ALS

Amyotrophic Lateral Sclerosis (הידועה גם בכינוי מחלת לו גריג, על שם שחקן הבייסבול שלקה בה בשנות ה-30 של המאה ה-20, או בתור מחלת העצבים המוטוריים) היא מחלה ניוונית הפוגעת בתאי מערכת העצבים המרכזית וההיקפית הקשורים לתנועה. מחלה זו חשוכת מרפא כיוון שמקורה אינו ידוע.

ALS היא מחלה ניוונית מתקדמת ופטאלית; רוב החולים בה נפטרים כתוצאה מסיבוכים של כשל ריאתי ודלקת ריאות. בדרך כלל, תוחלת החיים מרגע אבחון המחלה היא בין שנתיים לשלוש שנים. כ-10% מהלוקים ב-ALS נותרים בחיים לאחר 10 שנים מפרוץ המחלה. הפיזיקאי הידוע סטיבן הוקינג חולה ב-ALS כבר כ-45 שנים, והישראלי המפורסם ביותר הלוקה במחלה הוא דב לאוטמן, מייסד חברת דלתא, שחולה במחלה כעשור.

מחלת ה-ALS פוגעת בתאי העצב הנחוצים לפיקוח המוח על הפעלתם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. תאי העצב נהרסים וכתוצאה מכך הם אינם יכולים להפעיל את השרירים, דבר המביא להיחלשותם עד כדי שיתוק. שרירי הגוף, בהם שרירי הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה, נפגעים בהדרגה, וזאת בסדר שאינו קבוע. הופעת המחלה יכולה לנבוע הן מקיומו של גן תורשתי והן באופן אקראי (או שסיבתו אינו ידועה עדיין).

הסימפטומים

המחלה גורמת לחולשה בשרירים ולהתנוונות הגוף הנגרמת בעקבות מוות של הנוירונים המוטוריים בחלק העליון והתחתון של הגוף. מכיוון שהשרירים אינם יכולים לתפקד, הם נחלשים ומתנוונים. אנשים החולים במחלה בסופו של דבר יאבדו את היכולת ליזום ולשלוט בכל התנועות הרצוניות, כולל שליטה בסוגרים. יוצאים מהכלל הם השרירים המניעים את העיניים, אשר הניוון שלהם מתרחש בדרך כלל רק בשלב הסופי של המחלה.
פגיעה קוגנטיבית בדרך כלל נחסכת מרוב החולים, למרות שחלק קטן (בערך 5%) סובל מדמנציה הקשורה לאונות הקדמיות. חלק גדול יותר של החולים (30%–50) יעבור שינויים קוגניטיביים קלים , אשר כנראה לא יובחנו, אבל יחשפו בבדיקה נוירופסיכולוגית. עצבי החישה ועצבים הקשורים למערכת האוטונומית כנראה לא יושפעו ולכן החלק הארי של החולים ישמרו על חושי השמיעה, הראיה , המגע, הריח והטעם.
הגיל השכיח להופעת המחלה הינו 46-65, אם כי ישנם מקרים מתועדים של הופעת המחלה בגיל צעיר יותר ואף מבוגר יותר.

הסימפטומים הראשונים של המחלה יכולים להעיד על בעיות נקודתיות, מה שלרוב מעכב את אבחון המחלה:

• חולשה בשרירי הגפיים.
• עוויתות ו”קפיצות” בשרירים, בעיקר בשרירי הידיים והרגליים.
• קושי בדיבור ובהשמעת קול.
• קשיי נשימה ובליעה.

טיפול במחלה

כעת לא ידועה תרופה המרפאת את המחלה, אם כי ישנן תרופות המאיטות את קצב התפשטותה.

