נצרות יוונית-אורתודוקסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים בנצרות
נצרות
P christ2.png
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האל האבישורוח הקודש
סמל היוונים האורתודוקסים: האותיות טאו ופי, הסמל מציין את הקבר הקדוש (טאפוס) ומופיע בחזית של רוב הבניינים שבבעלות יוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל
כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה

נצרות יוונית-אורתודוקסית היא אחד משני הפלגים שנוצרו מן הכנסייה הנוצרית העתיקה בשנת 1054, במאורע אשר נודע בשם "הפילוג הגדול". הפיצול נוצר עקב מחלוקות במספר רב של נושאים, הכוללים את התאולוגיה, הדוגמה, תלבושות, פוליטיקה ותרבות.

מבנה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הכנסייה היוונית אורתודוקסית שונה ממבנה הכנסייה הקתולית. בכנסייה הקתולית ישנו ריכוז כוח בידי גוף מרכזי אחד, הוותיקן, ואילו בכנסייה היוונית אורתודוקסית ישנן ארבע פטריארכיות אוטונומיות ("אוטו-קפאליות"), ללא סמכות מרכזית. אף על פי כן, תמיד נחשב הפטריארך של קונסטנטינופול (איסטנבול) לראשון בין שווים. ארבע הפטריארכיות שוכנות באיסטנבול (בעבר: קונסטנטינופול, או בכינויה העברי: קושטא), באנטיוכיה (שמרכזה היום בדמשק ואליה משתייכים היוונים-אורתודוקסים הגרים בלבנון), באלכסנדריה ובירושלים.

במזרח התיכון עד המאה ה-19 עמדו בראש הפטריארכיות ובראש הכמורה הבכירה אישים ממוצא יווני, אם כי רוב המאמינים של הפטריארכיות באנטיוכיה ובירושלים היו ערבים. מאז המאה ה-19 בירושלים מתחולל בקצב איטי שינוי בהרכב ראשי הכנסייה ובשפת התפילה. בפטריארכיה של דמשק הוחלפה ההנהגה במנהיגות ערבית ושפת התפילה שונתה ברוב התפילות מיוונית לערבית. במהלך הזמן קמו כנסיות אוטוקפליות ברוב הקהילות האורתודוקסיות באירופה ובקווקז, שקיבלו אופי של כנסיות לאומיות:הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית, הכנסייה הבולגרית האורתודוקסית, הכנסייה הסרבית האורתודוקסית, הכנסייה הרומנית האורתודוקסית וכו'. למרות שהשתחררו מן החסות היוונית, והפרסונל הכנסייתי אינו יווני מזמן, הן מוכרות עדיין לפעמים בשם "יווניות-אורתודוקסיות" כדי להבדילן מן הכנסיות "היוונית המאוחדות עם רומא" או יווניות-קתוליות" שקמו החל מימי הביניים במזרח התיכון , כולל בירושלים, ובמזרח אירופה.

סמלה של הכנסייה הוא הטאפוס (Τάφος, ביוונית: - "קבר") - סמל שנוצר משילוב של האותיות היווניות "טאו" ו"פי"; הסמל מציין את הקבר הקדוש ומופיע בחזית של רוב הבניינים שבבעלות יוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הפטריארכיה של ירושלים עומד הפטריארך היווני-אורתודוקסי. כללי בחירת הפטריארך נקבעו בתקנות האימפריה העות'מאנית משנת 1875, אשר תוקנו בדברי חקיקה מנדטוריים בשנים 1935‏-1936. על פי כללים אלו, הפטריארך נבחר על ידי הכמרים החברים בסינוד הקדוש, שהוא הגוף המנהל של הפטריארכיה, אך המינוי נכנס לתוקף רק אחרי קבלת הכרה מהשלטונות, אשר מאז הקמת מדינת ישראל נעשה בהחלטת ממשלת ישראל.

עד מותו בדצמבר 2000 עמד בראש הפטריארכיה של ירושלים דיאודורוס קריבליס[1]. באוגוסט 2001 נבחר כיורשו אירינאוס הראשון, שקיבל את הכרת הממשלה באפריל 2004. אולם החל מדצמבר 2007 מכהן תיאופילוס השלישי כפטריארך, לאחר שממשלת ישראל הכירה בהחלטה של הסינוד הקדוש מאוגוסט 2005 להדיח את אירינאוס ולבחור בתיאופילוס במקומו. העברת הכהונה מאירינאוס לתיאופילוס לוותה בפניות רבות לבית המשפט לביטול המינוי, אולם כולם נדחו‏[2]. מאז 2007 כלוא אירינאוס בביתו ואינו יוצא ממנו‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.