חזון גבריאל
 |
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי ובו כ-87 שורות, הכתוב על אבן גיר בגובה מטר. הטקסט מתוארך למאה ה-1 לפני הספירה. הכתובת נמצאת ברשות אספן העתיקות דוד יסלזון המתגורר בשווייץ.
תוכן עניינים |
הכתובת [עריכה]
דוד יסלזון רכש את הכתובת מסוחר עתיקות ירדני בערך בשנת 2000, ודבר קיומה נודע לחוקרים כמה שנים אחר כך. מקום מוצאה של האבן אינו ברור, אך לדעת החוקרים עדה ירדני ובנימין אליצור ייתכן ומקורה הוא ממזרח ים המלח. הכתובת צויירה ופוענחה ע"י ד"ר עדה ירדני, שגם נתנה לה את שמה 'חזון גבריאל'. הטקסט מסודר בשני טורים, בדומה למגילת ספר תורה, וכתוב בכתב 'יהודי' של המאה הראשונה לפנה"ס, כפי שהוא מתועד בכתבי מגילות קומראן, אך תוכן הכתובת וסגנונה שונים מהמצוי בכתבי מגילות אלו.
חלק מן הטקסט שחוק ורובו מקוטע מאוד. יש בו ציטוט מספר חגי, בשינויים קלים, וביטויים מספר ירמיהו, מספר זכריה ומספר דניאל, בצד ביטויים המופיעים במקורות מאוחרים יותר, כגון ספרות ההיכלות, פיוטים, תלמוד ומדרשים. כמו כן יש בו ביטויים שאין להם מקבילים בכתובים הקיימים בימינו. התוכן אינו נהיר לחלוטין, אבל הביטוי "כו (=כה) אמר ה' אלהים צבאות אלהי ישראל", המופיע בטקסט פעמים רבות, בשינויים קלים, מזכיר את ספרות הנבואה. עוד נזכרת בטקסט פעמים אחדות המילה "ירושלם".
הטקסט כתוב בגוף ראשון, בפי מי שמזהה את עצמו "אני גבריאל", ככל הנראה גבריאל המלאך. כפי העולה מן הטקסט, המחבר היה מתומכי שושלת בית דוד, וייתכן שפנה אל מתנגדיו. אולם מכיוון שלא נתגלה עד כה טקסט דומה, קשה לקבוע את טיבו בוודאות. נראה כי הטקסט הוא למעשה נבואה המורכבת מאוסף של נבואות קצרות שהוכתבו לסופר. אולם הלשון דומה יותר ללשון חז"ל מאשר ללשון המקרא. כך למשל אין שימוש באות ו' בתפקיד ו' ההיפוך. הנבואה כוללת ביטוי המרמז על אירוע היסטורי או עתידי - "דם טבחי ירושלם" - היכול לרמז על אירוע קשה של טבח או לחלופין אירוע של הקרבת קרבנות בבית המקדש.[1]
הצעת ישראל קנוהל [עריכה]
פרופסור ישראל קנוהל סבור שהאירוע שאליו מתייחסת האבן הוא מרד שהתרחש בשנת ארבע לפני הספירה. המורדים רצו להשתחרר מעול בית הורדוס שנתמך על ידי הרומאים. למרד, שפרץ תחילה בירושלים והתפשט ברחבי הארץ, היו מספר מנהיגים. מצירוף המקורות היהודיים והרומיים עולה הרושם כי הבולט בהם היה שמעון שפעל בעבר הירדן. שמעון הכריז עצמו למלך, התעטר בכתר מלכות ונתפש כמלך בעיני תומכיו. ללא ספק תלו בו תומכיו תקוות משיחיות. קונהל מתייחס לתיאור ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו את הריגתו של שמעון אחר שניגף בשדה המערכה:
|
"ושמעון אמר להימלט דרך נקרה צרה, אולם גרטוס (=מפקד בצבאו של הורדוס) סגר עליו את הדרך והכה אותו בעת מנוסתו בצווארו מן הצד והמיתו".[2] |
||
כך לדעתו נראה איפוא כי איזכור "ארובות צרים" בסמוך ל"שר השרין" מרמז להריגתו של שמעון, מנהיג המרד שהוכתר כמלך, בנקרות הצורים בעבר הירדן.[3]
"לשלושת ימין חאיה" [עריכה]
בעבר הציע קנוהל לשחזר את השורה הקטועה בכתובת האבן "לשלושת ימין .... אני גבריאל גו.. עלי." באופן הבא - "לשלושת ימין חאיה, אני גבריאל, גוזר עליך". קנוהל סבר כי משורה זאת משתמע כי גבריאל פונה אל דמות כלשהי וגוזר ומצווה עליה לקום אחר שלושה ימים. הוא טען כי המלאך גבריאל פונה למנהיג המכונה בשם "שר השרין" ופוקד עליו לקום לתחייה אחר שלושה ימים. "שר השרין" הוא מנהיגו של עם ישראל והוא יוקם לתחייה בידי המלאך גבריאל לאחר שלושה ימים. מכאן משתמע כי הרעיון של תחיית המשיח אחר שלושה ימים נוצר ביהדות עוד קודם לזמנו של ישו.[4]
לעומת זאת, הנדל קורא את הכתוב: "לשלושת ימין האות",[5] ואלישע קימרון ואלכסיי (אליהו) יודיצקי מסכימים לקריאה זאת. לימים קיבל קנוהל את קריאתם של הנדל ושל קימרון ויודיצקי, וחזר בו מקריאתו "לשלושת ימין חאיה".[6]
לשון הכתובת [עריכה]
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: יש יותר מקריאה אחת.