גורמים למחלה

סיבות גנטיות

בערך לכ-10% מהחולים במחלה מאופינים ב-ALS משפחתי (FALS-familial ALS) מצב המוגדר כאשר חברי משפחה (אחים ו/או הורים וצאצאים) חווים התפרצות של המחלה. מוטציות בכרומוזום 21, באזור אשר מקודד לחלבון סופראוקסיד דיסמוטאז 1 (1 SOD1 - superoxide dismutase), מקושר לבערך 20% מהמקרים של ALS משפחתי, או ל-2% מכלל החולים ב-ALS. המוטציות בגן הזה מועברות בצורה אוטוזומלית דומיננטית. ישנן יותר מ-100 מוטציות אשר זוהו בגן הספציפי הזה. המוטציה הנפוצה ביותר ב-SOD1 הנמצאה בחולים בצפון אמריקה היא A4V, המאפיינת פנוטיפ אלים של ALS אשר כולל התקדמות מהירה מאוד בין בין זמן ההתפרצות ועד למוות של החולה.
המוטציה הנפוצה ביותר ב-SOD1 בארצות סקנדינביות , D90A, מאפיינת פנוטיפ מתון יותר של ALS אשר כולל התקדמות איטית יותר של המחלה אשר החולים בה שורדים בממוצע כ-10 שנים.
ב-2011, חריגה גנטית שידועה בתור hexanucleotide repeat נמצאה באיזור הידוע בתור C9ORF72 ומקושר ל-ALS המאופיין בדמנציה של האונה הקדמית (ALS-FTD - frontotemporal dementia). המוטציה נמצא ב-6% מהמקרים של ALS באירופאים לבנים.
האחוז הגבוהה של מוטציות אשר נמצאו ב-ALS ספורדי (ללא היסטוריה משפחתית) מצביע כנראה שלגנטיקה יש תפקיד משמעותי יותר מאשר חשבו בעבר , ושגורמים סביבתיים הם כנראה פחות משמעותיים בהתפרצות המחלה.

נכון להיום, מספר מוטציות גנטיות זוהו כקשורות למספר סוגי ALS

סוג	OMIM	גן	לוקוס	הערות
ALS1	תבנית:OMIM2	SOD1	21q22.1	הצורה הנפוצה ביותר של ALS משפחתית
ALS2	תבנית:OMIM2	ALS2	2q33.1
ALS3	תבנית:OMIM2	?	18q21
ALS4	תבנית:OMIM2	SETX	9q34.13
ALS5	תבנית:OMIM2	?	15q15.1–q21.1	התפרצות מוקדמת של המחלה
ALS6	תבנית:OMIM2	FUS	16p11.2
ALS7	תבנית:OMIM2	?	20p13
ALS8	תבנית:OMIM2	VAPB	20q13.3
ALS9	תבנית:OMIM2	ANG	14q11.2
ALS10	תבנית:OMIM2	TARDBP	1p36.2
ALS11	תבנית:OMIM2	FIG4	6q21
ALS12	תבנית:OMIM2	OPTN	10p13
ALS13	תבנית:OMIM2	ATXN2	12q24.12
ALS14	תבנית:OMIM2	VCP	9p13.3	מאוד נדיר, מתואר רק במשפחה אחת.
ALS15	תבנית:OMIM2	UBQLN2	Xp11.23–p11.1	תואר רק במשפחה אחת
ALS16	תבנית:OMIM2	SIGMAR1	9p13.3	מאוד נדיר, תואר רק במשפחה אחת. התפרצות מוקדמת.
ALS17	תבנית:OMIM2	CHMP2B	3p11	מאוד נדיר, תואר רק במספר מועט של חולים.
ALS18	תבנית:OMIM2	PFN1	17p13.3	מאוד נדיר, תואר במספר מועט של חולים סינים.

סופראוקסיד דיסמוטאז 1 (SOD1)

