להט"ב ותחרות האירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Photograph of Dana International during a performance
דנה אינטרנשיונל, הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון, וזוכת אירוויזיון 1998, בו ייצגה את ישראל

תחרות הזמר של האירוויזיון ידועה בקשר שלה עם הקהילה הגאה, ולה קהל מעריצים ותיק מתוכה. מארגני האירוויזיון פעלו לשילוב מעריצים אלה בתחרות מאז שנות התשעים.[1]

משתתפים להט"בים בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול אוסקר היה הזמר ההומוסקסואל המוצהר הראשון שהשתתף בתחרות, כאשר ייצג את איסלנד באירוויזיון 1997, ודנה אינטרנשיונל הישראלית, הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה בתחרות, הייתה לזמרת הלהט"בית הראשונה שזכתה בתחרות, בשנת 1998.[2][3] מאז, זמרים להט"בים נוספים התמודדו וזכו בתחרות: מריה שריפוביץ', שזכתה באירוויזיון 2007 כשייצגה את סרביה, יצאה מהארון כלסבית בשנת 2013,[4] קונצ'יטה וורסט, דמות הדראג המגולמת על ידי תומאס נויווירת ההומוסקסואל המוצהר, זכתה באירוויזיון 2014 כאשר ייצגה את אוסטריה; הזמר הביסקסואל המוצהר, דאנקן לורנס, היה הזוכה בתחרות 2019 עבור הולנד.[5][6] לורן, זוכת אירוויזיון 2012 ואירוויזיון 2023 בו ייצגה את שוודיה, יצאה מהארון כביסקסואלית בשנת 2017.[7] ויקטוריה דה אנג'ליס, חברת להקת הרוק האיטלקית מונסקין, שזכתה באירוויזיון 2021, היא לסבית, וגם עמיתה ללהקה אית'ן טורקיו מגדיר את עצמו כ"חופשי מינית".[8]

באירוויזיון 2011 ייצגה את הממלכה המאוחדת להקת הבנים בלו, בה חברים דאנקן ג'יימס ההומוסקסואל ולי ראיין הביסקסואל.[9][10]

באירוויזיון 2016 ייצג את ישראל הזמר ההומוסקסואל חובי סטאר.[11] דווה בוב, אשר ייצג את הולנד, הוא ביסקסואל.[12]

באירוויזיון 2017 ייצג את מונטנגרו הזמר סלבקו קלזיץ', הומוסקסואל מוצהר.[13]

שרה אלטו, שייצגה את פינלנד באירוויזיון 2018, היא לסבית.[14] מלובין, אשר ייצג את אוקראינה באותה שנה, יצא מהארון כביסקסואל בשנת 2021.[15]

בילאל חסאני, שייצג את צרפת באירוויזיון 2019, מזדהה כקוויר.[16] טום הוגו, אשר ייצג את נורווגיה כחלק מלהקת קיינו, הוא הומוסקסואל מוצהר.[17]

בין משתתפי אירוויזיון 2021 המזדהים כלהט"בים נכללים מונטיין שייצגה את אוסטרליה, אשר מזדהה כביסקסואלית,[18] לזלי רוי שייצגה את אירלנד, אשר מזדהה כלסבית,[19] וסיל גרוונלייב אשר ייצג את מקדוניה הצפונית, ז'אנגו מקרוי אשר ייצג את הולנד וינדריק זיגוורט שייצג את גרמניה, המזדהים כהומוסקסואלים,[20][21][22] ורוקסן שייצגה את רומניה, אשר מזדהה כג'נדרקוויר.[23] הולדה קריסטין קולברונארדוטיר, אשר ייצגה את איסלנד כחלק מלהקת הליווי של דאדי פרייר, Gagnamagnið, מזדהה כפאנסקסואלית.[24]

גם כמה ממנחי האירוויזיון לאורך השנים היו להט"בים, וביניהם אסי עזר, שהנחה את אירוויזיון 2019 בישראל, וניקי דה יאחר, שהשתתפה במשדר אירוויזיון: Europe Shine a Light והנחתה את אירוויזיון 2021. דה יאחר הייתה המנחה הטרנסג'נדרית הראשונה של התחרות.[25]