| טור א' | טור ב' | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
||||||||||||
לקריאה נוספת [עריכה]
- עדה ירדני ובנימין אליצור, 'טקסט נבואי על אבן מן המאה הראשונה לפסה"נ', קתדרה 123, מרץ 2007, עמ' 166-155
- אלכסיי (אליהו) יודיצקי ואלישע קימרון, "הערות על הכתובת המכונה 'חזון גבריאל'", קתדרה 133, תשרי תש"ע, עמ' 144-133.
- ישראל קנוהל, "עיונים בחזון גבריאל", תרביץ עו, חוברת ג'-ד', תשס"ז, 2007, עמ' 328-303.
- משה בר-אשר, "על הלשון ב'חזון גבריאל'", בתוך: הנ"ל ודבורה דימנט (עורכים), מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה ז, ירושלים, 2009, עמ' 226-193.
- Ada Yardeni, 'A New Dead Sea Scroll in Stone?', Biblical Archaeology Review (BAR) 34:01, Jan/Feb 2008
- Israel Knohl, "The Messiah Son of Joseph “Gabriel’s Revelation” and the birth of a new messianic model", Biblical Archaeology Review 34/5 (2008), pp. 58-62, 78
- Israel Knohl, By Three Days, Live': Messiahs, Resurrection, and Ascent to Heaven in Hazon Gabriel', Journal of Religion 88/2, 2008, pp. 147-158
- Gary A. Rendsburg, Linguistic and Stylistic Notes to the Hazon Gabriel Inscription, Dead Sea Discoveries 16, 2009, pp. 107–116
- Israel Knohl, Messiahs and Resurrection in the Gabriel Revelation, Continuum, 2009
- Matthias Henze: Hazon Gabriel, New Readings of the Gabriel Revelation, SBL, Early Judaism and its Literature, Atlanta, 2011
קישורים חיצוניים [עריכה]
- שמעון כהן, פוענחה כתובת נבואית מימי בית שני, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2007
- עידן יוסף, נבואה מימי בית שני נחשפה לראשונה, חדשות מחלקה ראשונה, 4 באפריל 2007
- ישראל קנוהל, "לשלושת ימין חאיה" - הסיפור על תחייתו של מנהיג משיחי, בחיבור בן אלפיים שנה שנחשף באחרונה, באתר הארץ, 20 באפריל 2007
- עפרי אילני, גם היהודים האמינו במשיח בן דמות ישו, שקם לתחייה, באתר הארץ, 7 ביולי 2008
- חזון גבריאל: חוקר מהאוניברסיטה פִּענח את הכתובת המצביעה על תחייתו של מנהיג משיחי, הודעה לעיתונות - מחלקת הדוברות, אוניברסיטה העברית בירושלים, 9 ביולי 2008
- A New Dead Sea Scroll in Stone?, BAR, July 8, 2008
- Ethan Bronner, Ancient Hebrew tablet sparks debate on Messiah, New York Times News, July 6, 2008
- David Van Biema, Was Jesus' Resurrection a Sequel?, Time, 7 July 2008
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 עדה ירדני ובנימין אליצור, טקסט נבואי על אבן מן המאה הראשונה לפסה"נ, קתדרה 123, 2007, עמ' 155-166
- ^ מלחמת היהודים, ב, ד, ב מהדורת שמחוני עמ' 131
- ^ Israel Knohl, By Three Days, Live': Messiahs, Resurrection, and Ascent to Heaven in Hazon Gabriel' Journal of Religion 88/2 (2008), pp. 147-158
- ^ ישראל קנוהל, עיונים בחזון גבריאל, תרביץ 76, חוברת ג'-ד', (תשס"ז,2007), עמ' 303-328
- ^ Ronald Hendel, "The Messiah Son of Joseph: Simply 'Sign'", Biblical Archaeology Review 35 (2009), 8. See at the publisher's website
- ^ Israel Knohl, "The Apocalyptic and Messianic Dimensions of the Gabriel Revelation in Their Historical Context", in Matthias Henze (ed.), Hazon Gabriel: New Readings of the Gabriel Revelation (Early Judaism and Its Literature 29), Atlanta: Society of Biblical Literature, 2011, p. 43 n. 12
- ^ תעתיק ופענוח האבן ; ישראל קנוהל, עיונים' בחזון גבריאל, תרביץ' עו, חוברת ג'-ד', (תשס"ז,2007), עמ' 303-328
