כתובת תל דן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר.
כתובת תל דן

כתובת תל דן היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.

הכתובת נתגלתה על ידי משלחת החפירות בתל דן בראשותו של פרופ' אברהם בירן, ראש מכון גליק לארכאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג', בשנים 1993‏-1994. החלק הראשון של הכתובת נתגלה ב-1993 על ידי גילה קוק[1], מודדת משלחת החפירות, ועוררה מיד עניין רב. בשנת 1994 נתגלו עוד שני שברים מן הכתובת בריצוף רחבת השער. הכתובת נמסרה על ידי רשות העתיקות לתצוגה במוזיאון ישראל, והיא מוצגת באגף הארכאולוגי שבמוזיאון.

כתובת תל דן המתוארכת לתקופת מלכותם של צאצאי דוד, תקופת בית ראשון (תקופת הברזל II), היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה, אשר מזכירה את בית דוד.

הרקע להקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית, שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. הכתובת מזכירה את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה אף את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה ככל הנראה בכתובת "[מל]ך בית דוד".

מלכים אלו מוכרים היטב מספר מלכים והריגתם מיוחסת ליהוא.‏[2] לפי עדות זאת, יש להניח שהמלך, לכבודו סותתה הכתובת, היה חזאל מלך ארם דמשק, שתקופת שלטונו הקבילה לזו של ליהורם בן אחאב ואחזיהו בן יהורם.

בנוסף לתיאור מלחמה בין ארם לישראל, הקטעים ששרדו רומזים על פעולות ועלילות נוספות של המלך הארמי. המלך בכתובת מתפאר בהרג "שבעין מלכין" ולכן יש להניח שהוקמה לציון פעולות מלכותו, בדומה לכתובת מישע המואבית.

שברי הכתובת שובצו ברצפת בית השער, כנראה בתור אקט סימבולי, כך שתושבי דן, לאחר שיקומה, דרכו על הכתובת המנציחה את חורבנה בכניסתם ויציאתם מהעיר.

תוכן הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הכתובת בשפה הארמית
בתעתיק לאלפבית עברי מודרני (עם השלמות משוערות)
תרגום חופשי לעברית
(עם השלמות משוערות)
1.[      א]מר.ע[      ]וגזר[          ] 
2.[]אבי.יסק[.עלוה.בה]תלחמה.בא---      ] 
3.וישכב.אבי.יהך.אל[.אבהו]ה.ויעל.מלכי[ש] 
4.ראל.קדם.בארק.אבי[.ו]ימלך.הדד[.]א[יתי] 
5.אנה.ויהך.הדד.קדמי[.ו]אפק.מן.שבע[ת---] 
6.י.מלכי.ואקתל.מל[כן.שב]ען.אסרי.א[לפי.ר] 
7.כב.ואלפי.פרש.[קתלת.אית.יהו]רם.בר[אחאב.] 
8.מלך.ישראל.וקתל[ת.אית.אחז]יהו.בר[יהורם.מל] 
9.ך.ביתדוד.ואשם.[אית.קרית.הם.חרבת.ואהפך.א] 
10.ית.ארק.הם.ל[ישמן                   ] 
11.אחרן.ולה[...                ויהוא.מ] 
12.לך.על.יש[ראל...               ואשם.] 
13.מצר.ע[ל.                           ] 

(1)[...]וגזר[]
(2)אבי עלה [עליו בה]לחמו בא[פק?]
(3) וישכב אבי, הלך אל [אבותי]ו. ויבוא מלך
(4) ישראל קודם בארץ אבי. [ו]ימלך הדד א[ותי]
(5) אני. וילך הדד לפני [ו]אצא משבעת [מחוזות?]
(6) ממלכתי ואהרוג, מלכ[ים שב]עים אוסרי א[לפי
(7) ר]כב ואלפי סוסים. [הרגתי את יהו]רם בן [אחאב]
(8) מלך ישראל והרג[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך]
(9) בית-דוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך]
(10) את ארצם ל[שממה... ].

שאר הכתובת חסרה‏[3].

הכתובת ו"בית דוד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותה העיקרית של הכתובת במחקר הארכאולוגי היא שבכתובת זו מצוין "בית דוד". הכתובת היא הראייה הארכאולוגית המקובלת והאמינה היחידה המתוארכת לזמן הבית הראשון ובה מוזכר בית דוד. כמו כן יש לציין שמקובל היה לתאר מלכים על פי ראש שושלת המלוכה, כפי שצויין בכתובת.

