חוק מגן דוד אדום
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 12 ביולי 1950 |
| תאריך חקיקה עברי | כ״ז תמוז תש״י |
| גוף מחוקק | ה-1 |
| שטחים שעליהם חל החוק |
ישראל  |
  | |
חוק מגן דוד אדום, תש"י–1950 הוא חוק שנחקק בשנת 1950 לשם הסדרת מעמדו ופעילותו של ארגון ההצלה מגן דוד אדום שיפעל תחת השראת המשפט העברי "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו".[1]
היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 פעלו ביישוב אגודות מקומיות להגשת עזרה ראשונה, תחת מסגרת-גג בשם ""הארגון הארצי של אגודות מגן דוד אדום לעזרה מהירה בארץ ישראל". ב-12 ביולי 1950 אושר בכנסת הראשונה "חוק מגן דוד אדום", על מנת לאפשר את צירופו של הארגון לארגון הצלב האדום, תוך הכרה בסמלו.[2] עקב כך קיבל הארגון מעמד חוקי, קבוע ומוכר בישראל כאגודה ארצית לפי אמנת ז'נבה. מעמד זה העניק לה זכויות, חובות ומעמד קבוע. לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת ז'נבה כחלק מארגון הצלב האדום ולאמנות נוספות האחראיות על טיפול בקורבנות מלחמה, קיבל מד"א את האפשרות להצטרף כארגון-חבר ארצי של הצלב האדום.[3]
בתיקון הראשון לחוק, ביוזמת חברת הכנסת חייקה גרוסמן, ניתן למד"א פטור מכל מכס, מס קנייה ותשלומי חובה אחרים על יבוא מכשירים, ציוד רפואי ותרופות, המשמשים את מטרותיו, בתנאי שלא ניתן לרכוש ציוד זה בישראל.[4]
בתיקון שנכלל ב"חוק ההסדרים" לשנת 2003 נוסף לחוק סעיף 7א, שקבע שמד"א יחייב באגרה את מי שקיבל שירות ממנו.[5] בשנת 2012 הורחב סעיף זה במידה ניכרת.[6]
עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק הקים תאגיד סטטוטורי בשם "מגן דוד אדום בישראל", שמטרותיו:
- (א) למלא את התפקידים של אגודה ארצית, ולהיות לצורך זה שירות עזר לשירות הרפואי של צה"ל בזמן מלחמה, ולהתכונן לכך בזמן שלום.
- (ב) לקיים לטובת כלל התושבים שירותי עזרה ראשונה ושירותי אשפוז ארעי לשעת הדחק.
- (ג) לקיים לטובת כלל התושבים שירות של אגירת דם, פלזמה ומוצרי לוואי שלהם (בנק הדם).
- (ד) למלא כל תפקיד נוסף שייקבע בתקנות האגודה.
החוק קבע את מוסדות האגודה וכן קבע כי סמל האגודה הוא מגן דוד אדום על רקע לבן.
החוק קבע שעם אישור התקנון של מגן דוד אדום, יועברו לארגון זה כל הזכויות והחובות של הארגון הארצי הקיים ושל כל 27 האגודות המקומיות, שיחדלו להתקיים. בנוסף, ביטל החוק את דבר המלך במועצה על אמנות ז'נבה מ-1906, 1929 (ארצות מנדט), ו-1937, שהבטיח הגנה לצלב האדום בלבד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק מגן דוד אדום, תש"י–1950, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק מגן דוד אדום, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 1207: חוק מגן דוד אדום, אתר דעת.
- ^ חוק מגן דוד אדום, תש"י–1950, ס"ח 52 מ-21 ביולי 1950
- ^ מעמד חוקי למ. ד. א., הארץ, 13 ביולי 1950
- ^ חוק מגן דוד אדום (תיקון), תשל"ו-1976, ס"ח 793 מ-22 בינואר 1976
- ^ חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002, ס"ח 1882 מ-29 בדצמבר 2002
- ^ חוק מגן דוד אדום (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012, ס"ח 2353 מ-4 באפריל 2012
| מגן דוד אדום | ||
|---|---|---|
| מייסדים | משולם ליבונטין • חיים אלפרין • משה רבינוביץ' • ישעיהו אליהו • חיים לייבוביץ • משה פרנקל • ברוך ניסנבוים • אריה אלוטין |
|
| נשיאים | יהודה סקורניק • נועם יפרח • אבי זהר | |
| מנכ"לים | מרדכי פן • יצחק שני • בן-ציון טחן • אשר דר • אריאל יהלומי • חיים דגן • עמיצור כפיר • רוני ליכטנשטיין • יחיאל חמי • נתן כהן • יעקב אדלר • יוחנן גור • עמוס לוריא • אבי זהר • אלי בין | |
| שונות | קריית מד"א • חוק מגן דוד אדום • נוער מד"א • יחידת האיתור הבינלאומית | |
| מיזמים | נאמן חיים • פרויקט מחויבות אישית | |