יהושע רוזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע רוזין
לידה 16 באוגוסט 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 2002 (בגיל 83) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהושע רוזין (16 באוגוסט 19186 בפברואר 2002), נודע בכינוי "מר כדורסל", היה ממקימי קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב", כמו גם שחקנה ומאמנה הראשון. מאמן נבחרת ישראל הראשון בכדורסל. שיאן הזכיות באליפויות וגביע המדינה בכדורסל, נשיא הכבוד של ארגון מאמני הכדורסל בישראל, ממקימי בית הספר למאמני כדורסל במכון ווינגייט. רוזין זכה בפרס ישראל על תרומתו בתחום הספורט ותרבות הגוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע רוזין ראשון משמאל בעמידה עם נבחרת ישראל בכדורסל בשנת 1952

תקופת ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב רוזין, אביו של יהושע, עלה לארץ ישראל מפלונסק שבפולין. אימו, מלכה פריידין, עלתה ממינסק, בירת בלארוס, לפני מלחמת העולם הראשונה. גירוש תושבי תל אביב היהודיים על ידי הטורקים העות'מאנים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה אילץ את הוריו לעזוב למצרים. יהושע רוזין נולד באלכסנדריה שבמצרים באוגוסט 1918. זמן קצר לאחר מכן, בהיותו בן חצי שנה, חזרה משפחתו ארצה לתל אביב. הוא למד בבית הספר היסודי-דתי "תחכמוני" ואת לימודיו התיכוניים השלים ב"בית הספר התיכוני למסחר", שלימים ייקרא "גימנסיה גאולה". בנעוריו התמקד בכדוריד ובטניס.

מכבי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1932, בגיל 14, חבר יהושע רוזין למספר שחקנים אמריקאים (סם שטיינברג ואל פליישר) ושחקנים ישראלים (צביקה שמרלינג, משה ברוך, ויצחק פדרמן) ויחדיו הם יצרו את הגרעין הראשון של קבוצת מכבי תל אביב. ההתחלה הייתה במגרש הכדורגל הישן ברחוב סלמה, סמוך לשכונת שפירא, ולאחר מכן עברו למגרש ברחוב המכבי ליד קולנוע אוריון. בשנותיו הראשונות תיפקד יהושע כשחקן בקבוצת מכבי תל אביב, אולם עד מהרה ב-1938 תפס את המושכות ונהפך להיות מאמנה הראשון של מכבי תל אביב.

מכאן ועד עזיבתו של יהושע רוזין את המועדון, שלטה מכבי תל אביב בליגה הלאומית כמעט ללא עוררין ובמהלך כל שנותיו כמאמן מכבי זכתה הקבוצה ברוב האליפויות וגביעי המדינה, כשהמתחרה העיקרית שלה במהלך תקופה זו הייתה הפועל תל אביב. סגל השחקנים של שנות החמישים והשישים כלל בין היתר את הקפטן אברהם שניאור, שהיה גם הקפטן הראשון של נבחרת ישראל, זכריה עופרי, יהודה "קנבוס" וינר, מנחם קורמן (שהיה הראשון לאמץ את שיטת קליעת הג'אמפ-שוט בארץ במקום קליעה מעמידה על הרצפה), דוד פריש שהיה שחקן הגנה מצטיין, אמנון אבידן (בהמשך יו"ר הוועדה המקצועית במכבי תל אביב וחבר הנהלת איגוד הכדורסל), שבתאי בן בסט, אברהם חסיד, משה גולוביי ששיחק עד שנפצע במלחמת יום הכיפורים, אברהם הופמן כוכבה של מכבי ירושלים שעבר לשחק בשורות מכבי תל אביב בשנות השישים וחיים שטרקמן הרכז המצטיין שהיה במשך 12 שנים קפטן הקבוצה ולאחר מכן שימש כעוזרו של רוזין באימון הקבוצה. רוזין צירף לסגל זה שני שחקנים נוספים אחד מהם היה רלף קליין, בחור צעיר שעלה לישראל מהונגריה והיווה את חוד החנית של הקבוצה בכל הקשור לקליעה וצליפה מרחוק והיה לקפטן הקבוצה השני של מכבי תל אביב. לימים יהא זה קליין שיחליף את יהושע במשרת מאמן מכבי תל אביב.

הופעתה של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב במסגרת האירופאית, החלה בשנת 1958, במשחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות.

