ממלכת ישראל המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכת ישראל המאוחדת
Kingdom of Israel 1020 he.svg
מפת ממלכת ישראל בימי שאול ודוד
אירועי הקמה משיחת שאול למלך על ישראל על ידי שמואל
הוקמה 1020 לפנה"ס
אירועי פירוק פילוג הממלכה
התפרקה 930 לפנה"ס
ישות קודמת שבטי ישראל
ישות יורשת ממלכת יהודה
ממלכת ישראל
משטר מונרכיה
שפה עברית מקראית
יבשת אסיה
עיר בירה גבעה (1020-1010 לפנה"ס)
מחניים (1010-1008 לפנה"ס)
חברון (1008-1003 לפנה"ס)
ירושלים (1003-930 לפנה"ס)
דת יהדות
היסטוריה של ארץ ישראל

ישראל המנדט הבריטי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל התקופה הממלוכית בארץ ישראל התקופה הצלבנית בארץ ישראל התקופה הערבית בארץ ישראל התקופה הביזנטית בארץ ישראל התקופה הרומית בארץ ישראל ממלכת החשמונאים התקופה ההלניסטית בארץ ישראל התקופה הפרסית בארץ ישראל ממלכת יהודה ממלכת יהודה ממלכת ישראל המאוחדת ארץ ישראל בעת העתיקה

לוח התקופות בארץ ישראל

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כ-90 שנה, משנת 1020 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 930 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתפ"א - ב'תתקס"ד (879 לפנה"ס - 796 לפנה"ס).

התשובה לשאלה האם נמצאו עדויות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכה מאוחדת זו נתונה במחלוקת ארכיאולוגית‏[1].

היסטוריה מקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדותיה של ממלכת ישראל המאוחדת מסופרים במקרא, בספרים שמואל, מלכים והמקביל להם - דברי הימים. מספר חוקרים, לדוגמה ישראל פינקלשטיין בספרו ראשית ישראל, טוענים שהממלכה המאוחדת לא התקיימה כפי שמסופר במקרא, אלא הייתה לכל היותר ממלכה שבטית קטנה, היות שלא נמצאו עד כה עדויות ארכאולוגיות לקיומה. ישנם חוקרים המקצינים עוד יותר ושוללים גם את זאת, אך כיום הם בדעת מיעוט בקרב החוקרים.

הקמת הממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא, הוקמה הממלכה בעקבות האכזבה ממשטר השופטים ודרישת השבטים משמואל הנביא לשלטון ריכוזי "ככל הגויים". לפי התנ"ך, הסיבה העיקרית להקמתה הייתה רצון העם לזכות בהגנת המלך.
סיבה נוספת לרצון השבטים המפוזרים להתאחד לממלכה מאוחדת העולה מהמקרא, היא שהשופטים ומפקדי צבאם התקשו להדוף את פלישות האויב הכנעני, כמו במקרה של ברק בן אבינועם. ככל הנראה, שלטון השופטים היה מסורבל ומושחת (עדות לכך נמצאת באופן שבו מתוארים בניו של עלי הכהן בספר שמואל).

ימי שאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגלותו של דוד לפני שאול במלחמת דוד וגלית על פי רמברנדט

על פי הכתוב בספר שמואל, המלך הראשון שנבחר על ידי אלוהים למלוך על ישראל הוא שאול משבט בנימין (שתואר "משכמו ומעלה"). למרות תוארו המלכותי, שאול דמה מאוד לשופטי ישראל באורח חייו הפשוט. שאול המלך היה הראשון שאיחד את עם ישראל ולחם בפלשתים. כמו כן היה הראשון שלחם בעמלק על מנת לקיים את מצוות מחיית עמלק. שאול גם נלחם בעמון, מואב, אדום ומלכי צובה (שמואל א', י"ד-מ"ז). העימות בינו לבין שמואל הנביא, שזעם על שלא שמע להוראותיו ובעיקר על שחס על אגג מלך עמלק, הוביל להתחרטות על הבחירה ונטילת המלוכה ממנו. במשך תקופה ארוכה היה עסוק שאול במרדף אחרי דוד שאותו זיהה, כמאיים על כתרו, עד שנהרג ביחד עם שלושה מבניו בקרב עם הפלשתים בגלבוע.

לאחר מותו של שאול התפלגה הממלכה למשך שבע שנים, בהן מלך דוד על שבט יהודה (בישבו בעיר חברון) ובנו של שאול, איש בושת, מלך על שאר שבטי ישראל.

ימי דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הירצחו של איש בושת מונה דוד למלך על כל השבטים (לאחר שנבחר על ידי אלוהים בצעירותו וכבש את לב העם בניצחנו על גלית), איחד שנית את הממלכה ובסדרת ניצחונות הצליח להבטיח את עצמאותה של הממלכה המובסת, דיכא את הפלשתים ואף כבש את ירושלים המבוצרת מידי היבוסים וקבע אותה כעיר בירה נייטרלית מבחינה שבטית וכעיר קודש, כאשר ציווה להעלות אליה את ארון הברית.
דוד היה מצביא ומנהיג צבאי, וביחד עם בן אחותו שר הצבא יואב בן-צרויה הוביל את ממלכת ישראל לשיא גודלה (מנהר הפרת בצפון ועד לעציון גבר שבדרום) לאחר שכבשה ארבע ממלכות מצפון וממזרח: ארם דמשק, עמון, מואב ואדום.

