טלסקופ מחזיר אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Franklin reflector 24.jpg

טלסקופ מחזיר אור הוא טלסקופ אופטי שמשתמש במערכת של מראות על מנת ליצור דמות של עצם מרוחק. הראשון שבנה טלסקופ מחזיר אור היה הנזיר האיטלקי ניקולו זוקי. הטלסקופ שלו, שנבנה ב-1616, סבל ממספר בעיות אופטיות. שימוש אסטרונומי בטלסקופ מחזיר אור החל רק בשנת 1670 כאשר אייזק ניוטון תכנן דגם המוכר כיום בתור טלסקופ ניוטוני. כיום, רוב הטלסקופים האופטיים הגדולים בעולם הם טלסקופים מחזירי אור.

תכנונים של טלסקופ מחזיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלסקופ גיאורגני מתואר על ידי האסטרונום והמתמטיקאי הסקוטי ג'יימס גיאורגי בשנת 1663 בספרו Optica Promota. הטלקסופ מורכב ממראה קעורה מישנית שמחזירה את הדמות דרך חור במראה הראשית. התוצאה המתקבלת היא דמות ישרה, דבר זה שימושי לתצפית יבשתית. ישנם מספר טלסקופים קטנים שעדיין מיוצרים בשיטה זו.

ניוטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלסקופ ניוטון היה הטלסקופ המחזיר המוצלח הראשון, שהושלם על ידי אייזיק ניוטון בשנת 1668. בדר"כ הוא מורכב ממראה ראשית פרבולית, אולם כאשר המספר F הוא 8 או יותר ניתן להסתפק במראה כדורית בשביל רזולוציה גבוהה. מראה שנייה מישורית מחזירה את האור למישור מוקד שנמצא בצד העליון הטלסקופ. זהו אחד התכנונים הפשוט ביותר והזול ביותר עבור מראה ראשית כזו, והוא מאוד פופולרי למכיני חובבנים של טלסקופים כפרויקט ביתי.

קסגריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלסקופ קסגריין פורסם לראשונה בשנת 1672 על ידי לורן קסגריין. הוא מורכב ממראה פרבולית ראשית, ומראה היפרבולית משנית שמחזירה את האור דרך חור במראה הראשית. הקיפול והפיזור של המראה השנייה יוצר טלסקופ עם אורך מוקד ארוך בזמן שהאורך הפיזי של הטלסקופ קצר יותר.


Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.