כפר שמריהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר שמריהו
Kfar Shmaryahu COA.png
Kfarshmarjahu 059.jpg
בית לוין המשמש את המועצה המקומית
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דרור אלוני
גובה ממוצע ‎30‏ מטר
תאריך ייסוד 1937
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 1,769 תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 664 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 2,665 דונם
מיקום כפר שמריהו
כפר שמריהו
כפר שמריהו
דירוג חברתי-כלכלי 10 מתוך 10
פרופיל כפר שמריהו נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/
מפת היישוב

כפר שמריהו היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. כפר שמריהו שוכנת בשרון הדרומי צפונית להרצליה סמוך לכביש 2 כ-9 קילומטר צפונית לתל אביב. היישוב גובל ברשפון בצפון ובהרצליה ביתר שלושת עבריו.

היישוב מדורג במקום גבוה מאוד בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10), ומתגוררים בו רבים מהתושבים העשירים ביותר בישראל.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר שמריהו נוסד ב-20 במאי 1937 כיישוב חקלאי על ידי חברת רסקו עבור עולים מגרמניה, ונקרא "כפר שמריהו - התיישבות יהודי גרמניה על שם שמריהו לוין".‏[2] היישוב הוקם על שטח של 600 דונם שהחברה רכשה ויועד להקמת 40 משקים מלאים, שלושים משקי עזר ועשרים מגרשים לשיכונים. עוד לפני ההקמה הכינה החברה כביש פנימי, קדחה באר והחלה בבניית המשקים. החברה הדגישה את המרחק הקצר לתל אביב, אשר לאחר סלילת הכביש החדש יהיה 17 קילומטר בלבד.‏[3] בסוף שנת 1938 היו במקום כ-60 משפחות והשפה השלטת הייתה גרמנית. חיי התרבות התרכזו סביב בית הכנסת בו התקיימו חוגי לימוד בשבתות.‏[4]

בשנת 1949 תיאר מאמר בדבר את היישוב‏[5]:

"לכאורה מראה חקלאי למושבה. משקים, רפתות, לולים - אך למעשה רק חלק קטן מתושביה הגשימו את החזון ... חזון ההפיכה מאיש העיר לעובד אדמתו. רובם לא עמדו בנסיון הגדול וחזרו לאמנותיהם הקודמות. ... חלקם עזבו את הכפר ועקרו העירה, ויש שהגרו לחוץ לארץ, לאמריקה. גם את חזונם המשותף הפרו ... חשבו ליצור צורה חדשה של התיישבות בארץ, מין מיזוג בין המושב והמושבה ... וכך הפך המושב הנאה למושבה רגילה שברגילות, ללא חזון."

חבר ועד הכפר הציג את הדברים כך‏[6]:

"אמנם רק 50 אחוז מתושבי המקום הם בעלי משקים המתפרנסים על חקלאות, שאר התושבים הם פועלים שכירים, בעלי מלאכה העובדים בכפר ומחוצה לו, אנשי תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים שתעסוקתם היא בעיר. יש גם אמידים המתקיימים על הכנסות הונם, מקומות קיט ופנסיונים מספר, אף על פי כן החקלאות היא השולטת מבחינה כלכלית שליטה גמורה בכל חיי הכפר המתנהלים על יסודות קואפרטיביים."

בשנת 1949 קלט הכפר עולים חדשים בעלי אמצעים וחסרי אמצעים וכדי להתרחב ביקש שיוקצו לו קרקעות נוספות.‏[6] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950[7]. באותה תקופה סופחו ליישוב שטחים מהכפר הערבי אל-חרם, שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות ושהבעלות על אדמותיו נשללה מהם בחוק נכסי נפקדים. תחילה היה למושב אופי חקלאי, אך ככל שחלפו השנים התחזק אופיה העירוני של המועצה. כמעט כל בתי כפר שמריהו הם וילות יוקרתיות.

בשנת 1962 הוקמה בכפר שמריהו קהילה רפורמית, מהראשונות בישראל. הקהילה התקשתה למצוא מקום לתפילה בגלל התנגדות של ועד היישוב להימצאותה בכפר‏[8]. לקראת שמחת תורה חייב בג"ץ את המועצה להשכיר לקהילה הרפורמית את אולם ההתעמלות לצורך תפילה‏[9].

