שדה ורבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שדה ורבורג, הוא מושב שיתופי במישור החוף ליד העיר כפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון.

המושב הוקם בשנת 1938 כישוב חומה ומגדל, על ידי עולים מגרמניה שאליהם הצטרפו עם הזמן עולים מפולין וכן מתיישבים מהארץ.

שמו של המושב ניתן לו על שמו של אוטו ורבורג, שהיה פעיל ציוני והנשיא השלישי של ההסתדרות הציונית.

במושב 100 נחלות, 16 משקי עזר, ושלוש הרחבות בהן 136 יחידות.

[עריכה] היסטוריה

בשנות השלושים, בעת בה לא איפשרו השלטונות הבריטיים עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל, הושג הסכם בין הסוכנות היהודית לבין האוצר של גרמניה שיאפשר העברת סכומי כסף מוגבלים של יהודים מגרמניה לארץ. את הכסף ניתן היה להוציא אך ורק על ידי רכישת ציוד בגרמניה, ואכן נרכש ציוד כגון צינורות, מדי מים, כלי עבודה. להסכם קראו "העברה". על ידי העברה זו התאפשרה עלייתן של כמה מאות משפחות מגרמניה שמתחייבות מצידן להתיישב בכפרים חקלאיים בארץ.

בשנת 1937 יצאו משלזיה העילית ומפלחים אחרים יהודים שהגיעו להתיישב בקרבת היישוב כפר סבא. חברת "רסקו" (מיסודה של הסוכנות היהודית) הובילה צעירים וצעירות מקרב המעמד הבינוני, אשר נמצאו מתאימים להתיישבות על אדמת הקרן קיימת לישראל, לתוך השממה, ליד מושב גן חיים. החברים הראשונים הם שלושים משפחות המקבלות כ-1200 ליש"ט להקמת משק חקלאי ועשר משפחות של עובדי ציבור אשר רוכשים משקי עזר בעזרת הלוואות מהסוכנות. החברים סיפרו כי עד בניית הבתים הם התגוררו בכפר-סבא וגן חיים ומדי יום היו מגיעים למושב בהקמה,כדי להכין את האדמה להתיישבות. לראשוני הכפר הוקצה שטח של 475 דונם שחולק לשלושה חלקים כשדרכי עפר מחברים אותם, וביניהם שטחים פרטיים של יהודים וערבים.

במאי 1938 אוחסנה תחמושת בסליק הראשון ולמחרת מגיעות המשפחות הראשונות ומתיישבות במושב.

ב-1948, במלחמת השחרור, לוחמי ההגנה הגיעו לכפר הערבי הסמוך מיסקי[1], הכפר נמצא נטוש וכל תושביו ברחו. גברים מהמושב התגייסו כדי לשמור על המוצבים שבין מיסקי,לטירה.

ב-15 במאי 1948, כוחות עיראקים הגיעו עד לכביש המחבר את שדה ורבורג לרמת הכובש. הנשים והילדים פונו מהמושב ל"העוגן" שליד גן חיים. הגברים שעוד נותרו בכפר תופסים עמדות מסביב. מסיבה שאינה ברורה העיראקים נסוגים כעבור מספר שעות.

ב-1951 מסתיים תהליך קליטתם של שתים עשרה משפחות עולים ניצולי שואה מהונגריה וצ'כוסלובקיה, תהליך שהחל ב-1949. בשלב זה מוקצים למושב עוד 2000 דונם. חברי המושב מפעילים באר מים מקומית. בשנה זו מקבל הכפר עוד מאה וחמישים דונם אדמת "פירס" עליה תבנה בעתיד מחצית מההרחבה הראשונה של הנחלות בישוב.

בין השנים 1951-1943 ההרחבה של המושב בתהליך פיתוח. האוכלוסייה החדשה מורכבת מקבוצת עולים מפולין ומרוסיה. משפחות אלו נשלחו דרך ארגון "מהעיר אל הכפר" וכן קבוצה של עוזבי קיבוצים. טרם בואם של המתיישבים החדשים נשתל עבורם פרדס משותף של חמש מאות דונם. מתקבלת החלטה רשמית כי השפה בכפר תהיה מעתה עברית. החלטה זו גורמת לחלק מחברי ההנהלה שדוברים גרמנית בלבד לעזוב.

בשנת 1995, שיכון בנים א' עולה על הקרקע - רעיון שהמאבק למימושו נמשך למעלה מעשרים שנה, משום שבמנהל מקרקעי ישראל היו שלא אהבו את הרעיון להפשיר אדמה חקלאית כדי לאפשר מגורים לבני המושב. בסופו של דבר, השכונה הלכה ונבנתה ונוספו למושב עשרים ואחת משפחות. ב-1999 שיכון בנים ב' עולה לקרקע ולמושב נוספו עוד 43 משפחות, וב-2005 הועלה לקרקע שיכון בנים ג' ולמושב התווספו 72 משפחות.

שדה ורבורג מחזיקה בשיא הסלט הגדול בעולם של ספר השיאים של גינס שנשבר ב-10 בנובמבר 2007 ומשקלו 10,260 קילוגרם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר שדה ורבורג
• אתר הנוער של שדה ורבורג
• תמונת לוויין של שדה ורבורג באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

יישובי המועצה האזורית דרום השרון
קיבוצים	אייל · גבעת השלושה · חורשים · נחשונים · ניר אליהו · עינת · רמת הכובש
מושבים	אלישמע · גבעת ח"ן · גן חיים · גני עם · גת רימון · חגור · ירחיב · ירקונה · כפר מל"ל · כפר מעש · כפר סירקין · מגשימים · נווה ימין · נווה ירק · עדנים · צופית · צור נתן · רמות השבים · שדה ורבורג · שדי חמד
יישובים קהילתיים	מתן · נירית · צור יצחק
מוסדות	בית ברל