בוויכוח ההיסטורי לגבי עצם קיומו של מלך ישראל בשם דוד, ממלכת ישראל המאוחדת, והיכולת להסמך על הסיפור המקראי כמסמך היסטורי, משמשת הכתובת טיעון חשוב לטובת המצדדים בקיימותן של שלוש הקביעות הנ"ל. אם בתחילה היו שניסו לקרוא תיגר על אזכורו של דוד בכתובת, והציעו לקרוא את השורה כ"בית דוֹד" (כלומר, "בית האהוב"), או כשמו של מקום בשם "בית-דוד" (על משקל "בית לחם", "בית אל") ולא כשמה של שושלת,‏[4] הרי כיום מרבית המומחים מסכימים ששמו של דוד אכן מוזכר, וכנראה ששליט בשם זה היה קיים. נותר הוויכוח על הקף ועוצמת הממלכה של דוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם בירן ויוסף נוה, "כתובת ארמית מתקופת בית ראשון מתל דן", קדמוניות כ"ו, 3-4 (103-104), תשנ"ד. (עמודים 74-81)
  • שמואל אחיטוב, "הערות לכתובת הארמית החדשה מתל דן", קדמוניות כ"ז, 1-2, תשנ"ד. (עמוד 63)
  • אברהם בירן, "הכתובת מדן, המצבות והחוצות", קדמוניות כח, 1, תשנ"ה 1995. (עמודים 39-45)
  • אורה ליפשיץ, "פולמוס "בית דוד" - בעקבות הכתובת מתל דן", דוד מלך ישראל חי וקיים? (הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים), 1997 (תשנז). (עמודים 9-77)
  • אברהם בירן, "החוצות אשר בדן", ‬ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כו, תשנט. (עמודים 25-29‬)
  • נדב נאמן, "הכתובת הארמית מתל דן בהארה היסטורית", ‬ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כו, תשנ"ט. (עמודים 118-112)
  • יוסף נוה, "בשולי הכתובות מדן ומעקרון", ‬ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כו, תשנט. (עמודים 119-122‬)
  • גרשון גליל, "הכתובת הארמית המלכותית מתל דן", תשורה לשמואל; מחקרים בעולם המקרא, 2001 (תשסא). (עמודים 67-74)
  • דוד ביננפלד, "מי הרג את המלכים יהורם ואחזיה", בית מקרא 48, ד, תשסג. (עמודים 302-308)
  • "הכתובת הארמית שהציב חזאל בדן והסיפור הנבואי על מרד יהוא", בתוך: תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 317.
  • George Athas‏, The Tel Dan inscription: a reappraisal and a new interpretation, (Journal for the Study of the Old Testament Supplement Series, 360; Copenhagen International Seminar, 12; New York: T. & T. Clark, 2006)
  • Biran, Avraham, and Joseph Naveh, An Aramaic Stele Fragment from Tel Dan. Israel Exploration Journal 43 (1993) 81-98.
  • Lemche, Niels Peter, and Thomas L. Thompson. Did Biran Kill David? The Bible in the Light Of Archaeology. Journal for the Study of the Old Testament 64 (1994) 3-22.
  • Cryer, Frederick H. On the Recently Discovered ‘House of David’ Inscription. Scandinavian Journal of the Old Testament 8.1 (1994), pp. 3-19.
  • Ben Zvi, Ehud, On the Reading ‘bytdwd’ In The Aramaic Stele from Tel Dan. Journal for the Study of the Old Testament 64 (1994), pp. 25-32.
  • Cryer, Frederick H. A ‘Betdawd’ Miscellany: Dwd, Dwd' or Dwdh?, Scandinavian Journal of the Old Testament 9.1, (1995), pp. 52-58.
  • Cryer, Frederick H. King Hadad, Scandinavian Journal of the Old Testament 9.2, (1995), pp. 223-35
  • Demsky, B. I. On Reading Ancient Inscriptions: The Monumental Aramaic Stele Fragment from Tel Dan, Journal of the Ancient Near Eastern Society 23 (1995) 29-35.
  • Biran, Avraham, and Joseph Naveh, The Tel Dan Inscription: A New Fragment. Israel Exploration Journal 45 (1995) 1-18.
  • Rendsburg, Gary A. On the Writing of bytdwd in the Aramaic Inscription from Tel Dan. Israel Exploration Journal 45 (1995) 22-25.
  • Schniedewind, William M. Tel Dan Stela: New Light on Aramaic and Jehu’s Revolt, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 302 (May 1996), pp. 75-90.
  • A. Lemaire,The Tel Dan Stela as a Piece of Royal Historiography, JSOT 81, 1998, Pp. 3-14.
  • Schniedewind, William M. (with Bruce Zuckerman), A Possible Reconstruction of the Name of Hazael's Father in the Tel Dan Inscription, Israel Exploration Journal 51 (2001), pp. 88-91.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתובת תל דן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון עם אברהם בירן, האתר של אוריאל פיינרמן
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק ט'
  3. ^ בסוגריים מרובעים מופיעים השלמות החוקרים ופרשנותם למילה החסרה על פי ההקשר
  4. ^ Philip Davies, "«House of David» built on sand", The Biblical archaeology review vol. 20, no. 4, 1994. (עמודים 54-55)