מאי 1968

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מאי 1968 (לעתים מאי 68') הוא כינוי לשביתה כללית שפרצה ברחבי צרפת במאי 1968. אחד ממנהיגיה הבולטים היה דניאל כהן-בנדיט שכונה 'דני האדום'. המהומות החלו בסדרה של שביתות סטודנטים שפרצו במספר אוניברסיטאות ותיכונים בפריז. לאחריהן התרחשו עימותים עם הנהלות האוניברסיטאות ועם המשטרה. ניסיונותיה של ממשלתו של שארל דה גול לדכא את המהומות עלו בתוהו, ורק הובילו לליבוי המאורעות. פעולות אלו הובילו לקרבות רחוב עם המשטרה ברובע הלטיני, ולבסוף לשביתה כללית של סטודנטים ולשביתות בכל רחבי צרפת שכללו כ-10 מיליון עובדים צרפתים, שהם כשני-שלישים מכוח העבודה הצרפתי. המחאות היו חריפות מאוד, ולכן הביאו את דה-גול להקים מטה לפעולות הצבאיות שמטרתן הייתה להתמודד עם אי-השקט והתסיסה. לבסוף, נאלץ דה-גול לפזר את האספה הלאומית ולהכריז על בחירות פרלמנטריות חדשות ב-23 ביוני 1968.

הממשלה הייתה קרובה לקריסה, ודה-גול נאלץ למצוא מקלט זמני בבסיס צבא צרפת באדמת גרמניה. ואולם, המצב המהפכני משהו נמוג במהירות, בדיוק כפי שהגיח. העובדים חזרו לעבודותיהם, בעידודה של הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT), ארגון השייך לשמאל הפוליטי, ושל המפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF). כשהבחירות נערכו לבסוף ביוני, יצאה מפלגתו של דה-גול חזקה אף יותר וזכתה לרוב מוחץ.

רוב המפגינים תמכו בגורמים מהשמאל, קומוניסטיים או אנרכיסטיים. רבים ראו באירועים כהזדמנות לנער את "המשטר הישן" בכמה בחינות חברתיות, כולל שיטות הלימוד, שחרור מיני ואהבה חופשית.

סיסמאות וגרפיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר משנת 1968: "היה צעיר ושתוק". מאחור- הצללית הסטראוטיפית של שארל דה-גול.

קשה לאפיין את הזהות הפוליטית של הסטודנטים שהציתו את האירועים של מאי 1968, קל וחומר את זהותם הפוליטית של האלפים שהשתתפו בהפגנות. אולם, אחד מסימני ההיכר של התסיסה החברתית של מאי 1968, הוא כתובות הקיר הרבות שהתנוססו על קירות העיר. כתובות אלו מעידות על השפעה אנרכיסטית וסיטואציוניסטית, והתאפיינו במקוריות רבה ובחדות הלשון של השובתים. כמה מן הדוגמאות לסיסמאות אלו הן:

  • "בחברה שזנחה כל אפשרות להרפתקה, לא נותר אלא לזנוח את החברה"
  • "רוץ קומרד, העולם הישן מאחוריך"
  • "כבר 10 ימים של אושר"
  • "חיה את הרגע"
  • "מספיק עם המדינה"
  • "בואו נחליף לא את הבוסים, את החיים"
  • "הטבע לא יצר עבדים או משרתים, אני לא רוצה לשלוט או להישלט"
  • "אל תיפלו לדמגוגיה המלוכלכת של הפוליטיקאים, חייבים להסתמך על עצמנו. סוציאליזם בלי חופש הוא בסיס צבאי"
  • "אנחנו רוצים מבנים שמשרתים את האנשים, ולא אנשים שמשרתים מבנים"
  • "הפוליטיקה היא ברחובות"
  • "אל תעבוד לעולם"
  • "הבוס צריך אותך, אתה לא צריך את הבוס"
  • "זה נוגע לכולם"
  • "תחיה בלי זמן מת"
  • "שכח מכל מה שלימדו אותך, התחל לחלום"

בספרות ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "החולמים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)