חברה לתועלת הציבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חברה לתועלת הציבור (בראשי תיבות: חל"צ) הינה חברה אשר תקנונה ומטרותיה עונים על שני התנאים הנקובים בסעיף 345א לחוק החברות. התנאי הראשון הינו כי בתקנונה של החברה יקבעו מטרות ציבוריות בלבד בהתאם לרשימה סגורה אשר נמצאת בתוספת לחוק החברות, והתנאי השני שחל הינו איסור גורף על חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה (חלוקת דיבידנד). הגדרה זו נכנסה לתוקפה ביום 21.06.2007 עם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 6 לחוק החברות, התשס"ז - 2007, אשר קבע הסדר חדש ביחס לחברות לתועלת הציבור וביטל את ההסדר הקודם שחל לפי חוק הנאמנות על חברות מסוג זה.

הגדרה זו החליפה את ההגדרה הישנה של חברה לתועלת הציבור, על פי סעיף 32 לפקודת החברות (סעיף אשר בוטל בעקבות תיקון מס' 6) ולפיה חברה לתועלת הציבור צריכה הייתה להיות מוקמת לשם קידום המסחר, האמנות, המדע, הדת, הצדקה או כל מטרה מועילה אחרת, וכן החברה לתועלת הציבור הייתה מחויבת להשתמש ברווחיה ובהכנסותיה לקידום מטרות אלו בלבד, ולא הייתה רשאית לחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה.

דרך הרישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר חברה לתועלת הציבור הייתה צריכה להרשם פעמיים. בשלב הראשון חברה לתועלת הציבור הייתה צריכה להרשם אצל רשם החברות, תוך שהיא עונה לדרישות ס' 32 לפקודת החברות, ומגדירה את עצמה כחברה לתועלת הציבור. בשלב השני היה על אותה חברה להרשם אצל רשם ההקדשות, בהתאם לדרישות חוק הנאמנות. אף על פי כן, רישום אצל רשם ההקדשות לא היה בגדר חובה חוקית וחברה יכלה להגדיר את עצמה כחברה לתועלת הציבור גם מבלי להיכנס למרשם אצל רשם ההקדשות.

לאחר תיקון מס' 6 לחוק החברות, מחויבת כל חברה המגדירה עצמה כחברה לתועלת הציבור להרשם הן אצל רשם החברות והן אצל רשם ההקדשות, אשר משתייכות לרשות התאגידים. רשם החברות לא יאשר רישום של חברה לתועלת הציבור וזאת מבלי לקבל אישור מראש של רשם ההקדשות. חוק החברות מאפשר כיום אף להטיל עיצומים כספיים אם חברה לתועלת הציבור אינה נרשמת ככזו או אם אינה מתקינה את תקנונה כנדרש. יתרה מכך, החוק מעניק לרשם ההקדשות סמכות לאפשר רישום כפוי של חברה כחברה לתועלת הציבור, אם סבר הרשם שחברה אשר אינה רשומה ברשם ההקדשות כחברה לתועלת הציבור, עונה להגדרת חברה לתועלת הציבור. סנקציה נוספת שמוטלת בחוק החברות הינה כי במקרה שחברה לתועלת הציבור לא נרשמה בפנקס, יראו בדירקטורים ובמנהלי החברה כמי שהפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה ויהיה ניתן להרים את המסך בין החברה לבין נושאי המשרה בה.

פירוט המטרות הציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה לתועלת הציבור תוכל להרשם ככזו רק אם היא עונה לאחת מהמטרות הציבוריות המפורטות בחוק. מדובר ברשימה סגורה של מטרות אשר ניתנת לשינוי רק על ידי שר המשפטים באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

ואלו הן המטרות הציבוריות:

  1. איכות סביבה, הגנת הסביבה או הכרת הטבע והסביבה;
  2. בריאות או הצלת חיים;
  3. דת, מורשת או הנצחה;
  4. הגנה על בעלי חיים ודאגה לרווחתם;
  5. זכויות אדם;
  6. חינוך, הכשרה מקצועית, תרבות או אמנות;
  7. מדע, מחקר או השכלה גבוהה;
  8. ספורט;
  9. עליה, קליטה או התיישבות;
  10. צדקה או סעד;
  11. רווחת הקהילה או פעילות קהילתית, חברתית או לאומית;
  12. שלטון החוק, משפט או מינהל ציבורי;
  13. הקמת קרנות או ארגונים לעידוד או לתמיכה בגוף הפועל לאחת או יותר מהמטרות המנויות לעיל.

מוסדותיה של חברה לתועלת הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל חברה אשר מוקמת בהתאם להוראות חוק החברות, מוסדות חברה לתועלת הציבור ימנו אסיפה כללית של בעלי מניות ודירקטוריון אשר ימונה על ידי האסיפה הכללית. בסמכות הדירקטוריון למנות מנהל לחברה.

ההבדל המרכזי בין חברה לתועלת הציבור לבין חברה אחרת אשר מוקמת מכוח חוק החברות הינה חשיבות ועדת הביקורת לה נתן המחוקק חשיבות רבה. במסגרת חוק החברות, ועדת ביקורת של חברה לתועלת הציבור מוסמכת לבדוק לא רק את המצב הפיננסי והתנהלות החברה מבחינה, אלא תפקידה הראשון במעלה של ועדת הביקורת הוא לבדוק כי החברה פועלת באופן תקין אשר תואם את מטרותיה. במידה ומחזורה השנתי של החברה לתועלת הציבור עולה על 10 מיליון שקלים חדשים, חובה עליה למנות מבקר פנימי.

התנהלות תאגידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברה לתועלת הציבור, לאחר שנרשמה ככזו בפנקס המנוהל אצל רשם ההקדשות, חייבת לציין בצד שמה את הסיומת "חברה לתועלת הציבור" או (חל"צ).
  • אסור על חל"צ לתת שכר לדירקטורים או לחברי ועדת ביקורת ואסור לו לקבל מהם שירותים בשכר אלא מותר לו לשלם להם רק בעבור תפקידם כדירקטורים או כחברי ועדת ביקורת. שר המשפטים מוסמך לקבוע הוראות לעניין שכר נושאי משרה אחראים בחברה לתועלת הציבור לרבות הגבלת שכרם.
  • חברה לתועלת הציבור אינה רשאית לפטור דירקטור, מנהל או חבר ועדת ביקורת בה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, וכן אסור לחל"צ לתת התחייבות לשיפוי בגין הפרת חובת זהירות.
  • בעל מניות יוכל להעביר את מניותיו בחברה לתועלת הציבור שלא בתמורה. אם רוצה בעל המניות תמורה, עליו לקבל את אישור בית המשפט המחוזי מראש להעברת מניות זו. בכל מקרה לא ניתן להוריש מניה בחברה לתועלת הציבור ולכן במקרה של מוות, לא תהווה המניה חלק מנכסי עזבונו של בעל המניה. דין מניה כזו יהיה כדין מניה רדומה.
  • חברה לתועלת הציבור תוכל להתמזג רק עם חברה אחרת לתועלת הציבור. מיזוג כזה יתבצע רק באישורו של בית המשפט המחוזי ורק לאחר שבית המשפט המחוזי נתן לרשם ההקדשות להביע את דעתו בעניין המיזוג.

פיקוח וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לחברות לתועלת הציבור הן מוזיאון ישראל והספרייה הלאומית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]