יאנסניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היאנסניזם הוא זרם של המחשבה הקתולית המדגיש את החטא הקדמון, את שחיתותם המוסרית של בני אדם, ואת ההכרח שבחסד אלוהי ובפרדסטינציה (חריצת גורלה של הנפש לגיהנום או לגן עדן, לפי החלטה מראש של האל). תנועה זו, שנוסדה על ידי התאולוג הקתולי קורנליוס יאנסן, היוותה זרם מתבדל בקרב חלק מחסידי הכנסייה הרומית-קתולית מן המאה ה-16 ועד המאה ה-18.

בניגוד לתאולוגים הישועים של תקופתו, יאנסן קרא לשוב לעקרונותיו של אוגוסטינוס (מאבות הכנסייה). ספרו של יאנסן "אוגוסטינוס" שיצא לאור ב-1640, שנתיים אחרי מותו, גרם לכך שרבים הפכו לחסידי היאנסניזם, ובהם המחזאי ז'אן רסין והפילוסוף והמדען בלז פסקל. בצרפת, היאנסניזם היה קשור בשמו של מנזר פור רויאל שאנשיו אמצו לעצמם את תורת יאנסן.

היאנסניזם גרס כי בני אדם נולדו חוטאים, וכי לא יוכלו להפוך לישרים אלא בעזרתו של אלוהים. לפיכך, הודגש הצורך באדיקות דתית וברמה מוסרית גבוהה כדי להתכונן לטקס אכילת לחם הקודש באמצעות תפילה והתוודות. הפרדסטינציה, שהתבססה על תורתו של אוגוסטינוס ושהייתה קרובה לזו של הקלוויניזם, נחשבה לדרך היחידה שבה "הנבחרים" המעטים יזכו לגאולה.

היאנסניזם גונה ככפירה מספר פעמים באמצעות "בולה" (מכתב פומבי של האפיפיור בעל תוקף של צו), ובמיוחד על ידי האפיפיורים אינוקנטיוס העשירי, אלכסנדר השביעי וקלמנס האחד עשר. מפני שספרו של קורנליוס יאנסן "אוגוסטינוס" הכיל הצהרות אמונים לכנסייה הרומית-קתולית, יאנסן עצמו מעולם לא הואשם בכפירה. הגינוי האחרון של היאנסניזם נעשה בידי האפיפיור פיוס העשירי שציווה לקיים יום יום את טקס אכילת לחם הקודש ולשתף בו גם ילדים, בניגוד ליאנסניזם שהורה להימנע מלקיים טקס זה לעתים כה קרובות.

בצרפת, המלך לואי הארבעה עשר, שבהשפעת הישועים גמר אומר בנפשו לחסל את היאנסניזם, הציב לעצמו כמטרה את מנזר פור רויאל שהוחרב עד היסוד ב-1710, אחרי שהנזירות האחרונות גורשו ממנו בכוח. בשנת 1712 היאנסניזם הוכרז באופן סופי כבלתי חוקי על ידי הכנסייה הרומית-קתולית.