תנועת מאבק סוציאליסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנועת מאבק סוציאליסטי
MVkLogo2012.jpg
אפיון תנועה סוציאליסטית
אידאולוגיות סוציאליזם, מרקסיזם, טרוצקיזם, אנטי-קפיטליזם, התאגדות מקצועית, אינטרנציונליזם, פמיניזם
מנהיגים הנהגה קולקטיבית (ועד ארצי)
שנת ייסוד 1999
ארגונים בינלאומיים CWI
http://maavak.org.il
http://socialism.org.il

תנועת מאבק סוציאליסטיערבית: حركة النضال الاشتراكي) היא תנועה סוציאליסטית הפעילה בישראל. התנועה פועלת לקידום שינוי סוציאליסטי של החברה ולחיזוק מאבקי עובדים, מאבקי שכונות ומאבקים חברתיים, והיא מתנגדת באופן עקרוני לשיטה הקפיטליסטית, לנאו-ליברליזם, להפרטה, להעסקה קבלנית, לקיצוצים בתקציבי הרווחה, לגזענות, לכיבוש ולהרס הסביבה.

התנועה מארחת כנס ציבורי שנתי תחת הכותרת "כנס סוציאליזם", שמכנס לדיון עשרות נציגים ונציגות מתנועות חברתיות ומוועדי עובדים לדיון באסטרטגיה ובטקטיקות לקידום המאבקים, ומקדם סדר-יום של מאבק בגזירות הכלכליות ושינוי סוציאליסטי של החברה[1].

תנועת מאבק סוציאליסטי היא חלק מהתנועה הסוציאליסטית הבינלאומית CWI ("הוועד להקמת אינטרנציונל עובדים"), הפעילה בעשרות מדינות ברחבי העולם, והיא כיום התנועה הטרוצקיסטית הגדולה בישראל.

"אין שלום, אין רווחה: להפיל את הממשלה" – באנר שהניפו פעילי התנועה במהלך חסימה ספונטנית של נתיבי איילון בהפגנת מחאה חברתית, יוני 2012

תוכן עניינים

המחאה והמאבקים החברתיים [עריכה]

התנועה הוקמה בשנת 1999, על רקע התסיסה החברתית שהתגברה בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה ושכללה את השביתות הכלליות הראשונות בישראל ואת שביתת הסטודנטים הגדולה בסוף שנת 1998. התנועה הייתה מעורבת מאז בשורה של מאבקי עובדים, מחאות חברתיות, במאבקים לזכויות נשים וזכויות להט"ב ובמאבק לשלום.

בתחילת 2011, על רקע העלייה ביוקר המחיה והתפרצות מהפכות האביב הערבי, התנועה אירגנה ולקחה חלק בהפגנות מחאה נגד יוקר המחיה תחת סיסמאות כמו "המחירים בשמיים – ניאבק כמו במצרים". במהלך הקיץ באותה השנה הייתה התנועה מעורבת במחאת האוהלים. בחיפה, פעיליה לקחו חלק מוביל בהתארגנות "החזית החיפאית" וגם היו בין הנואמים בעצרות המרכזיות[2]. ילד במאהל רוטשילד בתל אביב שהזדהה כפעיל התנועה והסביר את מטרות המחאה זכה לסיקור תקשורתי מיוחד במהלכה[3][4][5]. התנועה קראה לחיזוק המחאה באמצעות שילוב כוחות של תנועת המחאה עם איגודי העובדים ובמיוחד לשביתה כללית כנגד יוקר המחיה הגבוה, ההעסקה הקבלנית וההפרטה.

בקיץ 2012 יצאה התנועה נגד קמפיין "השוויון בנטל" וטענה כי "מדובר בספין אחד גדול ומתוזמר להסחת הדעת מהמאבק החברתי ולהסטת הזעם מהטייקונים ומממשלת ההון לעבר האוכלוסיות העניות ביותר בארץ... זהו מסע הסתה מאורגן נגד חרדים וערבים, מיעוטים מודרים הנושאים בעיקר נטל העוני"[6].

