ירגזי ערמוני-גב
 ירגזי ערמוני-גב
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | פויסילה |
| מין: | ירגזי ערמוני-גב |
| שם מדעי | |
 Poecile rufescens
| |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ירגזי ערמוני-גב (שם מדעי: Poecile rufescens) הוא מין של ציפור שיר קטנה וחומה ממשפחת הירגזיים.
מאפיינים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירגזי ערמוני-גב הוא עוף קטן באורך 10–12 ס"מ, מוטת כנפיים 19 ס"מ ומשקל 7–12 גרם. הראש גדול ועגול, עם לחיים לבנות, מקור קצר ושחור וכיפה, סנטר וגרון חומים כהים. הבטן עגולה ובהירה. הגב והמותניים בצבע חום ערמון, מקור שמו. הכנפיים והזנב בצבע אפור. תת-המינים הדרומיים הם בעלי מותניים אפורות ותת-שת אדמדם. קשתית העין כהה, וכף הרגל אפורה כחלחלה. בדומה לקרובו ירגזי שחור-כיפה, קריאת ירגזי ערמוני-גב נשמעת גם כן כ-"ציקדי די די" בת כ-1–1.5 שניות. מקור שמו באנגלית (Chickadee).[2] קשור בקולו: בניגוד לרוב מיני הירגזים האחרים, ירגזי זה אינו משמיע שריקה צלולה אלא סדרת גרגורים, ומשמש את הירגזי לעיתים רחוקות. קריאת גרגור בודדת משמשת לאזהרה ולאיום.[3] הירגזי המבוגר ביותר תועד כשהיה בן תשע שנים ושישה חודשים בקליפורניה בשנת 2001.[2]
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירגזי ערמוני-גב הוא עוף פעיל ואקרובטי הקופץ בין ענפים ונתלה הפוך מענפים ואצטרובלים. בחורף, הירגזים יוצרים להקות יחד עם סיטות ומלכילונים. המעוף גלי וקצר. ניזון מחרקים ופרוקי-רגליים המהווים כ-65% מתזונתו,[4] זרעים, גרגירים, שומן ובוטנים ומגיע למתקני האכלה. לרוב מחפש מזון תוך קפיצה בין ענפים וזרדים וליקוט מזון מהקרקע, לעיתים תופס ואוכל מזון תוך כדי תעופה.[5]
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקן מוקם בחלל בעץ ולעיתים גם בתיבות קינון[4] וקיני נקר נטושים, בגובה 0.61–6.10 מטר מהקרקע, כשתועד קינון בגובה 24.38 מטר מהקרקע. הקן בנוי מטחב, חזזית, נוצות, קליפת עץ,[5] ומרופד בפרווה ושיער.[2] הנקבה מטילה בתחילת אפריל עד תחילת יוני 1–9 (לרוב 6–7)[5] ביצים לבנות עם נקודות אדמדמות.[4] הנקבה בלבד דוגרת 12–18 ימים, והגוזלים פורחים בגיל 18–21 ימים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים. הנקבה מטילה פעם אחת בשנה.[5] לעיתים, דובים שחורים, נחשים, סמורים, סנאים ועכברים יתקפו קן ויאכלו את הביצים והגוזלים.[2] אם מפריעים לנקבה במהלך הקינון, היא נושפת ומנפחת את הנוצות באיום,[5] פעולה שהיא מקור שמה העברי (מהמילה רוגז).[6]
תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ירגזי ערמוני-גב מצוי ביערות וחורשים צפוניים וממוזגים, שטחים עירוניים ופארקים לאורך החוף הפסיפי,[7] עם העדפה ליערות לחים של אלונים ומחטניים.[8] הירגזי נודד לגובה בקיץ, ויורד לאזורים נמוכים יותר בחורף.[2]
טווח התפוצה (כ–3,920,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה של מין זה גדולים מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה בעלייה, ועל כן המגמה לא מצטמצמת בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. ירגזי ערמוני-גב מסווג כמין ללא חשש.[7]
טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המין נכלל בעבר בסוג ירגזי עם רוב הירגזיים האחרים, אך מחקר משנת 2005 מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[9] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[10] ITIS,[11] ו-IOC (אנ').[12] תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[13]
לפי טריץ' (2017), העץ הפילוגנטי של הסוג (Poecile) הוא:[14]
| פויסילה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תפוצת תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לירגזי ערמוני-גב שלושה תת-מינים:[11]
- Poecile rufescens barlowi - גרינל, 1900, מצוי לאורך החוף הדרומי של קליפורניה (מפרץ סן פרנסיסקו עד מחוז סנטה ברברה).
- Poecile rufescens neglectus - רידג'ווי, 1879, מצוי במרכז החוף הקליפורני (מחוז מרין).
- Poecile rufescens rufescens - טאונסנד, 1837, מצוי מצפון החוף הקליפורני ועד לדרום אלסקה.[15]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירגזי ערמוני-גב, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי ערמוני-גב, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי ערמוני-גב, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- ירגזי ערמוני-גב, באתר GBIF (באנגלית)
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי ערמוני-גב באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ירגזי ערמוני-גב באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 4 5 Chestnut-backed Chickadee Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ Chestnut-backed Chickadee Sounds, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 David Ratz Webmaster, Chestnut-backed Chickadee - Montana Field Guide, fieldguide.mt.gov (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 admin, Chestnut-backed Chickadee (Poecile rufescens) – Planet of Birds (באנגלית אמריקאית)
- ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
- ^ 1 2 Chestnut-backed Chickadee (Poecile rufescens) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Chestnut-backed Chickadee - eBird, ebird.org
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ BirdLife International (BirdLife International), IUCN Red List of Threatened Species: Poecile rufescens, IUCN Red List of Threatened Species, 2016-10-01
- ^ 1 2 ITIS - Report: Poecile rufescens, www.itis.gov
- ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
- ^ Christian Tritsch, Jochen Martens, Yue-Hua Sun, Wieland Heim, Improved sampling at the subspecies level solves a taxonomic dilemma – A case study of two enigmatic Chinese tit species (Aves, Passeriformes, Paridae, Poecile), Molecular Phylogenetics and Evolution 107, 2017-02, עמ' 538–550 doi: 10.1016/j.ympev.2016.12.014
- ^ Poecile rufescens (Chestnut-backed Chickadee) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org
