לסביאן בר
לסביאן בר (באנגלית: Lesbian bar) הוא בית עסק לממכר משקאות חריפים שמשרת אך ורק נשים לסביות. אף על פי שפעמים תכופות ישנו דמיון בין בית עסק זה לגיי בר, ההיסטוריה שלהם שונה אחד מהשני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שמבחינה היסטורית, מנעו מנשים להופיע בשטחים ציבוריים המקדמים צריכת אלכוהול, נוכחות השתייה של נשים עלתה בשנות ה-20 של המאה ה-20.[1] Mona's 440 Club (אנ') נפתח ב-1936 בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית, והיה הלסביאן בר הראשון בארצות הברית.[2] בשנות ה-50 של המאה ה-20, הייתה עלייה במספר הלסביאן בר.[3][4]
הזדהות לסבית והומואים ותרבות הברים התרחבה באופן משמועתי לאחר העיור במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה.[3][4][5][6][7]
בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם עליית התנועה לשחרור הגייז וההזדהות ההולכת וגוברת עם הזהות "לסבית", הלסביאן בר גדלו באופן משמועתי. בשנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר עליית הפמיניזם הלסבי, והברים נהיו למרחבים חשובים של פעילות הקהילה.
תגובות הנגד והמשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו עבודות משטרה כנגד מקומות הלסביאן בר. חלק מבעלי הברים התאגדו יחד בשביל להשיב מלחמה כנגד זה, ולאסוף כספים בשביל להגן על אנשים שנעצרו בפשיטות של המשטרה.[8] שוטרים סמויים[4] ושוטרים מחוץ לתפקיד[3] הטילו אימה על מקומות אלו מאז הקמתם. המשטרה יכלה להטריד ולסגור עסקים אלו בגין התכנסות פומבית במקום בו הוגש אלכוהול, ריקודים עם מישהו שאינו מהמגדר האחר, או אי-הצגת תעודת זהות.
לעיתים קרובות, בעלי הבית של הלסביאן בר היו גברים, וזאת בשביל המטרה להשיג רישיונות למכור משקאות אלכהוליים ולהיות ביחסים טובים עם המשטרה והמאפיות.[9][10] לעיתים קרובות, בעלי הברים שיחדו את המשטרה בשביל לקבל אזהרות רגע לפני תחילת הפשיטות.[3]
כסוג של הגנה, ברים מסוימים כיסו את חלוניהם, הורידו את שלטי הזהות, או שאפשרו להיכנס רק דרך הדלת האחורית.[3] מספר בעלי הברים ניסו מודלים מבוססי חברות, מה שהגביר את הביטחון, אך היה גם לא כולל.[11]
החלשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לשתיית אלכוהול, בלסביאן בר היו כלולים גם ריקודים ומשחקי ביליארד. ברים אלו נסגרו מפני שזה לא תמיד היה עסק רווחי או משתלם.[3]
חלקים מההיסטוריה הולכים לאיבוד מאחר ש-"הלסביאן בר השכונתי" לא היה מסוגל יותר לשלם דמי שכירות, והתמיכה בהם ירדה בגלל הג'נטריפיקציה. לעומת זאת, הגיי ברים נמשכו מאחר שלגברים הומוסקסואליים יש יותר הון כלכלי מאשר לנשים לסביות. סיבה נוספת להופעה פחותה של לסביאן בר היא עליית תרבות ההיכרויות באינטרנט.[12] מאחר שנשים לסביות נוטות יותר להיות מטפלות ראשוניות בילדים מאשר גברים הומוסקסואליים, חיי הלילה הלסבית פוחתים.[13]
לצד העלייה בתרבות הלהט"ב, השימוש במונח "קוויר" להזדהות עצמית במקום "לסבית", גדל בקרב צעירים רבים בקהילה הלסבית.[14][15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חדשות, מגזינים ואתרי אינטרנט
- Anderson, Melissa (21 ביוני 2017). "Why Are All The Lesbian Bars Disappearing?". The Village Voice.
{{cite news}}: (עזרה) - Assunção, Muri (19 במאי 2019). "Last call for lesbian bars: the ever-changing nightlife for LGBTQ women in New York". New York Daily News.
{{cite news}}: (עזרה) - Bianco, Marcie (21 בדצמבר 2015). "Why We Still Need Lesbian Bars in 2016". AfterEllen. אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - Bianco, Marcie (19 בפברואר 2019). "How Some Lesbian Bars Are Surviving (and Thriving) in 2019". Out.
{{cite journal}}: (עזרה) - Branson-Potts, Hailey (4 ביוני 2013). "Last call at WeHo's last lesbian bar". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - Burton, Krista (14 באפריל 2017). "I Want My Lesbian Bars Back". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - Compton, Julie (1 במאי 2020). "Few lesbian bars remain in the U.S. Will they survive COVID-19?". NBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - Dockray, Heather (10 באפריל 2015). "New York's Lesbian Bars Are Disappearing: Here's Why Their Survival Matters". Brooklyn Based.
{{cite web}}: (עזרה) - Edgar, Chelsea (29 בספטמבר 2018). "Can Philly Get a Lesbian Bar? Please?". Philadelphia.
{{cite journal}}: (עזרה) - Gordon, Cherie. "A History Of Lesbian Bars In Sacramento". Lavender Library.
- Johnson, Matthew D.; Summers, Claude J. (2005). "Gay and Lesbian Bars" (PDF). glbtq.com.