בשנת 1970 הוחלף יהושע רוזין על ידי רלף קליין והוא חזר למועדון למשך שתי עונות נוספות בשנת 1972–1973 שלאחריהן סיים תקופה של 40 שנה במכבי תל אביב.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע רוזין מונה למאמנה הראשון של "נבחרת ארץ ישראל" במשותף עם אהרון עמישב (אומשווייץ), תוך כוונה לאמן אותה לקראת משחקי פסטיבל הנוער הדמוקרטי בשנת 1947 בפראג שבצ'כוסלובקיה. הטורניר הסתיים ב-3 ניצחונות ו-3 הפסדים לנבחרת הארצישראלית. רוזין מונה למאמן נבחרת ישראל גם בשנת 1950 במכביה השלישית (והראשונה בישראל) וב-1953 במכביה הרביעית. בשנת 1960 שימש רוזין כעוזר מאמן נבחרת הכדורסל של ישראל לאולימפיאדת רומא, למאמן האמריקאי מיקי פישר. הנבחרת השתתפה בטורניר הקדם-אולימפי אך לא הצליחה להעפיל לטורניר האולימפי עצמו. בשנת 1961 התמנה רוזין כמאמן נבחרת ישראל באליפות אירופה שהתקיימה בבלגרד (יוגוסלביה), בה סיימה במקום ה-11. בשנת 1963 שימש מאמן הנבחרת באליפות אירופה שנערכה בוורוצלב (פולין). הנבחרת סיימה במקום התשיעי וניצחה מול טורקיה, הולנד, רומניה וצ'כוסלובקיה.

קבוצות נוספות אותן אימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוזין נמנה עם מקימיו של בית הספר למאמנים ומדריכים במכון ווינגייט בשנת 1965. רוזין ניהל את קורס מאמני הכדורסל הראשון והמשיך בזאת במשך כחמש עשרה שנים תוך שהכשיר מאות מאמנים, עוזרי מאמנים ומדריכים במסגרת זו במכון ובשלוחותיו ברחבי הארץ.
  • בשנת 1973 שימש רוזין כמאמן נבחרת הסטודנטים (נבחרת אס"א ישראל - איגוד הספורט האקדמי) שייצגה את ישראל במשחקי האוניברסיאדה במוסקבה (ברית המועצות). ב-15 באוגוסט אותה שנה צעדה משלחת ישראל באצטדיון "לנין" במוסקבה, וזאת בתקופה שלישראל לא היו יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות. ישראל השתתפה בטורניר וזכתה במקום ה-9 מבין 29 נבחרות שהשתתפו בו.
  • בשנת 1971 הציעה רשות הספורט המערב-גרמנית לרוזין לשמש כמאמן נבחרת מערב גרמניה בכדורסל למשחקי אליפות אירופה שהתקיימו באותה שנה בגרמניה עצמה, וכן להכין ולאמן את נבחרת גרמניה לאולימפיאדת מינכן בשנה לאחר מכן. רוזין דחה את ההצעה לאור משקעי העבר בין ישראל לגרמניה.

תארים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכייה באליפויות הליגה הלאומית עם מכבי תל אביב: 1953/4, 1954/5, 1956/7, 1957/8, 1958/9, 1961/2, 1962/3, 1963/4, 1966/7, 1967/8, 1972/3, 1973/4
  • זכייה בגביע המדינה עם מכבי תל אביב: 1955/6, 1957/8, 1958/9, 1960/1, 1962/3, 1963/4, 1964/5, 1965/6, 1972/3.
  • זכייה בגביע המדינה עם הפועל תל אביב בעונת 1983/4
  • יו"ר ארגון מאמני הכדורסל בישראל ונשיא הכבוד של הארגון
  • 1980 פרס הוז לספורט מטעם עיריית תל אביב
  • 1985 זכה בעיטור מכבי ישראל[1]
  • 1987 הדלקת לפיד המכבים בקברות המכבים במשותף עם אידה נודל
  • 1995 יקיר העיר תל אביב יפו
  • 1998 קבלת גביע הוועד האולימפי לכבוד 50 שנה למדינת ישראל
  • 1999 חתן פרס ישראל בתחום הספורט ותרבות הגוף
  • בטקס שנערך ב-28 בפברואר 2008 לציון 50 שנה להיווסדות המפעלים האירופאים בכדורסל נבחר רוזין לאחד מ-13 הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים. אות הוקרה מטעם היורוליג הוענק לבנו אלדר[2].

יהושע רוזין נפטר בשנת 2002 ונטמן בבית העלמין מורשה ברמת השרון. הוא השאיר אחריו את רעייתו יפה, שני בנים - דובי ואלדר ונכדים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצת הנוער של אגודת מכבי תל אביב.
  • עיריית תל אביב יפו קראה רחוב על שמו ברמת אביב ג'.
  • איגוד הכדורסל בישראל החליט לקרוא להשתלמות השנתית של מאמני הכדורסל בארץ על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1961 (מקום אחד עשר)

1 כהן-מינץ • 2 לוסטיג • 3 שלף • 4 ברקון • 5 חמו • 6 אשד • 7 קמינסקי • ‏8‏ ‏קליין‏‏  •‏ 9 פריש • 10 הופמן • 11 חזן • 12 דר • מאמן: רוזין

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1963 (מקום תשיעי)

1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 גוט • 7 דר • ‏8‏ ‏קליין‏‏  •‏ 9 בן זאב • 10 הופמן • 11 חזן • 12 זייגר-זוהר • מאמן: רוזין

ישראלישראל