כריסטופור מיניך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Stenglin Münnich engraving after Buchholtz 1760s.jpg

כריסטופור מיניך (9 במאי 1683 - 27 באוקטובר 1767) (בגרמנית: Burkhard Christoph von Münnich ) - מדינאי ומפקד צבא רוסי ממוצא גרמני. ברוסיה היה ידוע ככריסטופור מיניך (Христофор Антонович Миних). הוא החל את שרותו בתקופת פיוטר הגדול והגיעה לשיאו בתקופת אנה, קיסרית רוסיה.

נולד בגרמניה במשפחת מהנדסי מים וגם הוא קיבל השכלה הנדסית. בשנים 1700 - 1720 שירת בצבאות של צרפת, פולין, סקסוניה ואוסטריה בתפקידים שונים. בשנת 1721 בהתאם להזמנת פיוטר הגדול הגיע לאימפריה רוסית לפתרון בעיות הנדסיות באזור סנקט פטרסבורג. הוא הציג לצאר את תוכניותיו לבניית ביצורים חדשים סביב קרונשטט וקיבל אישור להתחיל בעבודות. בנוסף לכך הוא ניהל עבודות הידרו-טכניות שונות באזור.

בתקופת שלטונה של יקטרינה הראשונה קצב העבודות הואט. עם מעבר הבירה למוסקבה בשנת 1725 החלה עזיבת משפחות אצילים מסנקט פטרסבורג. לאחר הכתרת פיוטר השני עבודות מסיביות של פיתוח האזור למעשה הופסקו. בשנת 1727 מיניך התמנה למושל סנקט פטרסבורג ובשנת 1728 למושל אינגריה, קרליה ופינלנד. בתקופה זו הוא הוכיח את עצמו כמושל מוצלח והצליח להמשיך מספר פרויקטים באזור. ביוזמתו החלו לפעול קוי אוניות לליבק וגדנסק. הוא בנה מספר בנייני ציבור וחידש את הביצורים של מבצר פטרופבלובסקיה. הוא עשה ככל יכולתו להמשך חיי החברה בעיר למרות שרוב אנשי האצולה עזבו אותו.

תקופת שלטונה של אנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שלטונה של אנה, קיסרית רוסיה הוא הוזמן למוסקבה וקיבל הנחייה להכין את סנקט פטרסבורג לחזרת הקיסרית. בסתיו 1731 החלו להגיע לעיר יחידות צבא וב-15 בינואר 1732 הגיעה הקיסרית בעצמה.עם חזרת הקיסרית והחצר החלה תנופת בנייה אדירה בעיר.

תוך זמן קצר הוא קודם לתפקיד גנרל-פלדמרשל והתמנה לראש הצבא. הוא הפנה את כל מרצו לשינוי מבנה הצבא, הקמת יחידות חדשות כולל יחידות הנדסה. בתקופתו שופצו כ-50 מבצרים.

לאור מאבקי כוח עם אנדריי אוסטרמן הוא הוזז מתפקידי מפתח. עם תחילת מלחמת הירושה הפולנית נשלח לחזית. בשנת 1734 הצליח לכבוש את גדנסק לאחר קרבות עזים. פעילותו במלחמה הביאה בסופו של דבר לכך שעל כס מלך פולין התיישב אוגוסט השלישי שנתמך על ידי הרוסים.

בשנת 1735 החלה מלחמה עם האימפריה העות'מאנית. מיניך רצה להוכיח את עליונותו ולכן פעל לקבלת מינוי מפקד הצבא במלחמה. ההיסטוריונים מתייחסים לתפקודו במלחמה באופן ביקורתי עד שלילי.

נפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פטירת אנה, קיסרית רוסיה התרחשו שינויים בחיי מיניך. תחילה הוא הצליח לסלק את ארנסט בירון מהחצר ואף קיבל הצעה להתמנות לגנרליסימו. אומנם בעקבות מלחמות חצר עם אנדריי אוסטרמן נאלץ להודיע על התפטרותו מהשרות. בשנת 1741 בתקופת יליזבטה, קיסרית רוסיה נשפט. הוא הואשם בבגידה , עזרה לבירון (שהיה בין אויביו) ושחיתות. הוא כפר בכל האשמות אך קיבל עונש מוות. לאחר חנינה חלקית ונשלח לסיביר. הוא היה בסיביר במשך 20 שנים.

חזרה לסנקט פטרסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1762 פיוטר השלישי החזיר את מיניך בן 78 לסנקט פטרסבורג. הוא ניסה לעזור לפיוטר השלישי לברוח לטאלין במהלך הפיכת חצר של יקטרינה הגדולה. למרות עזרה זו הוא לא נענש ואף התמנה מחדש למושל העיר. הוא המשיך בפיתוח מואץ של האזור כאילו לא עברו 20 שנים שהוא היה בסיביר. במכתביה ליקטרינה הגדולה הוא לחץ עליה להתחיל במלחמה עם הטורקים, אך מלחמה החלה רק לאחר מותו.

נפטר בגיל 84.

לדברי יקטנרינה הגדולה "הוא לא היה בין בניה של רוסיה אך היה בין אבותיה".