- Lang, Marissa J. (22 באוקטובר 2018). "Lesbian bars are vanishing all over the country. In D.C., two just opened their doors". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - Lopez, Graciela (29 בספטמבר 2017). "Where are lesbian bars in Los Angeles? Queer women need spaces". Q Voice News.
{{cite web}}: (עזרה) - Mills, James F. (6 במאי 2013). "Remembering LA's Earliest Lesbian Bars". WEHOville.
{{cite web}}: (עזרה) - Orlow, Emma (8 במאי 2020). "New York's last remaining lesbian bars could be in danger". Time Out.
{{cite journal}}: (עזרה) - Pasulka, Nicole (17 באוגוסט 2015). "The History of Lesbian Bars". Vice.
{{cite journal}}: (עזרה) - Paul, Kari (14 בנובמבר 2017). "Why the gayest metropolitan areas in America are running out of lesbian bars". MarketWatch.
{{cite web}}: (עזרה) - SurfTone, Susan (22 במאי 2019). "Lesbian Bar Death – What the Loss of Our Spaces Means for Lesbian Culture". AfterEllen.
{{cite web}}: (עזרה) - V.A. (21 ביוני 2019). "The Moroccan Village – Lesbian Bars and the Mafia!". Village Alliance.
{{cite web}}: (עזרה) - Williams, Megan (21 במאי 2020). "Sixteen Lesbian Bars Are Left For Women In The United States". Curve. ארכיון מ-27 במאי 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - Wilson, Lena (7 במאי 2020). "Where Did All the Lesbian Bars Go? Increasingly, They're on TV". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה)
- אקדמיה
- Mattson, Greggor (1 בינואר 2019). "Are Gay Bars Closing? Using Business Listings to Infer Rates of Gay Bar Closure in the United States, 1977–2019". Socius: Sociological Research for a Dynamic World. American Sociological Association. 5. doi:10.1177/2378023119894832. ISSN 2378-0231free
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - Wolfe, Maxine (1992). "Invisible Women in Invisible Places: Lesbians, Lesbian Bars, and the Social Production of People/Environment Relationships" (PDF). Architecture & Comportement/Architecture & Behaviour. 8 (2): 137–157. ISSN 0379-8585. OCLC 7360243.
- ספרים
- Faderman, Lillian (1991). Odd Girls and Twilight Lovers: A History of Lesbian Life in Twentieth-Century America. New York: Columbia University Press. ISBN 978-0231074889.
- Hankin, Kelly (2002). The Girls in the Back Room: Looking at the Lesbian Bar. Minneapolis: University of Minnesota Press. ISBN 978-0816639281.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lesbian Nightlife Map at the Addresses Project
- The Boy Mechanic project (history of lesbian bars in the United States and Europe)
- Eulogy for the Dyke Bar by Macon Reed
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Burns, Ken; Novick, Lynn (2011). "Women at a speakeasy bar (Culver Pictures)". PBS. נבדק ב-23 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mona's 440 Club". Lost Womyn's Space. 21 במרץ 2011. נבדק ב-27 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 Ingram, Gordon Brent; Bouthillette, Anne-Marie; Retter, Yolanda, eds. (1997). "Invisible Women in Invisible Spaces: The Production of Social Space in Lesbian Bars by Maxine Wolfe". Queers in Space: Communities, Public Places, Sites of Resistance. Seattle, WA: Bay Press. pp. 301–323. ISBN 978-0941920445.
- ^ 1 2 3 Miller, Neil (2006). Out of the Past: Gay and Lesbian History from 1869 to the Present. New York, New York: Alyson Books. pp. 1–100. ISBN 1-55583-870-7.
- ^ Boyd, Nan Alamilla (2003). Wide-Open Town: A History of Queer San Francisco to 1965. California: University of California Press. pp. 68–158. ISBN 0-520-20415-8.
- ^ Newton, Esther (2008). "Lesbians in the Twentieth Century, 1900-1999". OutHistory. ארכיון מ-2021-03-21. נבדק ב-26 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shaw, Randy (2015). The Tenderloin: Sex, Crime, and Resistance in the Heart of San Francisco. San Francisco, CA: Urban Reality Press. pp. 1–100. ISBN 9780692327234.
- ^ Wolf, Deborah Goleman (1979). The Lesbian Community. California: University of California Press. pp. 7–44. ISBN 0-520-03657-3.
- ^ Stein, Arlene, ed. (1993). Sisters, Sexperts, Queers: Beyond the Lesbian Nation. New York, NY: Plume. pp. 39–40. ISBN 978-0452268876.
- ^ Boyd, Dick (Winter 2010). "Before the Castro: North Beach, a Gay Mecca". FoundSF. ארכיון מ-2021-03-21. נבדק ב-27 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Morris, Bonnie J. (2016). The Disappearing L: Erasure of Lesbian Spaces and Culture. Albany, NY: SUNY Press. pp. 189–190. ISBN 978-1438461779.
- ^ Samson, JD (27 באוגוסט 2015). "The Last Lesbian Bars". Vice. נבדק ב-21 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, October 2020) - ^ Adler, Sy; Brenner, Johanna (במרץ 1992). "Gender and Space: Lesbians and Gay Men in the City". International Journal of Urban and Regional Research. 16 (1): 24–34. doi:10.1111/j.1468-2427.1992.tb00463.x. ISSN 0309-1317.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Miriam (16 ביוני 2010). "What's the Difference Between Lesbian and Queer". Feministing. ארכיון מ-2021-03-21. נבדק ב-26 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Obinwanneon, Ashley (26 באפריל 2018). "Why I'm a Lesbian (Not Queer)". AfterEllen. נבדק ב-26 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
