טורי איימוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טורי איימוס (באנגלית: Tori Amos; נולדה ב-22 באוגוסט 1963 בשם מיירה אלן איימוס), אמנית, זמרת ופסנתרנית אמריקאית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
איימוס נולדה בצפון קרוליינה, כאשר משפחתה הייתה בטיול (הם גרו בוושינגטון). כאשר הייתה איימוס בת שנתיים וחצי עברה המשפחה לבולטימור , מרילנד, שם היא התחילה לנגן בפסנתר כבר בגיל שנתיים וחצי, כאשר אחותה הגדולה למדה לנגן בפסנתר, וטורי ניגשה אל הפסנתר בתום השיעור וחזרה על מה שאחותה ניגנה. כשהייתה בת 5 החלה לחבר יצירות בפסנתר, ובגיל 9 הוסיפה מילים ליצירות שלה. ב-1968, כאשר הייתה בת 5, זכתה במלגה לאקדמיה למוזיקה. היא הייתה הכי צעירה באקדמיה. כשהייתה בת 11, תוקף המלגה נגמר והיא התבקשה לעזוב, בעיקר בשל העדפתה לנגן שירים של הביטלס מאשר יצירות קלאסיות. שנתיים מאוחר יותר היא הלכה ללמוד במכללת "Montgomery", והתחילה לנגן על פסנתרים בברים, מלווה באביה, אשר שלח שירים שהיא כתבה לחברות תקליטים.
ב-1977, זכתה איימוס בתחרות כישרונות צעירים של המחוז. בגיל 21, עברה ללוס אנג'לס כדי לפתח קריירת מוזיקה. ב-1985, איימוס הקימה את להקת "Y Kant Tori Read", וביולי 1988, יצא אלבום הבכורה של הלהקה הנושא את שמה. הביקורות לא היללו את האלבום, וטורי החליטה לשנות כיוון ולחזור לפסנתר. בתחילה, חברות התקליטים שונות דחו אותה, והיא נתבקשה להחליף את הפסנתר בגיטרות, אך לא הסכימה, וכך יצא לו בשנת 1992 אלבום הסולו הראשון שלה- Little Earthquakes.
ב-22 בפברואר 1998 נישאה למארק הולי, טכנאי סאונד אנגלי איתו היא ילדה בת בשם נטאשיה ("טאש") לוריאן הולי ב-5 בספטמבר 2000. מקור השם לוריאן הוא הולא ירמו שכונה גם בשם לוריאן ובשם זה נעשה שימוש נוסף בספרי טולקין לדוגמה כשמו של היפה ביערות הארץ התיכונה.
ב-2003, הופיעה איימוס בסרט חיוך של מונה ליזה. ב-2005, היא הוציאה ספר אוטוביוגרפי בשם "Piece by Piece".
איימוס היא אחת היוצרות הבולטות ביותר בשנות התשעים. היא השיבה את הפסנתר למעמדו ככלי מרכזי במוזיקת הפופ/רוק. השירים שלה לא תמיד ברורים, אבל מאוד אישיים, היא נוגעת בנושאים רבים ובניהם מיניות, דת, פטריארכיה וגם טרגדיות אישיות כגון אונס שעברה על ידי מעריץ בתחילת הקריירה שלה, ושלוש הפלות אותן עברה.
לאיימוס הייתה הצלחה מצומצמת במצעדים בארצות הברית ובבריטניה, אך יש לה גרעין מעריצים אדוק ונאמן, כך מכרה מעל 15 מיליון עותקים מהאלבומים שלה ברחבי העולם במשך קריירת הסולו שלה.
היא ידועה גם בהערות מוזרות ולפעמים גם גסות שלה במהלך ראיונות והופעות.
ב-21 ביולי 2007 הופיעה איימוס באמפי-פארק רעננה [1]. זה היה הביקור השני שלה בישראל לאחר שהופיעה בתל אביב ב-28 ביוני 1992[2]. הופעתה אז הייתה מצומצמת מאוד ומיועדת למוזמנים בלבד.
נכון לשנת 2009 הוציאה איימוס עשרה אלבומי אולפן, מהם נמכרו כ-12 מיליון עותקים ברחבי העולם.
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומי אולפן
- Little Earthquakes (1992)
- Under the Pink (1994)
- Boys for Pele (1996)
- From the Choirgirl Hotel (1998)
- To Venus and Back (1999)
- Strange Little Girls (2001)
- Scarlet's Walk (2002)
- The Beekeeper (2005)
- American Doll Posse (2007)
- Abnormally Attracted to Sin (2009)
[עריכה] אלבומי הופעה חיה
- Venus Live: Still Orbiting (1999)
- Live at Montreux 1991/1992 (2008)
[עריכה] אלבומי אוסף
- More Pink: The B-Sides (1994)
- Tales of a Librarian (2003)
- A Piano: The Collection (2008)
[עריכה] סינגלים נבחרים
- China (1992)
- Crucify (1992)
- Silent All These Years (1992)
- Cornflake Girl (1994)
- God (1994)
- Caught a Lite Sneeze (1996)
- Professional Widow (1996)
- Spark (1998)
- Jackie's Strength (1998)
- Bliss (1999)
- Strange Little Girl (2001)
- Taxi Ride (2003)
- Sleeps with Butterflies (2005)
- Big Wheel (2007)
- Welcome To England (2009)
[עריכה] וידאו ו-DVD
- Little Earthquakes (1992)
- Live from New York (1998)
- Complete Videos 1991–1998 (1998)
- Welcome to Sunny Florida (2004)
- Fade to Red (2006)
- Live at Montreux 1991/1992 (2008)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי
- טורי איימוס, ברשת החברתית MySpace (באנגלית)
- טורי איימוס, באתר Allmusic (באנגלית)
- טורי איימוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- טורי איימוס, באתר MOOMA
- אור ברנע, מיסטורי - ראיון עם טורי איימוס בעת ביקורה בישראל, ynet, 20.7.2007