שנה מדינה מבצע/ת שיר גמר חצי גמר הערות
1959 בלגיהבלגיה בלגיה בוב בני "Hou toch van mij" 6 X יצא מהארון כהומוסקסואל ב-2001, בגיל 75
1961 "September, gouden roos" 15
1965 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת קייטי קירבי "I Belong" 2
1968 הולנדהולנד הולנד רוני טובר "Morgen" 16
1973 שווייץשווייץ שווייץ פטריק ז'ובה "Je vais me marier, Marie" 12
1988 הולנדהולנד הולנד ג'רארד ג'ולינג "Shangri-La" 9
1992 שוודיהשוודיה שוודיה כריסטר ביורקמן "I morgon är en annan dag" 22
1997 איסלנדאיסלנד איסלנד פול אוסקר "Minn hinsti dans" 20
1998 ישראלישראל ישראל דנה אינטרנשיונל "דיווה" 1
1999 צדי צרפתי במאי
יגאל רביד מנחה
2001 הולנדהולנד הולנד מישל קורטנס "Out on My Own" 18 X
פוליןפולין פולין אנדז'יי פיאסקזני "2 Long" 20
2002 ישראלישראל ישראל שרית חדד "נדליק ביחד נר" 12 יצאה מהארון בשנת 2021
סלובניהסלובניה סלובניה ססטרה "Samo ljubezen" 13
2004 נורווגיהנורווגיה נורווגיה קנוט אנדרס סרום "High" 24 X
דנמרקדנמרק דנמרק תומאס תורדרסון "Shame on You" X 13
פינלנדפינלנד פינלנד יארי סילאנפה "Takes 2 to Tango" X 14
2005 אירלנדאירלנד אירלנד דונה מקאול (כחלק מהצמד דונה וג'ו) "Love?" X 14
2006 בראיין קנדי "Every Song Is A Cry For Love" 9 10
שווייץשווייץ שווייץ אנדראס לונדשטט (כחלק מההרכב six4one) "If We All Give a Little" 16 X
2007 סרביהסרביה סרביה מריה שריפוביץ' "Molitva" 1 1 יצאה מהארון כלסבית ב-2013
שוודיהשוודיה שוודיה אולה סאלו (כחלק מלהקת ארק) "The Worrying Kind" 18 X
2009 גרמניהגרמניה גרמניה אוסקר לויה (עם אלכס כריסטנסן) "Miss Kiss Kiss Bang" 20 X
2010 ישראלישראל ישראל הראל סקעת "מילים" 14 8
2011 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת דאנקן ג'יימס ולי ראיין (כחלק מלהקת בלו) "I Can" 11 X
ישראלישראל ישראל דנה אינטרנשיונל "Ding Dong" X 15
מלטהמלטה מלטה גלן ולה "One Life" X 11
2012 שוודיהשוודיה שוודיה לורן "Euphoria" 1 1
נורווגיהנורווגיה נורווגיה טוג'י "Stay" 26 10
2013 אירלנדאירלנד אירלנד ראיין דולן "Only Love Survives" 26 8
2014 אוסטריהאוסטריה אוסטריה קונצ'יטה וורסט "Rise Like a Phoenix" 1 1
בלגיהבלגיה בלגיה אקסל הירסו "Mother" X 14
2016 הולנדהולנד הולנד דווה בוב "Slow Down" 11 5
ישראלישראל ישראל חובי סטאר "Made of Stars" 14 7
קרואטיהקרואטיה קרואטיה נינה קראליץ' "Lighthouse" 23 10
2017 ישראלישראל ישראל אימרי זיו "I Feel Alive" 23 3 יצא מהארון ביוני 2023
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו סלבקו קלזיץ' "Space" X 16
2018 פינלנדפינלנד פינלנד שרה אלטו "Monsters" 25 10
אוקראינהאוקראינה אוקראינה מלובין "Under The Ladder" 17 6 יצא מהארון ביולי 2021
2019 הולנדהולנד הולנד דאנקן לורנס "Arcade" 1 1
נורווגיהנורווגיה נורווגיה טום הוגו (כחלק מלהקת קיינו) "Spirit in the Sky" 6 7
צרפתצרפת צרפת בילאל חסאני "Roi" 16 X
ישראלישראל ישראל אסי עזר מנחה
2021 איטליהאיטליה איטליה ויקטוריה דה אנג'ליס ואית'ן טורקיו (כחלק מלהקת מונסקין) "Zitti e buoni" 1 X
איסלנדאיסלנד איסלנד הולדה קריסטין קולברונארדוטיר (כחלק מלהקת Gagnamagnið) "10 Years" 4 2
הולנדהולנד הולנד ז'אנגו מקרוי "Birth of a New Age" 23 X
ספרדספרד ספרד בלאס קנטו "Voy a quedarme" 24 X
גרמניהגרמניה גרמניה ינדריק זיגוורט "I Don't Feel Hate" 25 X
רומניהרומניה רומניה רוקסן "Amnesia" X 12
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה מונטיין "Technicolour" X 14
מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית וסיל גרוונלייב "Here I Stand" X 15
אירלנדאירלנד אירלנד לזלי רוי "Maps" X 16
הולנדהולנד הולנד ניקי דה יאחר מנחה
2022 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה שלדון ריילי "Not the Same" 15 2
איסלנדאיסלנד איסלנד אלין אפיסטודיר (כחלק מלהקת סיסטיר) "Með hækkandi sól" 23 10
ישראלישראל ישראל מיכאל בן דוד "I.M" X 13
איטליהאיטליה איטליה מיקה מנחה
2023 שוודיהשוודיה שוודיה לורן "Tattoo" 1 2
נורווגיהנורווגיה נורווגיה אלסנדרה "Queen of Kings" 5 6
בלגיהבלגיה בלגיה גוסטף "Because of You" 7 8
סרביהסרביה סרביה לוק בלאק "Samo mi se spava" 24 10
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת גרהם נורטון מנחה
2024 אירלנדאירלנד אירלנד במבי ת'אג "Doomsday Blue"
בלגיהבלגיה בלגיה מוסטי "Before the Party's Over"
דנמרקדנמרק דנמרק סאבה "Sand"
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אולי אלכסנדר "Dizzy" X
ליטאליטא ליטא סילבסטר בלט "Luktelk"
סן מרינוסן מרינו סן מרינו קנזי לובט (כחלק מלהקת מאגרה) "11:11"
שווייץשווייץ שווייץ נמו "The Code"

