לואיז בורז'ואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיז בורז'ואה
Louise Bourgeois
לידה 25 בדצמבר 1911
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במאי 2010 (בגיל 98)
המרכז הרפואי בית ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Louise Joséphine Bourgeois עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cutchogue Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם מופשט, סוריאליזם, מודרניזם, אמנות פמיניסטית, abject art עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי פול קולן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Maman, The Welcoming Hands, Spider עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה המדליה הלאומית לאומנויות (1997)
העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2005)
פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (1980)
Great Immigrants Award (2009)
פרס וולף לאמנויות (2003)
פרימיום אימפריאל (1999)
היכל התהילה הלאומי לנשים (2009)
דוקטור לשם כבוד (2005)
אבירה בלגיון הצרפתי (2008)
עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רוברט גולדווטר (19381973) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"אמא"

לואיז ג'וזפין בורז'ואהצרפתית: Louise Joséphine Bourgeois; ‏25 בדצמבר 191131 במאי 2010) הייתה פסלת צרפתית-אמריקאית. יצירותיה משלבות בין שפת האמנות הסוריאליסטית, לבין סוגות אמנות מאוחרת יותר, כגון האקספרסיוניזם המופשט, מיצבים וכדומה. יצירותיה זכו לתהודה החל משנות השמונים של המאה ה-20, כביטוי מורכב של פמיניזם באמנות. בורז'ואה היא זוכת פרס וולף לשנת 2002.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיז בורז'ואה נולדה כבת האמצעית למשפחה בורגנית. אביה, שהיה בעל הכשרה של אדריכל נוף, החזיק סדנה בה עבד כמשחזר של שטיחי קיר. האב, שהתעלל נפשית וגופנית בבתו הפך לדמות בעלת משמעות ביצירתה[1].

בורז'ואה נרשמה ללימודי מתמטיקה וקיבלה תואר בוגר בפילוסופיה ב"סורבון". בשנת 1932 נרשמה ללימודי תולדות האמנות בבית הספר לאמנויות (École des Beaux-Arts). בשנת 1938 הכירה את רוברט גולדווטר, חוקר תולדות האמנות, עמו התחתנה לאחר הכרות קצרה. בשנת 1939 היגרה עמו לניו יורק, שם למדה ציור במשך שנתיים בליגת הסטודנטים לאמנות (Art Students League). בהשפעת הסוריאליזם ואסכולת ניו יורק יצרה בעבודותיה בשנים אלו שפה סימבולית ומופשטת. בשנת 1949 הציגה את תערוכת הפיסול הראשונה שלה[2]. החל משנת 1951, בעקבות מותו של אביה, עברה טיפולי פסיכואנליזה במשך 30 שנה אך פיקפקה ביעילותם[3].

היא ביטאה ביצירותיה תחושות[4] על עירום, מין, פחד, ילדות וזכרונות על המשטר של 'צניעות' שהשליט המקארתיזם בארצות הברית. ביצירות המוקדמות שלה היא הצביעה על הבית[5] כעל מקור לעימות עבור אשה אמנית, המבקרים קראו בהם אישור ל'זיהוי הטבעי' בין האשה לבית.

בשנת 1998,[4] הוצב אגן טבילה של מי-קודש, שהיא יצרה במנזר הקרוי על שמה Louise Bourgeois church בכפר Bonnieux בצרפת.

בשנת 2000, הוצג פסלה "אני עושה, אני מבטל, אני עושה מחדש" (I Do, I Undo, I Redo), במוזיאון לאמנות מודרנית טייט מודרן, בלונדון, כחלק מסדרת יוניליוור. בשנת 2008 תרם נדבן אלמוני את פסל ה"עכביש" שיצרה ל"טייט מודרן"[6].

בשנת 2003 קיבלה בישראל את פרס וולף. הנשיא משה קצב העניק את הפרס לבורז'ואה בטקס שהתקיים במשכן הכנסת[7].

לואיז בורז'ואה נפטרה בגיל 98.

בשנת 2017, ערך לראשונה מוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה מקיפה של יצירתה[8][9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיז בורז'ואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגית פלג רותם, ‏לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר גלובס, 1 ביוני 2010
  2. ^ סמדר שפי, לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  3. ^ כריסטופר טרנר, גרדיאן, לואיז בורז'ואה על הספה של פרויד, באתר הארץ, 6 במאי 2012
  4. ^ 1 2 A closer look 10 Things to Know about Louise Bourgeois, Artsper Magazine (באנגלית)
  5. ^ Whitney Chadwick, In and Out of the Mainstream, Women, Art, and Society, 1994, Lomdon: THAMES AND HUDSON, 1990, עמ' 303-304, ISBN 0-500-20241-9. (באנגלית)
  6. ^ סוכנויות הידיעות, פסל עכביש של לואיז בורז'ואה נתרם לטייט מודרן, באתר הארץ, 13 בינואר 2008
    הניו יורק טיימס, עכביש ענק על גדות התמזה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
  7. ^ פרס וולף לאמנית לואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 12 במאי 2003
  8. ^ אתר למנויים בלבד ליאור סורוקה, "האמנות שלה היתה דרך לשרוד את היומיום": רטרוספקטיבה ראשונה בארץ ללואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017
  9. ^ ביקרות על התערוכה:
    אתר למנויים בלבד שאול סתר, "שניים" של לואיז בורז'ואה: תערוכה שקשה להסיר ממנה את העיניים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
    אתר למנויים בלבד טל ניב, לואיז בורז'ואה לא משחקת בבובות, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
    מיטל רז , ‏האם כדי להיות אמנית מצליחה את צריכה להיות סוערת ודיכאונית?, באתר "Time Out ישראל", 12 בספטמבר 2017