ימי שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה המלך בערוב ימיו, איור מאת גוסטב דורה.

לשיא השפעתה הגיעה הממלכה בימי שלמה, המלך שנודע בחוכמתו ("חכם מכל אדם"). שלמה, שתפס את המלוכה ברגע האחרון מידי אחיו הגדול אדוניה, כרת ברית שלום עם שכניו צידון ומצרים. שלמה הצליח לאבטח את דרכי המסחר החשובות, במיוחד את דרך המלך שעברה ליד החוף והייתה דרך המסחר הראשית עם מצרים.

שלמה נמנע ממלחמות, אך בזכות עושרו הרב נפלו ארצות אחדות תחת השפעתה של ממלכת ישראל המאוחדת, "שלום היה לו מכל עבריו מסביב". שלמה יזם מפעלי בניה רבים, ובנה בין היתר את בית המקדש הראשון (פרויקט שהקנה לירושלים מעמד מרכזי באזור). המחיר לאותם מפעלי בנייה ענקיים היה מסים כבדים ועבודות כפייה שהוטלו על העם, וגרמו למרמור רב בקרב השבטים (ונסיון למרד בראשות ירבעם בן נבט), ובסופו של דבר הביאו לפילוג מיד עם מותו של שלמה.

על פי התנ"ך הפילוג היה עונש לשלמה על חטאיו בכך שבנה מקדשים לאליליהן של נשותיו הנוכריות, כך גם עלייתם של הדד ורזון מאדום וארם שניסו למרוד בשלמה.

פילוג הממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פילוג ממלכת ישראל המאוחדת

רחבעם, בנו הבכור של שלמה, לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, ועם עלייתו לשלטון היא התפרקה לשתי ממלכות עצמאיות, ממלכת יהודה שכללה את שבטי בנימין ויהודה ובתוכן ירושלים, וממלכת ישראל שכללה את עשרת השבטים הנותרים. על פי המסופר בספרי מלכים, הסיבה לפילוג הייתה התמרמרות העם על המסים הכבדים בימי שלמה, אשר רק שבט יהודה, שבטו של שלמה, היה פטור מהם. עם המלכתו פנו ראשי השבטים אל רחבעם בבקשה להקל עליהם במסים, אך הוא החליט לא להפגין חולשה והעלה אותם. החלטה זו הובילה למרד בראשות ירבעם בן נבט שהכריז על פילוג 10 השבטים (מלבד יהודה ובנימין) מהממלכה.

יהודה וישראל לאחר הפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת ישראל קיבלה את רוב השטחים הפוריים, ובכללם צפון ישראל, השומרון ומישור החוף, וכן את רוב התושבים (עשרה שבטים מתוך שנים עשר). בירתה הייתה העיר שומרון ומלכיה התחלפו באופן תדיר על ידי רציחות חוזרות ונשנות. לעומתה ממלכת יהודה (שבה נבלע גם שבט בנימין) החזיקה בירושלים ובבית המקדש, אך נאלצה להסתפק בשטח הררי ומדברי ורוב שנותיה הייתה חסרת מוצא לים פתוח (ים המלח הינו ימה סגורה). לאורך כל שנות קיומה מלכיה היו משושלת בית דוד.

אחרי חורבנה של ממלכת ישראל בידי אשור הצליחה ממלכת יהודה להמשיך ולהתקיים לפרק זמן קצר, עד שנכבשה בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר השני, מלך בבל, אשר החריבה בעקבות מרד צדקיהו, אחרון מלכי יהודה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התיאור המקראי, הממלכה השתרעה מהנגב עד הגולן וכללה את רובו של מישור החוף (פרט לחלק הדרומי שהיה בידי הפלשתים), את ערי יהודה והשומרון (ירושלים ובית שאן נכבשו רק בתקופת דוד) ואזורים בגדה המזרחית של נהר הירדן, שנמצאת כיום בשטחה של ממלכת ירדן המודרנית.

בין הארצות שהיו תחת השפעתה של ממלכה זו (ובתקופות מסוימות תחת כיבושה) אפשר למנות את ארם דמשק שמצפון, ואת אדום, עמון ומואב שממזרח. במקרא מוזכרים קשרי מסחר בין הממלכה לבין ממלכת צידון, ארץ אופיר (שרוב החוקרים ממקמים במזרח אפריקה) וממלכת שבא (ככל הנראה בשטחה של תימן המודרנית).

הגבול הצפוני של הממלכה עבר בעיר תפסח.

כרונולוגיה של הממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מלכי יהודה וישראל, כרונולוגיה של המקרא

ארכאולוגיה של הממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארכאולוגיה מקראית#המחלוקת על הממלכה המאוחדת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר יצחק מייטליס, לחפור את התנ"ך, ראובן מס, התשס"ז.
  • דניאל לוי, מקרא וארכאולוגיה , בני רחל, התשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת הכרונולוגיה הנמוכה

פרסומים על ממצאים הקשורים לממלכה המאוחדת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל לוין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי תשס"א