נושאי להט"ב בשירי התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך תחרות האירוויזיון, חלק מהשירים ומההופעות כללו התייחסויות ורמיזות למערכות יחסים חד-מיניות. הזמר ז'אן-קלוד פסקל, שביצע את השיר "Nous les amoureux", איתו זכתה לוקסמבורג באירוויזיון 1961, אישר כי השיר מכיל אזכורים למערכת יחסים הומוסקסואלית ולקשיים שניצבו בפני הזוג, דבר שנחשב שנוי במחלוקת בתחילת שנות השישים, כאשר ברבות ממדינות אירופה יחסים הומוסקסואליים עדיין היו אסורים בחוק.[26] ההופעה של הזמרת הפינית קריסטה סיגפרידס באירוויזיון 2013 עם השיר "Marry Me" כללה נשיקה חד-מינית של הזמרת עם אחת מרקדניות הליווי שלה, ובהופעה של הזמר האירי ראיין או'שונסי עם השיר "Together" באירוויזיון 2018 הופיעו שני רקדנים גברים שהציגו מערכת יחסים חד-מינית.[27][28] חלק מהופעות האירוויזיון לאורך השנים כללו מופעי דראג, ביניהן הופעותיהן של דמויות הדראג קונצ'יטה וורסט האוסטרית באירוויזיון 2014, ורקה סרדוצ'קה האוקראינית, DQ הדנית באירוויזיון 2007, ובמופע דראג ססטרה (Sestre (drag act)) הסלובני באירוויזיון 2002;[29] הבחירה בססטרה לתחרות עוררה מחאות ודיונים על זכויות הלהט"ב בסלובניה באותה תקופה והביאה לחששות שהועלו בפרלמנט האירופי לקראת הצטרפותה הקרובה של סלובניה לאיחוד האירופי.[30][31]

