כרכום
ערך זה עוסק בסוג של פרח ממשפחת האירוסיים. אם התכוונתם למשמעויות נוספות לשם כרכום, ראו כרכום (פירושונים).
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד-פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | כרכום |
| שם מדעי | |
 Crocus |
|
כרכום (שם מדעי: Crocus) הוא סוג במשפחת האירוסיים. זהו צמח רב-שנתי בעל פרחים. תפוצתו כוללת את אזורי החוף של מרכז ודרום אירופה, את אזורי האלפים התחתיים, צפון אפריקה, המזרח התיכון, וכן את מרכז אסיה עד למערב סין. הסוג כרכום נמצא מבחינה טקסונומית ובוטנית במשפחת האירוסיים (Iridaceae). המינים בסוג הם פקעתיים. הם חזקים ונמצאים במגוון רחב של בתי גידול, ביניהם יערות, בתות ואדמות מרעה. בסוג נמצאים כ-80 מינים לערך, מתוכם כ-30 מתורבתים. צורת הפרח היא כצורת גביע, הנשפך אל צינור ארוך. צבעיהם מגוונים, אולם לרוב הם צבועים בצבעי סגול-ורוד, ארגמן, צהוב ולבן. עליו של הכרכום צרים, ארוכים וישרים, ובאמצעם קו בצבע בהיר, בדרך-כלל לבן. טיפוס העלים- שלם. בצורה אופיינית, לכל פרח שלושה אבקנים בדיוק. שמו המדעי של הסוג נגזר מהתואר הלטיני crocatus, שפירושו צהוב-כתום. התבלין זעפרן מופק מעלי הפרי של ה-Crocus sativus, מין בסוג כרכום. בתנ"ך מוזכר הכרכום כצמח בושם (שיר השירים, ד, י"ד) ושימש כאחד מן הסממנים של קטורת הסמים.
בישראל נפוצים 10 מינים מהסוג כרכום, אשר כולם צמחים מוגנים[1]:
- כרכום חלמוני (Crocus vitellinus)
- כרכום צהבהב (Crocus ochroleucus)
- כרכום נאה (Crocus pallasii)
- כרכום חורפי (Crocus hyemalis)
- כרכום גיירדו (Crocus aleppicus)
- כרכום החרמון (Crocus hermoneus)
- כרכום דמשקאי (Crocus damascenus)
- כרכום השבכה (Crocus cancellatus)
[עריכה] גלריה
-
כרכום גיירדו
-
כרכום צהבהב
-
כרכום חורפי
