150 טנקים מסוג מטילדה.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו אל"ם (מיל) בני מיכלסון: "70 שנה למערכה על צרפת", שריון 36 אוקטובר 2010.