תקריות הקשורות ללהט"ב לאורך התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אירוויזיון 2009 נערך ברוסיה, ופעיל זכויות הלהט"ב ניקולאי אלקסייב (אנ') החליט לנצל זאת כדי להביא את עמדותיה של המדינה בנוגע לזכויות להט"ב לידיעת הציבור, בין היתר בתגובה לאמירתו של יורי לוז'קוב, ראש העיר של מוסקבה, כי הומוסקסואליות היא "שטנית".[32] אלקסיב הודיע כי מצעד הגאווה במוסקבה באותה שנה, ייערך במקביל לגמר האירוויזיון ב-16 במאי, יום לפני היום הבינלאומי נגד הומופוביה. שם המצעד שונה ל"מצעד הגאווה הסלאבי", כדי להעלות מודעות לזכויות להט"ב באזור הסלאבי של אירופה כולו.[33] המצעד לא קיבל אישור מהרשויות במוסקבה בטענה שהוא יביא ל"הרס המוסר בחברה"[34] והוצאו הצהרות לפיהן המוחים יקבלו יחס "נוקשה",[35] וכי "צעדים נוקשים" יעמדו בפני כל מי שיצטרף לצעדה.[36] ההפגנה פוזרה על ידי משטרת מוסקבה, ו-20 מפגנים נעצרו, ביניהם ניקולאי אלקסיב[34] ופעיל זכויות האדם פיטר טאצ'ל, שקרא "זה מראה שהרוסים אינם חופשיים" כאשר נלקח על ידי השוטרים.[37] נציגת שוודיה מאלנה ארנמן תמכה במהלך והביעה את צערה מכך שהשלטון במוסקבה לא מאפשר את קיום אירוע "המחווה לאהבה" כלשונה.[38] הזוכה באותה שנה, אלכסנדר ריבאק, התייחס גם הוא למחלוקת בריאיון, ואמר כי האירוויזיון עצמו הוא "מצעד הגאווה הכי גדול".[39] ההרכב ההולנדי De Toppers חולל רעש תקשורתי כשחבר ההרכב גורדון איים להחרים את גמר אירוויזיון 2009 אם המצעד ידוכא באלימות. עם זאת, ההרכב כשל להעפיל לגמר, מה שהשאיר את האיום חסר משמעות.
  • לאחר כניסתו של חוק "התעמולה הגאה" ברוסיה בשנת 2013, יחד עם ההתפתחויות באוקראינה, באירוויזיון 2014 בלטו קריאות הבוז שנשמעו מהקהל, במיוחד במהלך ההופעה של רוסיה ובמהלך ההצבעה, בכל פעם שרוסיה קיבלה נקודות.[40][41] זכייתה של קונצ'יטה וורסט בתחרות ספגה ביקורת גם בבמה הפוליטית הרוסית, כאשר מספר פוליטיקאים שמרנים הביעו את מורת רוחם מהתוצאה.[42] כתגובה לקריאות הבוז, מפיקי אירוויזיון 2015 התקינו "טכנולוגיה לסינון קריאות בוז" עבור השידור, ומנחי התחרות ביקשו מהקהל מספר פעמים שלא להשמיע קריאות בוז; פולינה גאגארינה, שייצגה את רוסיה, רואיינה על ידי קונצ'יטה בגרין-רום במהלך הפסקה מההצבעה, ועוררה ביקורת מצד השמרנים הרוסים כשהעלתה לרשתות החברתיות סרטון של עצמה מאחורי הקלעים מחבקת את קונצ'יטה.[43][44]

