לדלג לתוכן

טיוטה:זרח זילברברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זרח זילברברג
Zerach Zilberberg
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1916
לודז', הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה הרפובליקה הפולנית השנייה
נרצח 1943 (בגיל 27 בערך)
גטו ביאליסטוק, ביאליסטוק, גרמניה הנאצית (1935–1945)גרמניה הנאצית (1935–1945) הממשל הכללי של השטחים הכבושים בפולין
פעילות בולטת פעילות מחתרתית ב"שומר הצעיר" ובארגון היהודי הלוחם, מרד גטו ביאליסטוק

זרח זילברברגפולנית: Zerach Zilberberg;‏ 19161943) נולד בלודז', קאליש, פולין, היה יהודי פולני, פעיל מרכזי במחתרת "השומר הצעיר" בגטו גרודנו וגטו ביאליסטוק וחבר בארגון היהודי הלוחם (אי"ל).

פעילות מחתרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הגיע מווילנה שבליטא לביאליסטוק שבפולין ואז לגרודנו בבלארוס בשנת 1942, שנה בה החלו הנסיבות להתנגדות מזעזעת נגד הנאצים. בנובמבר, זילברברג נכנס למחתרת יהודית בגטו ביאליסטוק. הוא וחבריו לקיבוץ הגיעו לגטו בשביל להיבחן לקבלה למחתרת ופעלו עם קבוצת "דרור" וקומוניסטים בגטו. פעולתו כללה התנגדות פעילה נגד השלטון הנאצי והקמת מעברים, הכנת נשק, ושימוש באמצעים כמו הזיוף של מסמכים כדי להגן על יהודי הגטו.

שם, הוא יצא כשליח הארגון המחתרתי בביאליסטוק, ארגון אשר שמר על קשר עם חברי השומר הצעיר בגרודנו לאורך המלחמה. בעזרת זילברברג, החלו חסיה בורנשטיין בילצקי וחבריה לבסס את המחתרת הלוחמת.[1] הם נעזרו בחברי תנועת "דרור" ובקומוניסטים שבגטו.

לאחר שהתחיל לשתף פעולה ולתכנן עם מפקדי החמישיות בגטו, זילברברג נתן את ידו להקמת נקודות התקפה ותכנן אילוצים נגד הנאצים. הוא עבד בסודיות כדי להביא אמצעים למחתרת, וניסה גם להקים חזית משותפת עם תנועות הנוער הציוניות והלא-ציוניות. הוא ביקש מהיודנראט סיוע כספי, ואף ניסה ליצור קשרים עם הצד הארי אך כשל. בינואר 1943, בעקבות אקציה שהתחוללה בגטו גרודנו שבה הנאצים גירשו את הגטו והתחילו להוציא להורג את כל היהודים שהיו שם על ידי האֶס אֶס, זילברברג וחבריו נלחמו במאבק אשר נחשב לאחד מהמאבקים המרתקים ביותר של המחתרות היהודיות במסגרת השואה.

באוגוסט 1943, לאחר נפילת מרד גטו ביאליסטוק, התבצר יחד עם לוחמים אחרים והמתינו לאות לצאת ממחבואם אל הפרטיזנים. זילברברג והלוחמים התגלו על ידי הגרמנים ונרצחו.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חייקה גרוסמן, אנשי המחתרת. מורשת 1965. עמ' 173–177.
  2. ^ זרח זילברברג: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם