ירגזי אפור-ציצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןירגזי אפור-ציצה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: לופופאנס
מין: ירגזי אפור־ציצה
שם מדעי
Lophophanes dichrous
בליית, 1845
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירגזי אפור־ציצה (שם מדעי: Lophophanes dichrous) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירגזי אפור-ציצה באוטראקהאנד

הירגזי אפור־הציצה הוא עוף קטן (אורכו 13 ס"מ ומסתו 11–14 גרם) בעל ציצה גדולה ואפורה. הראש אפור; הלחיים אפורות בהירות, ומופרדות מהכיפה והעורף על ידי קו דק מאוד בצורת המספר 7, והצווארון לבן. פלג הגוף העליון אפור כהה כמו הציצה, הכיפה והעורף, והגחון צהבהב. פס העין בהיר. הכנפיים אפורות־חומות, ושולי הנוצות אפורים. הגרון צהבהב. הצד התחתון של הכנפיים צהוב בהיר. השרת הנוצות מתבצעת בסתיו. הקשתית כתומה־אדומה כהה, המקור קצר ושחור, וכף הרגל אפורה־כחלחלה. הצעירים דומים לבוגרים, אם כי יש לצעירים ציצה קצרה יותר, ופלג גופם העליון כהה יותר.[2][3]

לירגזי מספר קריאות אופייניות הנשמעות כ–"זאי" גבוה, "טי–טי–טי–טי", "סיפ–פי–פי", "פי–די" ונשיפה חזקה. קריאת האזהרה מהירה וחזקה בתדר בינוני ונשמעת כמו "צ'יה–צ'יה". השיר מורכב מהברות משתנות ומספר קריאות.[2]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוף זה שקט וביישן, בניגוד לרבים מבני משפחתו. הירגזי חי בזוגות או בקבוצות קטנות, ולעיתים מצטרף ללהקות מעורבות בחיפוש אחר מזון. הוא מחפש מזון על הקרקע, בענפים ובגזעים בתחתית העץ, ובשיחים.[2] הירגזי ניזון מחרקים וחסרי חוליות אחרים, ובמיוחד מפגיות.[4] ענות הקינון מתרחשת מאפריל עד יוני. הקן מוקם בחלל בעץ, אותו לרוב הציפור חופרת בעצמה. הקן מוקם בגבהים של 3–7 מטרים מהקרקע. הקן עשוי מטחב ומרופד בשיער סוסים, פרווה, ונוצות. הנקבה מטילה 4–5 ביצים לבנות עם נקודות אדמדמות רבות. שני ההורים דוגרים על הביצים. אין מידע על משך הדגירה או גיל הפריחה.[2]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירגזי אפור-ציצה בבהוטן

הירגזי אפור־הציצה חי ביערות הרריים, במיוחד של אלון, רודודנדרון, צוגה, אשוח, אורן, אשוחית, ושדר. בצפון מיאנמר, הוא חי ביערות מעורבים של אשוח, צוגה, חזרן והידרנג'אה. בדרום סין, הוא חי ביערות מחטניים הרריים. הירגזיים מקנן בגבהים של 2,400–3,300 מטרים בצפון הודו, 2,120–3,800 מטרים בנפאל, 2,440–3,960 מטרים בסיקים, 2,745–4,240 מטרים בארונאצ'ל פרדש, 2,745–3,200 מטרים במיאנמר, והחל מ–2,700 מטרים בדרום סין. מחוץ לעונת הקינון הוא לעיתים יורד לגבהים של 2,000 מטרים מעל פני הים. הוא אנדמי להימלאיה וטיבט, מפקיסטן ועד מיאנמר.[2] טווח התפוצה (כ–2,780,000 קמ"ר) של מין זה גדול, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי אפור־ציצה מסווג כמין ללא חשש.[5]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג לופופאנס תואר ב-1829 בידי החוקר הגרמני יוהאן יקוב קאופ אך במשך שנים נחשב לתת-סוג של הירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג לופופאנס,[6] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[7] ITIS‏,[8] ו-IOC (אנ').[9]‏ טקסון האחות של ירגזי אפור־ציצה הוא ירגזי מצויץ, הדומה לו מאוד וחי באירופה. השם המדעי מורכב ממילים לופוס (ביוונית עתיקה – ציצה), ופאינו (ביוונית עתיקה – לחשוף, להראות).[10]

תת־מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוארו ארבעה תת־מינים של ירגזי אפור־ציצה:[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי אפור־ציצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]