ביקורת על הנראות הלהט"בית של התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירה בדנה אינטרנשיונל לאירוויזיון 1998 בברמינגהאם גררה התנגדויות ואיומי מוות מצד הציבור הדתי והחרדי בישראל, ובתחרות, על פי הדיווחים, היא לנה במלון היחיד בברמינגהאם עם חלונות חסיני-כדורים.[45][46]

בשנים האחרונות אידאולוגיות מסוימות ברחבי אירופה היוו מקור לעימותים במסגרת האירוויזיון, במיוחד בנוגע לזכויות הלהט"ב. טורקיה, שהייתה בעבר משתתפת קבועה בתחרות ואף זכתה בה פעם אחת, פרשה מהתחרות לראשונה בשנת 2013, בטענה שהם אינם מרוצים מחוקי ההצבעה; כשנשאלו ב-2018 לגבי אפשרות של חזרה לתחרות, רשות השידור הטורקית TRT ציינה את ההופעות של זמרים להט"בים כסיבה נוספת לחרם הממושך שלהם.[47][48] לאחר שתכננה בתחילה לשדר את התחרות ב-2013, לבסוף TRT ביטלה את שידור האירוע בתגובה לנשיקה החד-מינית של קריסטה סיגפרידס.[49] ב-2014, ולקן בוסקיר, חבר באספה הלאומית הגדולה של טורקיה מטעם מפלגת הצדק והפיתוח, אמר במסיבת עיתונאים כי טורקיה לא תיטול חלק בתחרות בשל ניצחונה של קונצ'יטה וורסט. עוד דווח כי הנראות הלהט"בית בתחרות היוותה גורם מכריע גם כאשר הונגריה בחרה לא להשתתף באירוויזיון 2020 על רקע התחזקות הסנטימנט האנטי-להט"בי בממשלתו של ויקטור אורבן, אם כי לא נמסרה סיבה רשמית להיעדרותה של המדינה מטעם רשות השידור ההונגרית MTVA.[50][51]

