לודוביקו קראצ'י
 | |
| דיוקן שנעשה על ידי אמן לא ידוע במאה ה-17 | |
| לידה |
21 באפריל 1555 בולוניה, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 1619 (בגיל 64) בולוניה, מדינת האפיפיור |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
בארוק |
| הושפע על ידי |
פרוספרו פונטנה, טינטורטו |
| יצירות ידועות |
The Vision of Saint Francis of Assisi, Madonna and Child with St. Hyacinth, הבתולה והילד |
  | |
לוּדוֹבִיקוֹ קַרַאצִ'י (באיטלקית: Ludovico Carracci; 21 באפריל 1555 – 13 בנובמבר 1619) היה צייר בארוק, יוצר תצריבים והדפסים איטלקי שנולד בבולוניה. יצירותיו מתאפיינות באווירה חזקה המופעלת על ידי מחוות רחבות ואור מהבהב היוצרים רגש רוחני ומיוחסת לאמנות איטלקית ממריצה, במיוחד אמנות פרסקו, שהייתה מרותקת למנייריזם פורמליסטי. הוא מת בבולוניה ב-1619.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לודוביקו למד אצל פרוספרו פונטנה (אנ') בבולוניה ונסע לפירנצה, פארמה ולוונציה, לפני שחזר לעיר הולדתו. יחד עם בני דודיו ממשפחת קראצ'י, אניבלה ואגוסטינו, עבד לודוביקו בבולוניה על מחזורי פרסקו המתארים את תולדות "יאסון ומדיאה" (1584) בפאלאצו פאבה, ואת תולדותיהם של "רומולוס ורמוס" (1590–1592) עבור הפאלאצו מאניאני (אנ'). התרומות האישיות שלהם ליצירות אלה אינן ברורות, אם כי אניבלה, הצעיר מלודוביקו ב-5 שנים, זכה לתהילה בתור הטוב מבין השלושה. זה הוביל לעבודה המפורסמת של אניבלה לאהבות האלים (אנ') בארמון פארנזה ברומא. אגוסטינו הצטרף לשם לאניבלה לזמן קצר.
אף שלודוביקו נשאר בבולוניה, אין זה אומר שהוא השפיע פחות, הביוגרפיה של לנצי מציינת שבסביבות 1585, לודוביקו ובני דודיו הקימו את מה שנקרא האקדמיה האקלקטית לציור, (שנקראת גם אקדמיה דלי אינקאמינאטי (אנ') (Accademia degli Incamminati)). ההשערות האחרונות יותר הן שלא הייתה אקדמיה מבוססת עם תוכנית לימודים, אלא שלודוביקו לימד רבים בסטודיו שלו.
אולם סטודיו זה דחף מספר אמנים מאזור אמיליה להצטיינות ברומא ובמקומות אחרים, ובאופן מיוחד עזר לעודד את מה שנקרא אסכולת בולוניה (אנ') של סוף המאה ה-16, שכללה את פרנצ'סקו אלבני (אנ'), גוארצ'ינו, גווידו רני, דומניקו דזמפיירי (דומניקינו) (אנ'), ג'ובאני לנפרנקו (אנ') ואנדראה סאקי (אנ'). בני משפחת קראצ'י גרמו לחניכים שלהם לצייר ציורים שהתמקדו בהתבוננות בטבע ובתנוחות טבעיות, והשתמשו בקנה מידה נועז בציור דמויות.[1] שניים מתלמידיו העיקריים של לודוביקו היו ג'אקומו קבדונה (אנ') ופרנצ'סקו קאמולו (Francesco Camullo).
השבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 הושב "הירונימוס הקדוש" של לודוביקו קראצ'י (בערך 1595) ליורשיו של ד"ר מקס שטרן (אנ'), סוחר אמנות יהודי גרמני נרדף ורכושו נבזז על ידי הנאצים.[2][3]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ציורים של לודוביקו קראצ'י
-
"הקינה על ישו" (סביב 1582)[א] -
![מדונה וילד עם פרנציסקוס הקדוש מאסיזי (1591) - המכונה "לה קראצ'ינה" בשל הערצתו של גוארצ'ינו הצעיר[4]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1c/Lud._Carracci_La_Carraccina.jpg/330px-Lud._Carracci_La_Carraccina.jpg)
-
"מדונה והילד עם מלאכים" -
-
"ההשתנות" -
"אברהם ושלושת המלאכים" -
"סבסטיאן הקדוש מושלך לקלואקה מקסימה" -
"ההלוויה של מרים הבתולה" -
![מדונה וילד עם פרנציסקוס הקדוש מאסיזי (1591) - המכונה "לה קראצ'ינה" בשל הערצתו של גוארצ'ינו הצעיר[4]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Lud._Carracci_La_Carraccina.jpg)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Babette Bohn, Ludovico Carracci and the Art of Drawing Brepols 2004
- Allessandro Brogi, Ludovico Carracci Bologna 2001
- Andrea Emiliani (ed.), Ludovico Carracci exh. cat. Bologna-FortWorth 1994 (with Essay and catalogue by Gail Feigenbaum)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לודוביקו קראצ'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Orazio and Artemisia Gentileschi, a fully digitized exhibition catalog from The Metropolitan Museum of Art Libraries, which contains material on Ludovico Carracci (see index)
- Whitfield Fine Art
- Catholic Encyclopedia: Carracci
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ציור על קנבס, 95 x 173 ס"מ. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Lodovico Carracci | Italian painter". Encyclopedia Britannica.
- ^ "New Yorker returns Nazi-looted art hanging in his room". www.lootedart.com. ארכיון מ-2021-06-01.
- ^ "Seventh Stern painting restored to estate". www.lootedart.com. ארכיון מ-2021-11-24.
- ^ "La Carraccina". bbcc.ibc.regione.emilia-romagna.it (באיטלקית). Regione Emilia Romagna.