טלסקופ מחזיר אור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלסקופ מחזיר אור הוא טלסקופ אופטי שמשתמש במערכת של מראות על מנת ליצור דמות של עצם מרוחק. הראשון שבנה טלסקופ מחזיר אור היה הנזיר האיטלקי ניקולו זוקי. הטלסקופ שלו, שנבנה ב-1616, סבל ממספר בעיות אופטיות. שימוש אסטרונומי בטלסקופ מחזיר אור החל רק בשנת 1670 כאשר אייזק ניוטון תכנן דגם המוכר כיום בתור טלסקופ ניוטוני. כיום, רוב הטלסקופים האופטיים הגדולים בעולם הם טלסקופים מחזירי אור.