ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור
ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור (A Connecticut Yankee in King Arthur's Court)הינו רומן שנכתב על ידי הסופר האמריקני מארק טוויין והתפרסם ב-10 בדצמבר 1889. ספר זה הינו אחד מראשוני הספרים בהם מופיע המוטיב של מסע בזמן.
תוכן עניינים |
עלילה [עריכה]
האנק מורגן הינו מנהל במפעל בקונטיקט בסוף המאה ה-19. יום אחד הוא מסתבך בקטטה עם אחד מעובדיו ונחבט בראשו. כשהוא מתעורר הוא מגלה כי הוא חזר בזמן לאנגליה של מאה ה-6 לתקופת המלך ארתור. לאחר שהוא מתגבר על קשיי התאקלמות ראשוניים, הוא הופך ליד-ימינו של המלך ומשתמש בידע הטכנולוגי של העתיד כדי להפוך את החברה הנבערת של אנגליה הקדומה לחברה מתקדמת דוגמת ארצות הברית של תקופתו, למשל, על ידי החדרת הדפוס ועיתונים כאמצעי לתקשורת. אולם, לבסוף מסתבר לו שאנגליה של המאה ה-6 אינה מוכנה באמת ובתמים לשינויים שהוא תכנן עבורה וסופה של המהפכה הטכנולוגית שלו להיכשל במחיר דמים נורא.
כתיבת הספר [עריכה]
בשנת 1884, במהלך מסע הרצאות בנושא הספר "הרפתקאותיו של האקלברי פין" נאלץ טוויין וחבריו למצוא מחסה בחנות ספרים ברוצ'סטר, ניו יורק ובה רכש את הספר "מות ארתור" מאת סר תומאס מלורי. הספר עשה רושם ניכר על טוויין וחבריו ובאחד הימים באותו המסע כתב ביומנו "חולם שאני אביר חנוט בשריון בימי הביניים... אין כיסים בשריון. אין דרך למלא אחר דרישות מסוימות של הטבע. ללא יכול להתגרד. יש לי נזלת- לא יכול לקנח. לא יכול להשיג מטפחת. לא יכול להשתמש בשרוול ברזל. ברזל מאדים מחום שמש- דולף בגשם, מלבין מכפור ומקפיא אותי... כל הזמן פוגעים בי ברקים. נופל. לא יכול לקום. ראה:'מות ארתור'". ברישום חלום זה מוצגים מצבים שנכללו בספר כחוויותיו של האנק מורגן.
מבנה ספרותי [עריכה]
הספר מסופר בגוף ראשון על ידי שתי דמויות. סיפור המסגרת מסופר על ידי אדם המכונה מ.ט. אשר פגש את גיבור הספר, האנק מורגן, וקיבל ממנו כתב יד המהווה את גוף היצירה ובו מתוארות עלילותיו של מורגן בחצר המלך ארתור. מאחורי ההומור השופע בספר מסתתרת ביקורת נוקבת הן על אנגליה של המאה ה-19 והן על ארצות הברית של אותה תקופה.
מבחינה ספרותית ניתן לחלק את הספר לשלושה חלקים שמשקפים את התקופות השונות בחייו של טוויין בהם נכתבו:
החלק הראשון נכתב בחורף 1886-1885 והוא כולל את ארבעת הפרקים הראשונים המאופיין בכתיבה הומוריסטית.
החלק השני נכתב בקיץ 1887 וכולל 15 פרקים שעוסק בעיקר ברעיון חופש וחרות האדם.
החלק השלישי נכתב בין קיץ 1888 ועד אביב 1889 וכולל את שאר הפרקים המאופינים במוטיבים אפוקליפטיים.[1]
ביקורת רבה הופנתה בתקופת יציאת הספר כלפי מבנהו הספרותי בטענות שהכתיבה בו מפוזרת, העלילה רופפת, רמתו הלא-אחידה ועל ההומור כפוגע ברצינות הביקורת שבא הספר להעביר. אלברט ביגלו פיין שחיבר את הביוגרפיה של טויין אמר על ההומור כי "גורם המשיכה החשוב הזה מוכתם כמעט עד חורבן בשל בורלסקה גסה ורהבתנית אשר הורסת את האשליה מעוררת בקורא התנגדות לעתים בדיוק באותו הרגע שבו על הסיפור למלא אותו באש קדושה של זעם צדקני נגד מעשי עוולה. 'ינקי מקונטיקט' הוא דוגמה עילאית למארק טויין במיטבו ובמירעו הספרותיים."
על האנק מורגן כתב טויין כי "הוא נעדר את העידון והחולשה שמלווים את ההשכלה הגבוהה. הוא בור מושלם. הוא מנהל של סדנת מכונות, הוא יכול לבנו מנוע קיטור או אקדח קולט, הוא יכול להקים ולנהל תחנת טלגרף ועדיין למרות כל אלו, הוא בור ועם הארץ".
הספר מעלה לדיון סוגיות כמו דמוקרטיה, ציוויליזציה כפויה ואימפריאליזם על רקע האימפריאליזם האמריקאי, הלגיטימיות של מוסד המלוכה וחירות האדם.
הספר זכה לעיבודים רבים לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע, כולל גירסת מחזמר וגרסה בה באגס באני מגלם את תפקיד האנק מורגן.
הוצאה בעברית [עריכה]
- ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור, הוצאת "גרף", בתרגום יעל אכמון. כולל אחרית דבר מאת נועה מנהיים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הפרק הראשון של הספר בעברית, בתרגום יעל אכמון
- Yankee Homepage מתוך האתר Mark Twain in His Times
- A Connecticut Yankee in King Arthur's Court - A Guide
- הטקסט המלא באנגלית
- שוקי בן נעים, נקמת הפלצור, ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור, באתר הארץ, 24/08/09
- פותחים ספר, ינקי מקונטיקט, מארק טוויין, מאנגלית: יעל אכמון, הוצאת גרף, באתר הארץ, 23/06/09
- חמוטל ילין, מרק טוויין - כשהפובליציסט לבש שריון אבירים, מתוך בלי פאניקה
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מתוך הפרק "מחניבעל עד קמלוט-אחרית דבר" מאת נועה מנהיים, "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" הוצאת גרף.