פרדסטינציה
| תאולוגיה נוצרית | |
 |
|
| פורטל נצרות | |
| מושגים בנצרות | |
|
האלוהות
השילוש הקדוש · האל האב · ישו · רוח הקודש האדם והאל
החטא הקדמון · כפרה · פלאגיאניזם תאולוגים חשובים
|
|
פרדסטינציה (תורת הגזירה הקדומה) היא מונח בתאולוגיה הנוצרית שפירושו חריצת גורלה של הנפש לגיהנום או לגן עדן, לפי החלטה מראש של האל ללא תלות במעשיו של האדם. הפרדסטינציה מהווה פרדיגמה מרכזית בתורתו של מרטין לותר, וזכתה לפרשנויות שונות בנצרות הקלוויניסטית והלותרנית. האמונה בפרדסטינציה מערערת למעשה את אחד היסודות המרכזיים בכנסייה הרומית-קתולית, משום שהיא שוללת ביסודה את האמונה שמעשיו של האדם בעולם הזה הם אשר יקבעו את חריצת דינו של האדם בידי האל ביום הדין.
מול הפרהדסטינציה ניצבת הבחירה החופשית.
יש סתירה בין האמונה בגזירה הקדומה לבין הצורך לחזור בתשובה או הצורך ברכישת שטר מחילה.
הסוציולוג מקס ובר ואחרים ייחסו לפרדסטינציה את אחת המוטיבציות המרכזיות לעליית האתיקה הקפיטליסטית. צבירת הון ונכסים, שהם אחד מסימניה של התקופה המודרנית, נתפסו על ידי תושבי האזורים המפותחים כלכלית באירופה שקיבלו את הנצרות הקלוויניסטית כעדות לבחירתו של האל. דהיינו, הצלחתו של האדם מבחינה חומרית היא סימן ואות לכך כי הוא נמנה עם "הנבחרים" של האל.
ביהדות [עריכה]
אחת הפרשנויות לפסוק "הַכּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה" (אבות ג:טו) אומרת שאלוהים יודע את כל העתיד לקרות ומכאן שגורלו של האדם נחרץ מראש ומצד שני הבחירה כיצד לפעול נמצאת בידי האדם אולם הרמב"ם שולל את עקרון הפרדסטינציה [1] מצדו השני של המתרס נמצא כתוב "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ר' חנינא).
לפי יוסף בן מתתיהו, האיסיים האמינו בפרהדסטינציה (הגזירה היא אדם הכול, ואין דבר שלא יקרה את בני-האדם לפי גורלם) הצדוקים כפרו לחלוטין בפרהדסטינציה והפרושים אמרו שהטוב בידי אלוהים והרע בידי אדם. חיזוק לדבריו בנוגע לאיסיים נמצא בסרך היחד במגילות ים המלח: "מגילת שתי הרוחות" בדפים 3-4 מלמדת על תפיסה בה החזיקו אנשי כת הקומראן (המזוהים עם האיסיים) לפיה גורלו של האדם ללכת ב"דרך האמת" או ב"דרך העול" נקבע מראש [2]
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ להרחבה ראו במאמרו של ד"ר שאול סולברג.
- ^ יעקב ליכט, מגילת הסרכים: ממגילות מדבר יהודה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 88-105
