יצחק גבאי
 | |
| שער משניות עם פירוש "כף נחת" ונציה, ה'שפ"ה (1620) | |
| לידה | אספי, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1640 ה'ת' ונציה  |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום מגורים | אספי וונציה |
| תקופת הפעילות | המאה ה-16 – המאה ה-17 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | פרשנות המשנה, דפוס |
| בני דורו | רבי יהודה אריה ממודנה |
| חיבוריו | "כף נחת" - פירוש על ששה סדרי משה |
| צאצאים | |
  | |
רבי יצחק גבאי (נפטר לא אחרי ה'ת' 1640) מחכמי אספי שבמרוקו וונציה שבאיטליה, עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה, וחיבר פירוש על המשנה בשם כף נחת. היה אבי שושלת של בעלי דפוס ששם משפחתם "כף נחת", על שם פירושו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק נולד במאה ה-16 לרבי שלמה גבאי, בנו של רבי חיים גבאי ממגורשי ספרד. התגורר בעיר אספי שבמרוקו. סביב ראש המאה ה-17 נסע לוונציה על מנת להדפיס בה פירוש קצר על המשנה, לשם כך עבד כפועל בבית הדפוס ברגדין שבוונציה. בשנת ה'שס"ט (1609) הדפיס את חיבורו "כף נחת" - פירוש על המשנה, פירוש שהתבסס בעיקר על פירושי רש"י והרמב"ם. מאז נדפס שם הפירוש בשנת ה'שע"ד (1614) בהגהת רבי יהודה אריה ממודנה שהוסיף פירוש למסכת אבות - עליה דילג רבי יצחק, וכן נדפס בשנת ה'שפ"ה (1625) ובשנת ה'ת' (1650) בהגהת מחותנו רבי אברהם חבר טוב ואז נזכר רבי יצחק בברכת המתים.[1] בשנת ה'ת"ג (1653) נדפס שוב באמסטרדם ובשנת ה'ת"ד (1654) נדפס בקושטא. בהקדמה ציין רבי יצחק לשבח את בחירתו לסדר את פירושו על המשנה באותיות מרובעות, תופעה שלדבריו לא הייתה כמותה מעולם.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו רבי ידידיה, המכונה גם בשם "גבאי כף נחת" ולעיתים "כף נחת" בלבד – על שם חיבורו של אביו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה חבר טוב. לימים היה בנדודים ובשובו ביקש אגרת המלצה מיהודה אריה ממודנה, כדי שיוכל לכסות את הוצאות הדרך.[2] רכש את האותיות והתבניות מדפוס ברגדין בו עבד אביו, ובשנת ה'ת"י (1650) עבר לליבורנו וייסד בה בית דפוס שהיה הראשון במקום. הוא שלח את בנו רבי אברהם עם כלי דפוס ופועלים כדי להקים את בית הדפוס באיזמיר, ומשנת ה'תי"ז (1657) פעל שם בית דפוס למשך 18 שנה, כשבמקביל מפעיל בנו בית דפוס גם בקושטא. רבי ידידיה נפטר זקן בשנת ה'תל"א (1671).[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יצחק גבאי, משניות עם פירוש כף נחת, הקדמת המחבר.
- אברהם יערי, ארשת א, עמוד 96 ואילך "הדפוס בעברי באיזמיר", מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשי"ט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק בן שלמה בן חיים גבאי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב חבר טוב כותב בהקדמתו כי החכם משה עטייאס מסר לו את הספר כשהוא מלא בהגהותיו הרבות ואף הגיה איתו את הספר פעם שנייה ושלישית כשהכל ללא כל תמורה.
- ^ ראו: דניאל קארפי, אגרות רי"אם, עמוד 364, תל אביב, ה'תשמ"ד.
- ^ רבי יעקב ששפורטש, ציצת נובל צבי, עמוד 4, ירושלים, ה'תשי"ד: "והגיד לי הזקן כה"ר ידידיה גבאי, בנו של החכם כה"ר רבי יצחק גבאי בעל כף נחת".
| תקופת חייו של הרב יצחק גבאי על ציר הזמן |
|---|
 |