טוטו (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
טוטו
Toto all Modena 2004.jpg
טוטו בסיום הופעה ב2004
מידע כללי
מקור לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1977 - 2008, 2010 - היום
סוגה רוק
פופ רוק
הארד רוק
פיוז'ן
חברת תקליטים סוני BMG
קולומביה רקורדס
פרונטירס רקורדס
טוטו רקורדס
האתר הרשמי
חברים
דיוויד פייץ'
סטיב לוקית'ר
מייק פורקרו
סיימון פיליפס
סטיב פורקרו
ג'וסף וויליאמס
חברים לשעבר
ג'ף פורקרו
דיוויד האנגייט

"טוטו" (באנגלית: Toto) היא להקת רוק אמריקאית שנוסדה בשנת 1977 בידי כמה מהמוזיקאים הידועים בקליפורניה. הלהקה ידועה בעיקר בזכות האלבום המצליח Toto IV והלהיטים המפורסמים Africa, Hold The Line ו-Rossana.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה החלה דרכה בתקופת הנעורים וסיום הלימודים בתיכון של חבריה. באותה תקופה, דיוויד פייץ' (קלידים) וג'ף פורקרו (תופים) שלמדו מוקדם יותר באותו בית הספר, ניגנו יחד בהקלטות רבות. השניים שקלו את הרעיון להקמת להקה. בעקבות זאת, הם הזמינו את הבסיסט דיוויד האנגייט (שלקח חלק בהקלטות של השניים) להצטרף ללהקה, ומאוחר יותר, גם את הגיטריסט סטיב לוקית'ר שלמד איתם בתיכון. כמו כן, גם הזמר בובי קימבל הצטרף ללהקה בתפקיד סולן. לאחר שהתגבשו והקימו את הלהקה, חברי הלהקה חתמו חוזה עם חברת התקליטים קולומביה ובשנת 1977 החלו לעבוד על אלבומה הראשון של הלהקה, שמאוחר יותר נקרא "Toto", ע"ש הלהקה. אחרי יציאת האלבום החדש והראשון, "Toto", השירים "Hold The Line", "I'll Supply the Love" ו-"Georgy Porgy" התפרסמו ובמהרה הפכו ללהיטים. הלהקה השיגה פרסום רב והייתה מועמדת לפרס הגראמי "האומן החדש הטוב ביותר". זמן קצר לאחר מכן, בתחילת 1979, פתחה הלהקה במסע הופעות הראשון שלה, שהתקיים בארצות הברית, לכבוד האלבום הראשון.

Hydra ו-Turn Back[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופת האלבום הראשון ומסע ההופעות, החלו חברי הלהקה לעבוד על אלבומם הבא שלאחר מכן נקרא "Hydra". האלבום יצא מאוחר יותר באותה השנה, 1980, ובזכותו התפרסם הסינגל "99", שהיה פחות אהוב על סטיב לוקית'ר, גיטריסט הלהקה. אלבום זה הצליח פחות מאלבומה הראשון של הלהקה, אך זכה לפרסום ולמסע הופעות.

בתחילת 1981, יצא אלבומה השלישי של הלהקה, "Turn Back". אלבום זה נחשב לנסיוני וכבד יותר, מאחר שהשימוש בקלידים נחלש כדי להבליט את צלילי הגיטרה שהודגשו והפכו לכבדים יותר. לעומת האלבומים הקודמים, Turn Back לא נחל הצלחה גדולה ונמכרו 900,000 עותקים בלבד. הלהקה אף צמצמה את מסע ההופעות של האלבום.

Toto IV - השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר יותר, באפריל 1982 יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, שנקרא "Toto IV". אלבום זה סימל את תחילתה של התקופה הכי מצליחה של הלהקה, בזכות הצלחת האלבום. Toto IV נחשב לאחת ההצלחות הגדולות בשנות ה-80. במסגרת האלבום יצאו שלושה סינגלים: "Rosanna", "I Won't Hold You Back" והלהיט הכי מצליח בתולדות הלהקה, "Africa". סינגלים אלה הגיעו לפסגת הטופ 10 של מצעד הבילבורד הוט 100 והסינגל המצליח "Africa" אף היה בנוכחות מתמדת בפסגות המצעדים בפברואר 1983. Toto IV זכה בשישה פרסי גראמי הכוללים את "תקליט השנה" שניתן לסינגל "Rosanna", "אלבום השנה" שניתן לאלבום Toto IV ו"מפיק השנה". מאוחר יותר באותה השנה, יצא סינגל נוסף: "Make Believe", במסגרת האלבום.

Isolation, שינויים בהרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההצלחה הגדולה של האלבום Toto IV, עברה הלהקה כמה שינויים. בסיסט הלהקה, דייוויד האנגייט, שצפה את הלחץ הגדול מסביב להצלחתו של האלבום החדש, עזב את הלהקה לטובת קריירת הקלטות וקרבה למשפחתו בנאשוויל. לאחר מכן, הבסיסט מייק פורקרו, אחיו של ג'ף פורקרו (מתופף הלהקה), החליף את דייוויד האנגייט בתפקיד הבסיסט והופיע במקומו בקליפים של האלבום Toto IV. מאוחר יותר, יחסיה של הלהקה עם הסולן בובי קימבל הידרדרו מאחר שבעיותיו האישיות התנגשו בקשר עם הלהקה. בעקבות זאת, בובי קוימבל פוטר. לאחר עזיבתו של קימבל, הגיע ללהקה הזמר פרגי פרדריקסן שהחל בהקלטות עם הלהקה. מאוחר יותר, בשנת 1984, יצא אלבומה החמישי של הלהקה, Isolation. האלבום לא הצליח כמו האלבום Toto IV, אך זכה למעמד זהב ולמסע הופעות.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978: Hold The Line
  • 1979: "I'll Supply the Love", "Georgy Porgy", "Rockmaker"
  • 1980: "99", "St. Geroge and the Dragon", "All Us Boys"
  • 1981: "Goodbye Elenore", "If It's the Last Night", "Live for Today"
  • 1982: "Rossana", "Make Believe", "Africa", "Afraid of Love", "Lovers in the Night"
  • 1983: "I Won't Hold You Back", "Waiting for Your Love"
  • 1984: "Stranger in Town"
  • 1985: "Holyanna", "Angel Don't Cry", "How Does It Feel", "Endless"
  • 1986: "I'll Be Over You", "Without Your Love"
  • 1987: "Till The End", "Lea", "Could This Be Love"
  • 1988: "Stop Loving You", "Pamela", "Mushanga", "Anna", "Straight for the Heart"
  • 1990: "Love Has the Powe", "Out of Love", ""Africa" [re-release]", ""Africa" / "Can You Hear What I'm Saying?""
  • 1991: "Can You Hear What I'm Saying?"
  • 1992: "Don't Chain My Heart", "Only You", "2 Hearts", "The Other Side"
  • 1993: "Africa" (Live), "With a Little Help from My Friends" (Live), "I'll Be over You" (Live)
  • 1995: "I Will Remember", "The Turning Point", "The Other End of Time"
  • 1996: "If You Belong to Me", "Drag Him to the Roof", "Just Can't Get to You"
  • 1998: "Goin' Home"
  • 1999: "Mad About You", "Melanie", "Cruel"
  • 2002: "Could You Be Loved", "While My Guitar Gently Weeps"
  • 2006: "Bottom of Your Soul"

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.