יעקב שאלתיאל
 | |
| יעקב שאלתיאל, ראשית שנות הארבעים | |
| לידה |
23 במאי 1922 סלוניקי, יוון  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1988 (בגיל 66) מינכן גרמניה |
| קבוצות כמאמן | |
| 1953–1954 | נבחרת ישראל |
| הישגים כמאמן | |
| מקום חמישי באליפות אירופה בכדורסל 1953 | |
  | |
יעקב שאלתיאל (23 במאי 1922 - 23 באוגוסט 1988) היה כדורסלן, שופט, מאמן כדורסל ועסקן ספורט ישראלי. אימן את נבחרת ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאלתיאל נולד בסלוניקי, יוון. בצעירותו עלה עם משפחתו לישראל. התגורר בתל אביב ולמד בגימנסיה גאולה. בתיכון נחשף למשחק הכדורסל.
בשנות השלושים המאוחרות הצטרף לקבוצת "א.כ.ס" (אגדות כדור סל), שהייתה קבוצת כדורסל עצמאית. בהמשך, כשהתפרקה הקבוצה עבר שאלתיאל לשחק במכבי תל אביב.[1] בשנת 1947 שיחק שאלתיאל בנבחרת ארץ ישראל המנדטורית בכדורסל.[2] בשנת 1949, בתום מסע משחקים של מכבי תל אביב בצרפת, פרש שאלתיאל ממשחק פעיל והחל לעסוק באימון ובשיפוט כדורסל.[1]
לאחר הקמת מדינת ישראל, מונה שאלתיאל למאמנה של נבחרת צה"ל בכדורסל. בשנת 1952 הוליך את נבחרת צה"ל להישגים משמעותיים בטורניר בצרפת.[3]
בשנת 1953 מונה שאלתיאל למאמן נבחרת ישראל, והחליף בתפקיד את מוריס רסקין. על שאלתיאל הוטלה המשימה להכין את נבחרת ישראל לקראת אליפות אירופה בכדורסל 1953 שנעכרה במוסקבה, בירת ברית המועצות. שאלתיאל בנה את הנבחרת על יסודותיה הקודמים. הוא ניפה מהסגל רק את עמוס לין ואליהו עמיאל וצירף במקומם את דוד הייבלום ומרדכי ממרן. באליפות עצמה סיימה הנבחרת במקום החמישי המכובד, לאחר שרשמה שבעה ניצחונות (שניים מהם בשל אי-הופעת נבחרות לבנון ומצרים). כן גברה הנבחרת על נבחרות מהדרג הבכיר ביבשת - בולגריה, יוגוסלביה, איטליה וצ'כוסלובקיה, וגם על נבחרתה של פינלנד. תוצאותיה הטובות של הנבחרת באליפות התקבלו בישראל בהפתעה גדולה. ההתעניינות במשחקי נבחרת ישראל בכדורסל במוסקבה 1953 עוררה עניין עצום ביישוב הקטן במדינת ישראל הצעירה בת ה-5. שאלתיאל קיבל מחמאות ותואר בתקשורת כמי שהצליח להחדיר בשחקניו התלהבות רבה וכי היה למאמן הראשון שהנהיג משחק מתוכנן, עם תרגילים ומערכי הגנה.[4]
הדירוג החמישי באליפות אירופה במוסקבה 1953 הקנה לישראל השתתפות אוטומטית באליפות העולם בכדורסל 1954 שהתקיימה בריו דה ז'ניירו בברזיל. שאלתיאל לאור הצלחתו המשיך בתפקידו כמאמן הנבחרת. הנבחרת רשמה 5 ניצחונות ו-4 הפסדים, וסיימה את אליפות העולם במקום השמיני המכובד מתוך שתים עשרה נבחרות, והקדימה את יוגוסלביה, פארגוואי, צ'ילה, ופרו.