העבודה המאורגנת [עריכה]

פאנל נציגי ועדי עיתונאים בכנס סוציאליזם 2012, שדן במשבר בענף התקשורת, דצמבר 2012. מימין לשמאל: אלינור דוידוב, חברת ועד עובדי ערוץ 10; יעל קציר, חברת ועד עיתונאי הארץ-TheMarker; דרור פויר, יו״ר ועד עיתונאי גלובס וממייסדי ארגון העיתונאים; חגי מטר וליאת שלזינגר מוועד עיתונאי מעריב; ח'ולוד מסאלחה, עורכת אתר החדשות בוקרא; אריאל גוטליב, יו״ר ועד עיתונאי הארץ-TheMarker.
פוסטר שהפיצה תנועת מאבק סוציאליסטי בקריאה להלאמת משאבי הגז, פברואר 2011

התנועה פועלת לחיזוק העבודה המאורגנת ולוקחת חלק פעיל בתמיכה במאמצי התארגנות של עובדים במקום העבודה. חלק מחברי התנועה הם חברי ועדי עובדים ונציגים בארגוני עובדים שונים, בהם יו"ר ועד עיתונאי הארץ-TheMarker, אריאל גוטליב[7][8], יו״רית ועד המרצות במכללת ויצו בחיפה, וחברת מזכירות ארצית באיגוד העובדים הסוציאליים.

ההסתדרות הכללית [עריכה]

התנועה תומכת בחיזוק הסתדרות העובדים, אך טוענת שההנהגות בראשות עמיר פרץ ועופר עיני "מכרו" באופן בלתי דמוקרטי מאבקי עובדים וטוענת שיש להיאבק כדי להפוך את ההסתדרות לדמוקרטית ולוחמנית יותר. התנועה פועלת לקידום אופוזיציה רחבה בהסתדרות שתפעל להחלפת ההנהגה.

לקראת הבחירות הפנימיות בהסתדרות ב-2012 חברה התנועה לעובדות סוציאליות מתנועת עתידנו ולפעילים מתנועת חד"ש בניסיון להקים רשימה אלטרנטיבית לרשימות "העוגנים" של עיני ו"הבית החברתי" של איתן כבל[9][10]. התארגנות זו הספיקה לערוך הפגנה לתמיכה בשביתה הכללית שאירגנה ההסתדרות נגד ההעסקה הקבלנית במשק[11], אך לבסוף היוזמה להצגת רשימה חדשה לא יצאה לפועל לאחר שחד"ש החליטה לחבור ל"בית החברתי".

איגוד העובדים הסוציאליים [עריכה]

במהלך שביתת העובדים הסוציאליים ב-2011, התנועה הייתה מעורבת במחאה חריפה בשטח על ההסכם שהושג בין ההסתדרות למשרד האוצר[12]. עובדת סוציאלית הפעילה בתנועה נבחרה ב-2013 כנציגה מטעם מחוז חיפה והצפון לוועידת איגוד העובדים הסוציאליים, ובהמשך למזכירות הארצית של האיגוד, וזאת לאחר שהתמודדה בבחירות למוסדות האיגוד, לצד עובדת סוציאלית נוספת הפעילה בתנועה, על בסיס תוכנית לרפורמות דמוקרטיות באיגוד, למאבק בייבוש תקציבי ובהפרטה, למאבק באפליית שירותי הרווחה ברשויות הערביות, ולהיערכות למאבק בתוכניות הקיצוצים ולמען הסכם שכר חדש[13].

ארגון כוח לעובדים [עריכה]

התנועה הייתה שותפה בתהליך הקמת ארגון העובדים הדמוקרטי כוח לעובדים במהלך שנת 2007, לאחר שהייתה מעורבת במאבקי העובדים שהובילו להקמתו, ובהם התארגנויות מאבטחים[14], מאבק קלדניות דואר ישראל ומאבק מלצריות "קופי-טו-גו". פעיליה לקחו חלק בתקופות שונות גם בגופי ההנהגה של הארגון ופועלים כיום בשורותיו במקביל למעורבות בארגוני עובדים אחרים. בשנת 2011 אירגנה התנועה קמפיין סולידריות עם שביתת עובדי חיפה כימיקלים צפון.

עובדי רכבת ישראל [עריכה]

בתחילת שנת 2012 אירגנה התנועה משמרות סולידריות עם מאבק עובדי רכבת ישראל וניצלה את קשריה הבינלאומיים כדי לגייס תמיכה ציבורית במאבק מאיגוד עובדי התחבורה בבריטניה[15][16]. כשהנהגת עובדי הרכבת החליטה בהמשך השנה לעבור ל"כוח לעובדים" פעילי התנועה התגייסו לצד העובדים אך הזהירו כי "דרך הפעולה שנבחרה מביאה עימה סיכונים משמעותיים מאוד לעובדים, בעיקר לקראת העימות הבא מול הממשלה"[17].

קמפיינים נגד אפליה והדרה [עריכה]

מאבק בגזענות [עריכה]

התנועה מקדמת מאבק משותף של עובדים יהודים וערבים ולוקחת חלק במחאות נגד גזענות. בין השאר, ב-2009 אירגנה התנועה בחיפה יחד עם מרכז מוסאווא הפגנה נגד פיטורים על רקע גזעני ברשת חנויות הבגדים "קרוקר".