הסיבה המדויקת ל-ALS עדיין אינה ידועה. אם זאת, צעד חשוב בחקר המחלה נעשה בשנת 1993 כאשר מדענים גילו שמוטציה בגן המייצר את האנזים סופראוקסיד דיסמוטאז נחושת/אבץ (SOD1), מקושרת עם 20% מהמקרים של ALS משפחתי (FALS). אנזים זה הוא אנטי-אוקסידנט עוצמתי אשר מגן על הגוף מפני המחמצן סופראוקסיד. סופראוקסיד הוא רדיקל חופשי רעיל המיוצר במיטוכונדריה כחלק מתהליך הנשימה. רדיקלים חופשיים הם מולקולות ראקטיביות מאוד המיוצרים כ"ע התאים בתהליך של מטאבוליזם רגיל. הם יכולים להצטבר ולגרום לנזק לחלבונים ולדנ"א הנמצא במיטוכנדריה ובגרעין התא. עד היום, יותר מה-110 מוטציות שונות ב-SOD1 קושרו ל-ALS. חלק מהמוטציות (לדוגמת H46R) מאפיינת התקדמות איטית ומתונה יחסית של המחלה ואילו מוטציות אחרות (לדוגמת A4V) מאפיינות התקדמות אגרסיבית מאוד. ראיות ממחקרים שונים מראות שכישלון בהגנה על התאים מפני נזק חמצוני כנ"ל עלולות לגרום למוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס). למרות שעדיין לא ברור לחלוטין כיצד המוטציה ב-SOD1 מוביל לדגרדציה בנוירונים המוטורים, החוקרים משערים שהדבר קשור להצטברות של הרדיקלים החופשיים כתוצאה מכשל בפעילות החלבון/הגן הנ"ל. עם זאת, ראיות ממחקרים אחרים מובילות למסקנה שהרעילות לתאים נגרמת בצורה אחרת משחשבו, וקשורה לפעילות יתר כלשהי של האנזים הנגרמת כתוצאה מהמוטציה. ממחקרים אשר כללו עכברים טראנסגנים נוצרו מספר תיאוריות לגבי התפקיד של SOD1 ב-ALS משפחתי. עכברים חסרי SOD1 (עברו knockout לגן) גדלו ללא ALS, למרות שהם פיתחו דילול שרירים הקשור לזיקנה (סרקופניה) והיו בעלי תוחלת חיים קצרה יותר. ממחקרים אלו הסיקו החוקרים שהמוטציות ב-SOD1 אינן קשורות לחוסר התפקוד של הגן בפירוק הרדיקלים החופשיים, אלא דווקא לעודף הפעילות שלו בתאי העצב הדוחפת אותם למוות תאי. בנוסף, הצטברות חלבונים בתאי העצב נמצאה כמאפיין פתולוגי אופייני ברקמות של חולי ALS משפחתי וספורדי.

ממצא מעניין נוסף בעכברים טראנסגנים מזן אחר (אשר הונדסו למוטציה ב-G93A בגן SOD1) היה אגרגטים (צברי חלבונים אשר לא התקפלו כראוי) אשר נמצאו ברקמות החולות , ובמיוחד בנוירונים מוטורים אשר במהלך דגרדציה. בעקבות מחקרים אלו הסיקו החוקרים שמוטציות שונות ב-SOD1 משחקות תפקיד משמעותי בהפרעה לפונקציות חיוניות בתאים כגון פגיעה במיטוכנודריה, מערכת הפורוטאוזום, בצ'פרונים האחראים על התקפלות חלבונים או בפונציות אחרות. ביקורות נגד מחקרים אלו מצביעות על כך שהמטציות ב-SOD1 אחראיות רק על 2% מכלל המקרים של ALS, ולכן כנראה יש גורמים אחרים, אולי משמעותיים יותר למחלה (במיוחד במקרים הספורדים). עם זאת, המודל המקובל היום למחלה במחקרים קדם-קלינים הוא עכברי טראנסגנים ALS-SOD1, כאשר התקווה היא במודלים אחרים ושימושים יותר יפותחו בעתיד.

קישורים חיצוניים

• עמותת ישראלס לחקר מחלת ניוון שרירים ALS
• עמותת אטלס לחולי ALS
• פורום בינלאומי לחולי ALS
• - מחלת העצבים המוטוריים - ALS סרטון עם הסברים, באתר צמ"ד אונליין
• כתבה על רונן פורת, חולה ALS המספר על התמודדותו עם המחלה (נפטר ב-2011); כתבות נוספות על פורת
• כתבה על פליקס שמולביץ', מטפס הרים ישראלי הלוקה ב-ALS, שהתפרסם בטיפוסו על מגדל עזריאלי
• כתבה על ד"ר רחמים מלמד-כהן והתמודדותו עם המחלה; כתבה נוספת על מלמד-כהן
• הסרט "איך את מעיזה" זכה בפסטיבל ביוון - תיעוד סיפורה של חני קרני עייש, חולת ALS מישראל
• שלומית שרביט, כתבה על ליאור ניר, חולה ALS, המספר על התמודדותו עם המחלה ונותן טיפים להתמודדות עימה. "סקס, סמים ו-ALS", באתר ynet‏, 10 ביולי 2009

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.