כפר שיתופי
בישראל, כפר שיתופי הוא צורת התאגדות מוכרת ביישוב, שתושביו מחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים, חלקם או כולם, שיתוף בשירותים או במפעלים יצרניים, ולשם כך מאוגדים באגודה שיתופית. האגודה השיתופית והמפעלים המשותפים יכולים להיות חקלאיים או לא חקלאיים.[1] ביחס לצורות התאגדות אחרות, המאפיין המרכזי של כפר שיתופי הוא רמה נמוכה יחסית של פעילות שיתופית. הנחלות לצורך מגורים יכולות להיחכר על ידי פרטים, והפעילות החקלאית בחלקות החקלאיות (אם קיימות) נעשית ברובה או כולה על ידי הפרטים, על פי שיקול דעתם. תפקידה העיקרי של האגודה השיתופית מצומצם להחזקת מבני הציבור והספקת שירותים שונים.[2] צורת ההתאגדות וההתיישבות הדומה ביותר לכפר שיתופי היא מושב העובדים, ובהגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שתי צורות אלה נכללות תחת הכותרת "מושב".
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפרים השיתופיים הראשונים הוקמו על ידי עולי העלייה החמישית שהגיעו ממרכז אירופה. הכפר השיתופי הראשון הוא רמות השבים, והוא שימש דגם לכפרים אחרים.[3] התושבים הגיעו עם אמצעים כספיים מספיקים לרכישת אדמות, אך ללא ידע וניסיון בחקלאות. הם בחרו בדגם התיישבות שבו האדמות החקלאיות והאדמות למגורים שייכות לפרטים ומנוהלות על ידיהם על פי ראות עיניהם, אך קיימת אגודה שיתופית (קואופרטיב) שאחראית לניהול חיי הקהילה ולשיתוף פעולה בהספקה ושיווק. דגם זה קיבל השראה מתוכניתו של דייוויס טריטש. אריך דב מוזס פעל להופכו למעשי.
עד מלחמת העולם השנייה הוקמו מספר כפרים שיתופיים נוספים, ביניהם כפר שמריהו, שדה ורבורג, בית יצחק, שער חפר, גן השומרון, הכפר השיתופי נהריה, שבי ציון וכפר ביאליק. בשנת 1944 התארגנו יישובים אלו באמצעות תנועת האיחוד החקלאי.[3]
מספר קיבוצים לשעבר התאגדו מחדש ככפרים שיתופיים, ביניהם יד חנה והר עמשא.
היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הצעת חוק האיגוד השיתופי",[4] שקודמה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 על ידי ממשלת ישראל, הייתה ניסיון ראשון להגדיר בחוק את ההבדלים בין צורות ההתאגדות השונות. בין השאר, הוגדרה בהצעת החוק הגדרה ל"כפר שיתופי", במטרה לתת מענה ל-32 היישובים שהיו מאוגדים במסגרת ברית הפיקוח "בחן" והאיחוד החקלאי.[5] ההבדל המרכזי בין מושב עובדים לכפר שיתופי, על פי ההצעה, הוא שבכפר שיתופי אין הכרח לקיומה של "זהות ועדים" – כלומר, זהות של חברי הוועד של האגודה השיתופית וחברי הוועד המוניציפלי – וכן שאגודת הכפר השיתופי לא חייבת להגדיר ישוב נפרד. הצעת חוק זו לא התקבלה.
בשנת 1973 פרסם שר העבודה יוסף אלמוגי את "תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת)", בהן מופיעה ההגדרה של כפר שיתופי כ"אגודה חקלאית בישוב כפרי, שמטרותיה כוללות ארגון התיישבות חבריה כאיכרים המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף באספקה, בשיווק ובשירותים חקלאיים אחרים, והרשם סיווג אותה ככפר שיתופי".[6] ב-1995, פרסמה שרת העבודה אורה נמיר תקנות לגבי סוגי האגודות השיתופיות, ובהן מופיעה הגדרה דומה, ללא הסיומת לגבי הרשם.[7] בשנת 2006 תוקנה ההגדרה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי ישי, כך שהאגודה השיתופית בכפר שיתופי לא מחויבת להיות חקלאית, ומטרתה היא לנהל את השירותים ואת המפעלים היצרניים, בין אם הם חקלאיים ובין אם לאו.[8]
החל משנת 1997 מופיע "כפר שיתופי" בצו המועצות המקומיות כאחת מצורות היישוב האפשריות הבאות בגדר "ישוב שיתופי", ובהתאם על כפרים שיתופיים לקיים את עיקרון זהות הוועדים.[9]
הבחנה מהתאגדויות וצורות התיישבות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), בניגוד למושב שיתופי, האגודה היא לא הבעלים של אמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי, והיא לא בהכרח מתבססת על עקרונות של שוויון או שיתוף בצריכה, ייצור וחינוך; ועל אף הדמיון בין כפר שיתופי למושב עובדים,[10] אגודת הכפר השיתופי לא בהכרח נועדה לשיתוף באספקה ושיווק או למימוש עיקרון העזרה ההדדית.[1]
בניגוד לקיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים, ויישובים קהילתיים כפריים, אגודת הכפר השיתופי אינה מהווה בהכרח יישוב נפרד.[11] כך למשל, הכפר השיתופי "נהריה", הוא למעשה התאגדות של תושבי שכונה חקלאית בתוך העיר נהריה.[12]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2
תקנה 2(3) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ וגנר ואח' נ' קרן קיימת לישראל ואח', בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, 20566-10-09, 6 ביוני 2017, פסקאות 7–8, באתר פסקדין
- ^ 1 2 כפר שיתופי, האתר תנועת העבודה
- ^ הצעת חוק האיגוד השיתופי, תשכ"ח - 1968
- ^ דברי הסבר של שר העבודה יוסף אלמוגי, דברי הכנסת כרך 62, עמ' 846–847
- ^ תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ התקנות 5722, רשומות, כ"א בכסלו ה'תשנ"ו, 14 בדצמבר 1995, עמ' 247, באתר נבו
- ^ תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) (תיקון מס' 2), התשס"ו-2006, בקובץ התקנות 6501, רשומות, כ"ב בתמוז ה'תשס"ו, 8 ביולי 2006, באתר נבו
- ^ צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, תיקון תשנ"ז-1997 צו (מס' 6), באתר נבו
- ^ גדליה אורבך, יסודות השלטון המקומי: השלטון המקומי במיגזר הכפרי (האוניברסיטה הפתוחה: 2008), עמ' 21
- ^ גדליה אורבך, יסודות השלטון המקומי: השלטון המקומי במיגזר הכפרי (האוניברסיטה הפתוחה: 2008), עמ' 28
- ^ דותן לוי, חקלאי נהריה: העירייה מחסלת אותנו בלי סיבה, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2017