עימותים בנוגע לנראות הלהט"בית של התחרות התרחשו גם במדינות שאינן מתחרות בתחרות. במשך מספר שנים תחרות האירוויזיון שודרה בסין, אולם בשנת 2018 זכויות השידור שהוחזקו על ידי Mango TV הוסרו במהלך התחרות.[52] בשידור החי של חצי הגמר הראשון ב-Mango TV צונזרה הופעתו של הזמר האירי ראיין או'שונסי, שכפי שנמסר הייתה מנוגדת להנחיות הסיניות האוסרות על "מערכות יחסים והתנהגויות מיניות לא-תקינות" בשל הריקוד החד-מיני שנכלל בה, וכמו כן צונזרה הופעתו של אאוגנט בושפפה האלבני בשל תצוגה חשופה של קעקועים, שהפרה את ההנחיות סביב מה שמכונה "תת-תרבויות" ו"תרבויות נואשות".[53] כתוצאה מהסרת זכויות השידור, רשת השידור הסינית לא יכלה לשדר את חצי הגמר השני או את הגמר הגדול של אירוויזיון 2018, וגם לא תשדר תחרויות עתידיות.[54]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורון בראונשטיין, למה הומואים אוהבים אירוויזיונים: הפילוסופיה והרציונל העומדים מאחורי האהבה האובססיבית של חברי הקהילה הגאה לתחרות האירוויזיון, פתח תקווה: לב ספרים הוצאה לאור, 2018
  • O'Connor, John Kennedy (2010). The Eurovision Song Contest: The Official History (2nd ed.). London: Carlton Books. ISBN 978-1-84732-521-1.
  • West, Chris (2020). Eurovision! A History of Modern Europe Through the World's Greatest Song Contest (2nd ed.). London: Melville House UK. ISBN 978-1-911545-55-2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "How Eurovision became a gay-friendly contest" (באנגלית). France 24. 22 במאי 2015. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ West 2020, pp. 191–195.
  3. ^ "Eurovision Song Contest: Birmingham 1998". Eurovision Song Contest. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "I Am A Lesbian! – Marija Serifovic Opens Up in Her Film "Confession"". InSerbia News. 28 בנובמבר 2013. נבדק ב-7 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Bromwich, Kathryn (6 ביולי 2014). "Conchita Wurst: 'Most artists are sensitive and insecure people. I am too'". The Guardian. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Moore, Matt (18 במאי 2019). "Dutch Eurovision contestant Duncan Laurence comes out as bisexual". Gay Times. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Eurovision winner Loreen comes out as bisexual". Topics (באנגלית). נבדק ב-2021-08-13.
  8. ^ Parente, Luca (12 בפברואר 2021). "Sanremo 2021, i Maneskin si spogliano e parlano di libertà sessuale". NEG Zone (באיטלקית). נבדק ב-23 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Akingbade, Tobi (2019-07-22). "Duncan James 'proud to be gay' as he reveals new boyfriend Rodrigo Reis". www.standard.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2021-08-13.
  10. ^ "'I Sleep With Duncan All The Time'". HuffPost UK (באנגלית). 2014-01-14. נבדק ב-2021-08-13.
  11. ^ staff, T. O. I. "Israeli entrant to Eurovision says humiliated at Russian airport for being gay". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-08-13.
  12. ^ Granger, Anthony (2016-03-10). "Netherlands: Douwe Bob Comes Out As Bi". Eurovoix (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-08-13.
  13. ^ "Montenegro Eurovision Singer Hits Wrong Note Back Home". Balkan Insight (באנגלית אמריקאית). 2017-04-21. נבדק ב-2021-08-13.
  14. ^ "Saara Alto opens up about her sexuality as she poses in stunning new photo shoot" (באנגלית בריטית). 23 בדצמבר 2016. נבדק ב-2021-08-13. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Ukraine: "I showed my essence" - MELOVIN comes out, kisses a woman and a man on stage at Atlas Weekend festival". wiwibloggs (באנגלית אמריקאית). 2021-07-06. נבדק ב-2021-08-13.
  16. ^ "Le youtubeur Bilal Hassani, idole queer des jeunes, représentera la France à l'Eurovision". Le Monde.fr (בצרפתית). 2019-01-27. נבדק ב-2021-08-13.
  17. ^ Shalom, Nir Raz (2018-12-04). "Congrats to "Tom Hugo" Married His Partner Today". ESCBEAT (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-08-13.
  18. ^ https://twitter.com/actualmontaigne/status/1308748804649181185, Twitter (באנגלית)
  19. ^ "'I pushed being gay deep down inside me' - Eurovision hopeful Lesley Roy". independent (באנגלית). נבדק ב-2021-08-13.
  20. ^ "Eurovision's Vasil is ready to be a voice for LGBTQ people in North Macedonia and the Balkans". Attitude.co.uk (באנגלית). 2021-05-02. נבדק ב-2021-08-13.
  21. ^ "Jeangu Macrooy: 10 facts about the Netherlands' Eurovision 2021 singer". wiwibloggs (באנגלית אמריקאית). 2021-03-23. נבדק ב-2021-08-13.
  22. ^ "Jendrik Sigwart privat: Mit Freund Jan in Rotterdam? Das ist unser ESC-Kandidat 2021". News.de (בגרמנית). נבדק ב-2021-08-13.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  23. ^ "Eurovision star Roxen comes out as non-binary in powerfully frank chat with fans" (באנגלית בריטית). 3 באוגוסט 2021. נבדק ב-2021-08-13. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Kelly, Emma (2021-05-21). "Iceland's Eurovision entry warms queer hearts as singer waves pansexual flag". Metro (באנגלית). נבדק ב-2021-08-13.
