וירואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וירואידאנגלית: Viroid) הוא גופיף דמוי-נגיף, אך נטול המעטפת החלבונית האופיינית לנגיפים.

הווירואיד מורכב ממקטע RNA חד-גדילי טבעתי. וירואידים גורמים למספר מחלות בצמחים, והם הפתוגנים הקטנים ביותר בטבע: גודל הגנום של הווירואיד הקטן ביותר עומד על כ-220 נוקלאוטידים; לשם השוואה, הנגיף הידוע הקטן ביותר המסוגל לגרום למחלות מכיל גנום בן כ-2,000 נוקלאוטידים. הווירואידים מכונים לעתים "פתוגנים תת-נגיפיים".

נכון לשנת 2007 התגלו למעלה מ-30 מיני וירואידים. הללו ממויינים לשתי משפחות; האחת כוללת שני סוגים והשנייה חמישה סוגים. הווירואיד הראשון שהתגלה, PST, גורם למחלה בתפוח אדמה ומורכב מגדיל RNA בן 359 נוקלאוטידים. הגנום של הווירואידים אינו מכיל גנים ואינו מקודד לייצור חלבונים. במשך שנים רבות לא היה ברור כיצד מסוגל הווירואיד לגרום למחלות ללא ייצור חלבונים. התאוריה המקובלת היא שה-RNA הווירואידי נצמד ל-mRNA בתא הצמח וגורם להשתקתו באמצעות מנגנון RNAi. במילים אחרות, הווירואיד מונע ייצור חלבונים חיוניים בתא הצמח, דבר הגורם למחלה. הווירואיד משתמש במנגנון השכפול של תא הצמח (האנזים RNA פולימראז) על מנת להתרבות.

הגנום השלם של הוירואיד PST
P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.