יאסון (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאסון מביא לפליאס את גיזת הזהב. ציור על גביע מן המאה הרביעית לפנה"ס הנמצא בלובר בפריז.

יאסון (יוונית Ίασων), גיבור מן המיתולוגיה היוונית. נודע בעיקר בזכות הנהגתו את הארגונאוטים במהלך החיפוש אחר גיזת הזהב ובהיותו מושא אהבתה של המכשפה מדיאה. אביו היה איסון, המלך החוקי של יולקוס.

המקורות העיקריים לסיפורו של יאסון הם הפואמה האפית ארגונאוטיקה שנכתבה בידי אפולוניוס מרודוס, היצירה מטמורפוזות מאת אובידיוס והמחזה הטרגי מדיאה שכתב אוריפידס.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאסון נולד לאביו איסון, יורש העצר החוקי של יולקוס שבתסליה (העיר וולוס שביוון של ימינו). זהות אימו של יאסון משתנה מגרסה לגרסה. לאחר שאיסון הודח מכס המלכות בידי אחיו למחצה, פליאס, דאג פליאס להרוג את כל צאצאי איסון כדי להימנע מהופעת יורשים חוקיים שיטענו לכתר. מתוך חשש לחיי יאסון התינוק, הבריחו אותו הוריו אל כיירון – הקנטאור שהיה מחנכם של גדולי גיבורי יוון, ביניהם אכילס והרקולס – והודיעו ברבים שהוא מת. פליאס, חושש למקומו, הלך לטקס עצה עם האוראקל שהזהירו מפני אדם הנועל סנדל אחד בלבד.

כעבור שנים רבות שב יאסון חזרה למולדתו. על דרכו נקרתה זקנה שביקשה שיעזור לה לחצות את הנהר. יאסון נחלץ לעזרתה ואיבד תוך כדי כך אחד מסנדליו. הזקנה הייתה האלה הרה שבחנה את טוב לבו ובעקבות עמידתו במבחן נטתה לו חסד מאותו רגע.

בהגיעו ליולקוס ראה פליאס את יאסון בעל הסנדל האחד וידע שזה עתיד למלוך תחתיו. יאסון תבע את המלוכה המגיעה לו על פי חוק, ופליאס, בתקווה אחרונה, הסכים לפנות את כסאו בתנאי שיאסון ייצא למשימה ממנה חשב שאיש לא יכול לשוב בשלום. המשימה הייתה הבאת גיזת הזהב מקולכיס אשר במזרח הים השחור.

המסע להשבת גיזת הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארגונאוטים

יאסון ארגן קבוצת גיבורים והפליג על סיפון אונית ארגו לקולכיס (גאורגיה בימינו). המסע לקולכיס לווה בהרפתקאות רבות אבל האלים, ובייחוד אתנה והרה היו בעזרתו והוא הגיע בשלום ליעדו. כתנאי להסכמתו למסירת גיזת הזהב הטיל אייטס, מלך קולכיס, על יאסון לרתום שני פרים רושפי אש, לחרוש שדה, לזרוע בו שיני דרקון ולהלחם בלוחמים שיצמחו מהן. גורלו של יאסון היה עגום לולא באה לעזרתו בת המלך מדיאה אשר ציידה אותו במשחה שתגן עליו מפני הפרים ובעצה כיצד לגרום ללוחמים להלחם איש ברעהו. ואכן כך היה, אולם עדיין היה עליו להתגבר על דרקון ששמר על גיזת הזהב ושוב באה מדיאה לעזרתו, ונתנה לו משחה אשר הרדימה את הדרקון.

יאסון, מדיאה והארגונאוטים נסו מקולכיס. אייטס רדף אחריהם בספינתו אך עצר ושב לאחור כאשר גילה לזוועתו את נתחי גופת בנו הקטן, אפסירטוס, שבותר על ידי מדיאה. בשובם ליולקוס החייתה מדיאה בכשפיה את אביו הגוסס של יאסון. היא גרמה לבנותיו של פליאס להבין שתעזור להם להצעיר גם את אביהם וגרמה להם להמיתו. לאחר שהבינו את אשר עוללו באשמתה יצאו הבנות מדעתם. מאורע מחריד זה גרם לתושבי יולקוס לשנאה כלפי מדיאה. יאסון מלך במקומו של פליאס, עד אשר גבר פחדם של התושבים מכוחות הקסמים של מדיאה. השניים ומשפחתם הוגלו מיולקוס עד אשר הגיעו לקורינתוס.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומם החדש עזב יאסון את מדיאה ועמד להנשא לגלאוקה בתו של המלך קריאון. מדיאה המכשפה הייתה נוראה בנקמתה: היא הביאה למותם של המלך ובתו בייסורים ורצחה את שני ילדיה המשותפים עם יאסון בסכין ונמלטה. סופו של יאסון לא ברור, יש האומרים שסלח למדיאה והם חיו שוב יחדיו ויש המספרים שחרטומה של אוניתו "ארגו" נפל עליו והרגו.

סיפורו של יאסון מופיע בספר מטמורפוזות מאת אובידיוס. ריק ריירדן מספר גם הוא על יאסון, בספרו "הגיבור האבוד" בסדרת גיבורי האולימפוס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]