  25. ^ "'Eurovision' gets first transgender host in YouTube star Nikkie de Jager". SBS Your Language (באנגלית). נבדק ב-2021-08-13.
  26. ^ "" Nous les amoureux " de Jean-Claude Pascal, une chanson qui annonce la révolution du mouvement gay..." La Première (בצרפתית). 16 במאי 2019. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Eurovision 2013 final underway amid lesbian kiss controversy". dw.com. Deutsche Welle. 18 במאי 2013. נבדק ב-28 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Reynolds, Daniel (9 במאי 2018). "Ireland's Gay Dance on Eurovision Shows World That 'Love Is Love'". advocate.com. The Advocate. נבדק ב-28 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Jordan, Paul (24 באוקטובר 2016). "Life's a drag! Eurovision queens past and present". eurovision.tv. European Broadcasting Union. נבדק ב-28 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Transvestite Sisters stir Eurovision storm". bbc.co.uk. BBC News. 5 במרץ 2002. נבדק ב-28 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Banks, Martin (6 במרץ 2002). "Transvestite Eurosong win sparks Slovenia accession doubts". politico.eu. Politico. נבדק ב-28 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Leonard, Peter (5 במאי 2009). "Russian gays risk Eurovision confrontation". London. Associated Press. נבדק ב-2009-05-12. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 7.6.2021)
  33. ^ "'Slavic Gay Pride' to be held in Moscow on Eurovision finals day". mosnews.com. 30 במרץ 2009. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2009. נבדק ב-2009-05-12. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 Karmo, Julia (16 במאי 2009). "Moscow Police Break Up Gay Pride Rally". Sky News. אורכב מ-המקור ב-2009-05-19. נבדק ב-2009-05-16. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Eurovision: is the world's campest contest ready to get serious?". Lesbilicious. 11 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2009. נבדק ב-2009-05-12. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "UK rights activists defends banned Moscow Gay Pride parade". mosnews.com. 12 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2009. נבדק ב-2009-05-12. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Gay protest broken up in Moscow". BBC News. 16 במאי 2009. נבדק ב-2009-05-16. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Viniker, Barry (16 במאי 2009). "Malena Ernman is gay today". ESCtoday.com. נבדק ב-2009-05-16. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 7.6.2021)
  39. ^ – Verdas største homseparade (Norwegian), NRK, May 17, 2009
  40. ^ West 2020, pp. 283–286.
  41. ^ Nelson, Fraser (11 במאי 2014). "Eurovision 2014: the booing of Russia was a disgrace". The Spectator. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2015. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Davies, Caroline (11 במאי 2014). "Conchita Wurst pledges to promote tolerance after jubilant welcome home". The Guardian. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ West 2020, pp. 287–291.
  44. ^ Aubusson (24 במאי 2015). "Eurovision 2015: Anti-booing technology deployed to protect Russian contestant". The Sydney Morning Herald. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ O'Connor 2010, pp. 152–155.
  46. ^ "Transsexual singer stirs up passions". BBC News. BBC. 10 במאי 1998. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Turkey to return Eurovision 'if no more bearded divas'". Hürriyet Daily News. 4 באוגוסט 2018. נבדק ב-1 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Marshall, Alex (18 במרץ 2020). "Eurovision Song Contest Is Canceled Over Coronavirus Concerns". The New York Times. נבדק ב-7 ביולי 2020. In 2018, the head of Turkey's public broadcaster said the boycott was also partly because some past winners, including the drag queen Conchita Wurst, had gone against Turkey's social values. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Morgan, Joe (16 במאי 2013). "Turkey cancels Eurovision Song Contest over lesbian kiss". Gay Star News. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Walker, Shaun; Garamvolgyi, Flora (27 בנובמבר 2019). "Hungary pulls out of Eurovision amid rise in anti-LGBTQ+ rhetoric". The Guardian. נבדק ב-16 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Kozlov, Vladimir (29 בנובמבר 2019). "Hungary Exits 2020 Eurovision Over Contest's LGBT-Friendly Policies: Report". Billboard. נבדק ב-16 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Eurovision 2013 reaches China". Eurovision Song Contest. 1 באוקטובר 2013. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Royston, Benny (10 במאי 2018). "China banned from broadcasting Eurovision after cutting same-sex dance and tattooed singer". Metro. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Bakker, Sietse (10 במאי 2018). "EBU terminates this year's partnership with Mango TV". Eurovision Song Contest. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורן