טטרית של קרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טטרית של קרים (Qırımtatar tili)
מדינות בהן מדוברת: אוקראינה, טורקיה, רוסיה, אוזבקיסטן, בולגריה, רומניה
אזורים בהם מדוברת: קרים, הים השחור
סך כל הדוברים: כ־400,000
דוברי שפת אם:
כתב: אלפבית לטיני, אלפבית קירילי
סיווג משפחתי: אלטאית (במחלוקת)
טורקית
קיפצ'קית
טטרית קרימית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: טטרים של קרים
ראו גם: שפהרשימת שפות

טטרית קרימית היא שפה טורקית, המדוברת בעיקר בחצי האי קרים על ידי הטטרים של קרים. שפה זו הנה שפה עצמאית לגמרי ואינה ניב של טטרית, כנהוג לחשוב, אם כי שתי השפות משתײכות לקבוצת השפות הטורקיות. מספר דובריה הרשמי עומד על כ־400,000, אך מספר זה אינו כולל את הטטרים הקרימײם בטורקיה, שמספרם נאמד בכ־5 מיליון, אך אינו ידוע במדויק. חוץ מאשר בחצי-האי קרים, השפה מדוברת בפזורות השונות של הטטרים של קרים, באוזבקיסטן כ־150,000, ברומניה כ־24,000, בבולגריה כ־3,000 וקהילה קטנה בפולין.

ניבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשפה 3 ניבים: הנוגאי, הטטי (הנחשב גם כשפה הספרותית ואינו קשור לטטית יהודית של הקווקז) ויליבוילית. הניב הטטי הוא צאצא של השפה הקומנית וכיום התקרב מאוד לשפה הטורקית האוגוזית. עד 1944 הנוגאים התגוררו בסטפות של קרים, היליבוילים בחוף הדרומי והטטים בחלק המרכזי. בימינו, כ־55% מדוברי השפה מדברים טטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורים בהם מדוברת השפה

השפה החלה מתפתחת כששבטים טורקײם הגיעו לקרים. לאחר קבלת האסלאם, התקבל גם הכתב הערבי ככתב הרשמי לשפה. בתקופת חאנות קרים הייתה השפה הרשמית במדינה טורקית עות'מאנית וצ'גטאי, ולא טטרית קרימית. לאחר הכיבוש הרוסי ב־1783, היגרו רבים מדוברי השפה לטורקיה ואף לבולגריה ורומניה, שהיו תחת שלטון טורקי אותו זמן. ב־1876 הלאומן הקרימי איסמעיל גספרינסקי קבע כי השפה הספרותית תתבסס על הלהג היליבוילי כדי להביא לקרבה בין הטטרים לטורקים. ב־1920 הורם על חצי האי הדגל הקומוניסטי ובכך החל שלטון ברית המועצות, שנתן אוטונומיה לקרים, כחלק מהרפובליקה הרוסית, ב־1921 והטטרית הקרימית הוכרזה כאחת מ־2 השפות הרשמיות. ב־1928 הוכרז הלהג הטטי כשפה הספרותית, והוחל בשינוי הכתב לכתב הלטיני לפי החוק החדש בברית המועצות. ב־1938 הרפורמה לשינוי כל הכתבים בברית המועצות לכתב הקירילי הונהגה גם על הטטרים הקרימײם. ב־1944 הואשמו הטטרים בשיתוף פעולה עם הגרמנים ופונו בכפיה לאוזבקיסטן. במקביל בוטלה אוטונומײת קרים ומעמד השפה. לאחר פירוק ברית המועצות ב־1989, החלו טטרים לשוב למולדתם, ובמקביל החל ניסיון שיבה לכתב הלטיני, כטורקיה, אך עיתונים וספרים רבים עדײן יוצאים בכתב הקירילי ובו מורגלת להשתמש מרבית האוכלוסייה.

הגײת השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בטטרית קרימית
ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ n m
סותם q ɡ k d t b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך ɣ x ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
j
l
רוטט r

השװאת טטרית קרימית לטורקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע עיתונות בשתי השפות ממחיש כי השפות מאוד דומות והשינוײם ביניהן מזערײם:

טטרית קרימית טורקית עברית
Meclis Haberleri 10.09.2003// Qırımtatar Milliy Meclisiniñ 120-cı toplaşuvı olıp keçti 2003 senesi 7 sentâbr künü Aqmescitteki İslâm Merkeziniñ binasında Qırımtatar Milliy Meclisiniñ 120-cı toplaşuvı olıp keçti. Toplaşuvda...
Meclis Haberleri 10.09.2003// Kırım Tatar Millî Meclisi’nin 120. toplantısı yapıldı 7 Eylül 2003 tarihinde Akmescit’teki İslam Merkezi binasında Kırım Tatar Millî Meclisi’nin genişletilmiş 120. toplantısı gerçerkleşti. Toplantıda...
ידיעות האסיפה 10.9.2003 // התקײמה הפגישה ה-120 של האספה הלאומית של הטטרים הקרימײם. ב-7 בספטמבר 2003 נערכה הפגישה ה-120 של האסיפה הלאומית של הטטרים של קרים בבנין המרכז האסלמי בסימפרופול. בפגישה...

קישורים חיצונײם[עריכת קוד מקור | עריכה]