יפים צ'ולק

יפים אהרונוביץ' צ'ולק
Ефим Аронович Чулак
לידה	15 ביולי 1948 (בן 75); צ'דיר לונגה, ברה"מ
מידע כללי
מדינה	ברית המועצות
השכלה	האוניברסיטה הממלכתית הרוסית לתיירות, נוער ספורט וחינוך גופני
גובה	1.91 מטרים
ספורט
ענף ספורט	כדורעף
תקופת הפעילות	עד ל-1977
מועדון	צסק"א מוסקבה
הישגים
פרסים והוקרה	Master of Sport of the USSR, International Class
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות אירופה
אליפות המועדונים האירופאית

יפים אהרונוביץ' צ'ולק (ברוסית: Ефим Аронович Чулак; ‏נולד ב-15 ביולי 1948) הוא שחקן כדורעף יהודי-סובייטי בעבר, זכה ב-2 מדליות אולימפיות, מדליית כסף (מונטריאול 1976) ומדליית ארד (מינכן 1972), עם נבחרת הכדורעף של ברית המועצות. מאמן קבוצת צסק"א מוסקבה (1978–1990) ועוזר מאמן נבחרת ישראל בכדורעף (1990–1995).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ולק נולד בצ'דיר לונגה, מולדובה כאשר הייתה חלק מברית המועצות לפולינה מורה למתמטיקה ולאהרון, מנהל בתחום הטקסטיל (שהיה ממשלתי בתקופה זו). יש לו אח בשם ליאוניד ואחות בשם מרגריטה שמתגוררת בחיפה. הוא החל לשחק כדורעף בגיל 11 לאחר שעסק במספר ענפי ספורט שונים: כדורגל, כדורסל, אגרוף ועוד. הוא החליט לשחק כדורעף מכיוון שטען שזה משחק שדורש גם חוכמה ולא רק יכולות פיזיות.

צ'ולק התבלט בעולם הספורט הסובייטי, בגיל 16 שיחק בנבחרת הבכירה באזור מגוריו ולקראת סוף שנות ה-60 שיחק בנבחרת הכדורעף הצעירה של ברית המועצות. ב-1969 הוא השתתף באליפות העולם והוביל את הנבחרת הצעירה בפעם הראשונה בתולדותיה לזכייה במדליית ארד.

ב-1971 הוא שיחק בנבחרת הבוגרת של ברית המועצות. במשך 6 השנים הבאות הצטיין בנבחרת ושיחק בכל הטורנירים הבינלאומיים החשובים שהתקיימו.

אולימפיאדת מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית ארד אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מינכן (1972) זכה במדליית ארד בטורניר הכדורעף לאחר ניצחון 3–0 על בולגריה במשחק על מדליית הארד. בשלב חצי הגמר נבחרתו הפסידה לגרמניה המזרחית 1–3. כיהודי היה בקשר עם חברי המשלחת הישראלית ואף קיבל מחבריה במתנה מגן דוד ומזכרות אחרות. הוא היה עד לרצח 11 הספורטאים הישראלים בידי מחבלים פלסטינים. הוא מספר בכאב: "הרגשתי רע מאוד ומאוד עצוב... ראיתי את הטרוריסטים הערבים מהחלון עם המסכות שלהם". לאחר הטבח החליט שהוא אינו מוכן להמשיך לשחק כרגיל במשחקים האולימפיים, למרות שהתבקש לעשות זאת, כדי לכבד את זכר הנופלים באירוע.

ב-1973 קיבל תואר שני באוניברסיטה לחינוך גופני במוסקבה בהתמחות בכדורעף.

אולימפיאדת מונטריאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מונטריאול (1976) זכה במדליית כסף בטורניר הכדורעף לאחר הפסד לפולין במשחק הגמר 2–3.

לאחר המשחקים האולימפיים פרש מהנבחרת הלאומית אבל המשיך לשחק בקבוצת צסק"א מוסקבה, עד לפרישתו הסופית ממשחק ב-1977.

לאורך כל הקריירה שלו היה שחקן מוערך ולמרות זאת נתקל בגילויי אנטישמיות ולכן הרגיש צורך להתאמץ ולהיות שחקן אף יותר טוב מכולם, בגלל היותו יהודי.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ב-1977 הוצעו לו מספר תפקידי אימון ומשחק בגרמניה וצרפת אבל הוא לא יכול היה להיענות להם בעקבות המלחמה הקרה. במקביל להיותו שחקן כדורעף הוא גם היה קצין טכני בצבא האדום ולכן לא הותר לו לעזוב את המדינה. הוצאה לו משרה צבאית בסיביר אבל הוא סירב להצעה זו.

צ'ולק ניסה להתקבל למספר רב של משרות אימון וחינוך גופני באזור מוסקבה אך האנטישמיות בברית המועצות הרימה את ראשה ולמרות הצלחתו המסחררת כשחקן כדורעף הוא לא הצליח למצוא עבודה. כל פעם שהתראיין למשרה והזכיר את היותו יהודי הוא לא התקבל בתירוצים שונים ונתנו את המשרה לאדם אחר שאינו יהודי. לבסוף אימן את קבוצתו צסק"א מוסקבה מ-1978 ועד 1990 כאשר ב-3 השנים הראשונות הוא אימן גם את הנבחרת הצעירה של המועדון.

בתחילת שנות ה-90 עם נפילת מסך הברזל והתפרקותה של ברית המועצות עלה לישראל עם משפחתו והחל לעבוד כעוזר מאמן נבחרת ישראל בכדורעף.

משרת עוזר המאמן שהוא עבד בה הייתה משרה חלקית והוא פעל מול איגוד הכדורעף להגדיל את המשרה למלאה או להגדיל את משכורתו אבל לא הצליח. הוא לא הצליח להתפרנס בישראל בצורת מספקת ולכן ב-1995 עזב למונטריאול, קנדה ושם עבד בייעוץ כלכלי ואימן קבוצות כדורעף.

כיום הוא בפנסיה.