באליפות אירופה בכדורסל 1955 לא השתתפה נבחרת ישראל עקב קשיי מימון. בינואר 1956 מונה אלמר ריפלי כמאמן הנבחרת לקראת אולימפיאדת מלבורן אך השתתפות הנבחרת בוטלה עקב מלחמת סיני. לקראת אליפות אירופה בכדורסל 1957 שנערכה בסופיה, מונה שוב שאלתיאל כמאמן הנבחרת, 10 ימים לפני התחלת הטורניר, אך הוא סירב לקחת על עצמו את התפקיד בטענה כי לא ניתן להעמיד נבחרת ראויה בפרק זמן כה קצר.[5] בסופו של דבר, הנבחרת לא השתתפה באליפות, בפעם השנייה ברציפות, תוך שהסיבה הרשמית הייתה חוסר במקורות מימון להשתתפותה. שאלתיאל לא אימן קבוצות ולא נטל חלק במשחקי הליגה הישראלית בכדורסל, ולאחר שתם תפקידו בנבחרת ישראל - הוא למעשה חדל מלאמן כדורסל.
שאלתיאל חזר באופן חד פעמי לאימון במאי 1957, לקראת יום העצמאות התשיעי של מדינת ישראל, כאשר התקיים משחק חגיגי בין נבחרות צה"ל בכדורסל וכדורגל לנבחרת צבא צרפת, שאלתיאל נבחר לאמן את נבחרת צה"ל בכדורסל. המשחק נערך על פרקט מיוחד שהותקן באצטדיון רמת גן ולעייני 7,000 צופים והסתיים בתוצאה: 46:49 לטובת ישראל.[6]
החל משנת 1950 עבד שאלתיאל כשופט כדורסל. הוא שפט ברמות הכי גבוהות ובין היתר באליפויות אירופה, אליפויות העולם וטורנירים אולימפיים.[1]
בשנים הבאות שימש שאלתיאל כמשקיף מטעם פיב"א, חבר הוועד האולימפי הישראלי, חבר בוועדות הנוער והתקנון של ההתאחדות הבינלאומית וסגן יו"ר איגוד הכדורסל. בנוסף היה שאלתיאל חבר בהנהלת בורסת היהלומים.[4]
ב-23 באוגוסט 1988 נפטר שאלתיאל במינכן, גרמניה עת ששהה שם לצורך טיפול רפואי בבנו, ונטמן בבית העלמין קריית שאול. נח קליגר ספד לו[3]:
"יעקב שאלתיאל, מאחרוני אותו דור המייסדים. הדור שלא ידע חוזים ולא תשלומי עתק, לא מענקי נצחון ולא מחנות אימון "חמישה כוכבים", לא בתי משפט ולא בוררים. הדור שעסק בספורט למען הספורט, למען הרעיון, ולמען צבעי המועדון ולמען הדגל. יעקב שאלתיאל יחסר לנו מכל הבחינות".
בשנת 1989 נערך טורניר כדורסל לזכרו.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמן נבחרת הכדורסל מסכם את סיורה, הבקר, 28 ביוני 1953
- אלכס דורון, מייג'ור בצבא המצרי החליט לתת לשאלתיאל תואר "שופט בינלאומי", מעריב, 7 באוגוסט 1974
- יעקב שאלתיאל איננו, מעריב, 24 באוגוסט 1988
- נח קליגר, יעקב שאלתיאל: ישר, איש כבוד ועקרונות אתר מכבי העולמי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 אלכס דורון, מייג'ור בצבא המצרי החליט לתת לשאלתיאל תואר "שופט בינלאומי", מעריב, 7 באוגוסט 1974
- ^ אורן דניאלי, בחזרה ל-1953: דור החלוץ של הכדורסל הישראלי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2009
- ^ 1 2 נח קליגר, יעקב שאלתיאל: ישר, איש כבוד ועקרונות אתר מכבי העולמי
- ^ 1 2 יעקב שאלתיאל איננו, מעריב, 24 באוגוסט 1988
- ^ שאלתיאל מסרב לאמן נב' הכדורסל, דבר, 31 במאי 1957
- ^ צה"ל מנצח את צבא צרפת, באתר ספורט1, 6 במאי 2014
- ^ מרדכי רוזנלבום,תבוטל הליגה עכשיו מעריב, 1 בדצמבר 1989
| מאמני נבחרת ישראל בכדורסל | |
|---|---|
|
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל |
| |