כרבה של המועצה המקומית כיהן עד פטירתו בשנת 2005, הרב שמואל אבידור הכהן, שרבנותו נשאה אופי פלורליסטי. אחרי פטירתו, משך ארבע שנים, מילא את מקומו ברבנות הכפר בנו, הרב יעקב דוד הכהן, ומסר מדי שבוע שיעור ביהדות שמשך אליו קהל משתתפים רב, מכל גוני הציבוריות הישראלית.

ראש המועצה המקומית הוא דרור אלוני, לשעבר מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב ובנה של שולמית אלוני (שהתגוררה אף היא בכפר שמריהו עד מותה), שנבחר פעם נוספת, כמועמד יחיד, בבחירות 2013.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בכפר שמריהו 1,769 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 10 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. ‏[10]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית המועצה הישן שכן בתחנה של משטרת היישובים העבריים, הממוקמת מאחורי המרכז המסחרי, בדרומו של היישוב.
  • בית ראשונים ברחוב הזורע 24 הוא אחד מבנייני המגורים הבודדים בכפר שנשמר כפי שהיה עם הקמתו. הבית היה ביתם של יוסטין ולילי קלימן שנמנו עם ראשוני העולים מגרמניה אשר יסדו את היישוב. יוסטין קלימן שימש כראש המועצה הראשון בין השנים 1950-1951, ובערוב ימיה תרמה אותו לילי קלימן למועצה, למען הנצחת דור המייסדים ומורשתם. הבית שלא הורחב ואשר בו ריהוט וחפצים מקוריים, שופץ יחד עם הרפת ובית אמון הצמודים לו, וביום העצמאות תשס"ז נחנך במקום מוזיאון לתולדות הכפר. בחצר מוצגים כלים חקלאיים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הראשונים בוויקישיתוף
  • בית לוין הקרוי על שמו של שמריהו לוין - לאחר שהוחלט לקרוא ליישוב על שם שמריהו לוין, החליטו ידידיו להקים לזכרו בית עם וארכיון לזכרו.‏[11] ידידיו אספו את הכסף ונבנה מבנה גדול על גבעה במרכז גן כפר שמריהו שהתפרש על 12 דונם. המבנה נבנה מבטון מזוין, בשל מיקומו על גבעה חשופה לירי. הבית היה בין שתי קומות והקומה הראשונה נחנכה, עוד טרם שהקומה השנייה הושלמה, בדצמבר 1939.‏[12] במקום התקיימו קורסים של ההגנה והוא שימש כתחנת מעבר למעפילים. כיום שוכנת בבניין המועצה המקומית, ובחזיתו פרוטומה של שמריהו לוין ושלט לאמור "הבית הזה, והכפר הזה, זיכרון הם, לשמריהו לוין". חזית המבנה מופיעה במרכזו של סמל המועצה המקומית.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית לוין בוויקישיתוף
  • אנדרטת הבנים - האנדרטה לזכר תושבי הכפר אשר נפלו במלחמות ישראל שוכנת ב"גן הזיכרון" בצפונו של היישוב. צורתה כשל חצי עיגול, היא בנויה אבן וחקוקים בה שמות הנופלים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת הבנים בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערות שמריהו בוויקישיתוף
  • בריכת כפר שמריהו - בריכה עונתית ממזרח למסילת הרכבת ובקרבת רחוב המעפילים. בריכה זו היא המשך צפוני של בריכת החורף "הבאסה" בהרצליה, ומקיימת מגוון צמחייה ובעלי חיים.
  • מרכז וייל לתרבות ולקהילה שוכן בצפונו של היישוב. הוא הוקם במימון עזבונו של ד"ר ברוך וייל ששימש כראש המועצה בין השנים 1951-1965, ונחנך בשנת 1994. במקום ספרייה, אודיטוריום שבו 275 מקומות ישיבה, אוסף פסלוני שנהב שנתרמו על ידי לילי וזלמן דנקנר וגן פסלים המציג את פסליה של קטה אפרים מרכוס. סמוך למרכז וייל שוכן בית סניור הבנוי בצורת משושה והמשמש כמועדון. המבנה קרוי על שמו של ליאון סניור, טייס שנפל עם מטוסו במלחמת העולם השנייה ואחיו של בוריס סניור.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז וייל בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה חשביה, הכפר - סיפורו של כפר שמריהו, הוצאת המועצה המקומית כפר שמריהו, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר שמריהו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]