לובומבאשי
|
||||||||||||||||||||||||||
לוּבוּמבאשי (צרפתית: Ville de Lubumbashi, לשעבר Élisabethville, או Elisabethstad בגרמנית להאזנה (מידע · עזרה), אנגלית: Lubumbashi, מכונה בשם: L'shi - Lubum), אשר שוכנת במחוז קאטנגה שבדרום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), היא העיר השנייה בגודלה במדינה, אחרי קינשאסה הבירה. לובומבאשי, אשר שוכנת ליד הגבול עם זמביה, היא העיר המרכזית ביותר בדרום קונגו. כריית נחושת ומסחר בינה לבין עיר הבירה הוא בסיס כלכלתה של העיר. אוכלוסייתה מוערכת בכ-1.4 מיליון תושבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הבלגים ייסדו את העיר Élisabethville (גם Elizabethville בצרפתית, או Elisabethstad בגרמנית) ב-1910. העיר החלה לשגשג עם התפתחות תעשיית כריית נחושת באזור.
פעולות הכרייה במכרות הנחושת ב-Élisabethville הופסקו בעקבות שביתה בדצמבר 1941, על מנת למחות על העבודה הקשה שתבע המשטר הבלגי מהאוכלסייה המקומית.
הבלגים הקימו את "אוניברסיטת Élisabethville" בין השנים 1954-1955 (כיום נקראת "אוניברסיטת לובומבאשי"). בתקופת הבחירות העירוניות בדצמבר 1957, רוב אנשי העיר נתנו קולם לתנועת ה- Nationalist Alliance de Bakongo (בתרגום חופשי: "תנועת הברית הלאומנית של קונגו"), שדרשה עצמאות באופן מיידי מהמשטר הבלגי.
העיר שימשה כבירה וכמרכז המחסרי של המדינה העצמאית קצרת הימים קטנגה, שבתוך קונגו, במהלך מלחמת האזרחים הקונגולזית בין השנים 1960-1963. הפוליטיקאי הקונגולזי Moise Tshombe הצהיר על עצמאות קטנגה ביולי 1960. מנהיגים קונגולזים עצרו והאשימו אותו באשמת בגידה באפריל 1961. עם זאת, הוא הסכים לפרק את וועדת היועצים שלו ואת הכוחות הצבאיים שהיו ברשותו, בתמורה לשחרורו. הוא חזר לעיר, ארגן כוחות בשנית והחל להילחם מחדש. כוחות או"ם נעו לקטנגה והשתלטו על העיר בדצמבר 1961, תחת מנדט כבד במדינה הקטנה.
מובוטו ססה סקו לבסוף לקח את השלטון וקבע שם חדש ל-Élisabethville; "לובומבאשי". כמו כן, בשנת 1972 שמה של קטנגה שונה ל"שאבה".
קונגו נכנסה למלחמת אזרחים נוספת בשנות ה-90. מורדים מארגון "הברית של הכוחות הדמוקרטים לשחרור קונגו" כבשו את לובומבאשי באפריל, 1997. מנהיגם, Laurent-Désiré Kabila, הכריז על עצמו מתוך לובומבאשי כנשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ב-17 במאי 1997, לאחר שמובוטו ססה סקו ברח לקינשאסה.
כאשר Laurent-Désiré Kabila החליט להרכיב פרלמנט, ב-1999, התקבלה החלטה להתקין את הפרלמנט בלובומבאשי, כדי לחזק את האחדות השברירית במדינה. הפרלמנט הותקן בבניין ששימש בעבר את האסיפה הלאומית של קטנגה בשנות ה-60. לובומבאשי הייתה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בין השנים 1999-2003, עד להעברת כל המוסדות המרכזיים של המדינה לעיר קינשאסה.
[עריכה] ממשל
בין השנים 2000-2006, Floribert Kaseba Makunko שימש כראש עיריית לובומבאשי. מאוחר יותר, בשנת 2006, הוא נבחר לאסיפה הלאומית של הרפובליקה הדמקוטרית של קונגו.
[עריכה] תרבות וכלכלה
לובומבאשי משמשת כמרכז מסחרי לאומי חשוב. בעיר קיימים מפעלי טקסטיל, דפוס, לבנים מוצרי מזון ומשקאות וכריית נחושת.
[עריכה] גאוגרפיה
לובומבאשי נמצאת בסביבות 1000 מטר מעל פני הים. נהר Kafue זורם ליד העיר ולאורך הגבול עם זמביה וממשיך דרך חלקים של זמביה לעבר נהר זמבזי.
[עריכה] תחבורה
[עריכה] רכבת
לובומבאשי שוכנת במרכז של קווי רכבת, המחברים אותה לערים: Ilebo, Kindu, Sakania ו-Kolwezi. עם זאת, בשל פיקוח לקוי של המסילות ושל תשתיות קווי הרכבת, מצבם רעוע ולא מאוד אמין.
[עריכה] תעופה
בעיר שוכן נמל התעופה הבינלאומי של לובומבאשי. כתוצאה מכך, העיר משמשת כמרכז הפצה ותובלה של חומרים מן המפעלים בעיר הכוללים מינרלים, נחושת, אבץ ופחם.
[עריכה] תיירות
בעיר קיימות שלל אטרקציות כגון: גן בוטני, גן חיות , מבשלה, את האזור הארכאולוגי של העיר ואת המוזיאון הלאומי של לובומבאשי. בעיר גם שוכנת אוניברסיטת לובומבאשי, שכוללת ספרייה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Tim Butcher: Blood River - A Journey To Africa's Broken Heart, 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