מאבק בסקסיזם [עריכה]

פעילות ופעילי התנועה היו בין המארגנים של אירועי מחאה נגד הטרדות מיניות ו"תרבות אונס" ב-20122013, שזכו לכותרת "צעדת השרמוטות", שממנה הסתייגו בטענה כי "רוב הנשים יכולות להזדהות עם מאבק נגד תרבות האונס, אבל העובדה שהן ירגישו לא נוח להגדיר עצמן 'שרמוטות' אינה בעייתית ומוכרחה להילקח בחשבון, מבלי לוותר על המסר החד־משמעי והברור נגד האשמת הקורבן. המאבק בסקסיזם לא יכול להיות מאבק של נשים פמיניסטיות רדיקליות בלבד. כמו במחאה בהודו, הוא צריך לשאוף לכלול חלקים רחבים בחברה כולה"[18][19].

מאבק לזכויות להט"ב [עריכה]

התנועה מעורבת במאבקים ובקמפיינים לקידום זכויות להט"ב. היא השתתפה בהפגנות המחאה שפרצו בעקבות הרצח בבר-נוער ב-2009, בין השאר תחת הסיסמה "ההומופובים בשלטון אחראים לאסון". התנועה הייתה ממארגני מצעד הגאווה הראשון בראשון לציון ב-2010, ולקחה חלק ב"מצעד הגאווה הרדיקלי" באותה השנה בתל אביב[20]. בפברואר 2013, במסגרת מחאה בינלאומית בנושא, אירגנה התנועה, בתמיכת אגודת הלהט"ב, משמרת מחאה מול שגרירות רוסיה בתל אביב נגד חקיקה מפלה כלפי ציבור הלהט"ב ברוסיה.

פעילות בחירות ותמיכה בהקמת מפלגת עובדים [עריכה]

התנועה קוראת להקמת מפלגה רחבה חדשה של האנשים העובדים שתציב אלטרנטיבה למפלגות הממסד ותשמש כדבריה קול למאבקי העובדים והמאבקים החברתיים והסביבתיים.

בתחילת דרכה תמכה התנועה סביב בחירות 1999 באופן ביקורתי במפלגת "עם אחד", ופעיליה אף פעלו תקופה קצרה במסגרת המפלגה כאופוזיציה להנהגת המפלגה בראשות עמיר פרץ.

בבחירות למועצת העיר תל אביב-יפו בשנת 2008, על רקע מעורבות במאבקי תושבים נגד פינויי משפחות בשכונת כפר שלם בדרום תל אביב ובשכונת עג'מי ביפו, לקחה התנועה חלק בקמפיין של רשימת עיר לכולנו, אך תמכה גם בהצבעה לרשימת יאפא, וביקרה בחריפות את התנהלותה של תנועת חד"ש שהביאה לטענתה לפיצול על בסיס לאומי בין שתי הרשימות[21].

לקראת בחירות 2013 קראה התנועה ל"שילוב כוחות בין התנועות החברתיות המעוניינות להציג אלטרנטיבה למפלגות ההון הגדולות, לצורך הצגת רשימה חברתית לוחמת לצדק חברתי ושלום. רשימה כזו צריכה להיות מורכבת מנציגות ונציגים יהודים וערבים מחזית מאבקי העובדים והמאבקים החברתיים, כולל עובדות סוציאליות, רופאים, עובדי רכבת, נציגי עיתונאים מהשטח, פעילים ופעילות ממאבקי הדיור, השלום, ההתנגדות לגזענות ולכיבוש, זכויות נשים ועוד". בהיעדר רשימה כזו, הביעה התנועה תמיכה ביקורתית בהצבעה לרשימת חד"ש כ"הצבעת מחאה נגד ממשלת נתניהו ונגד מפלגות הממסד הקפיטליסטיות והגזעניות", אך סייגה זאת וטענה כי "זו אינה השאלה המהותית. השאלה המהותית היא כיצד קמפיין הבחירות יתרום לחיזוק המאבקים בשטח, לרבות ההיערכות למאבק בגזירות הממשלה הבאה"[22].

פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי בהפגנה נגד מבצע "עמוד ענן" שכונה על-ידם "מלחמת הבחירות", נובמבר 2012

פעילות למען שלום ומעורבות במחאות נגד מלחמות וכיבוש [עריכה]

התנועה, הכוללת פעילים יהודים וערבים, מתנגדת למה שהיא מגדירה כ"הפרד ומשול" בין אנשים עובדים ישראלים ופלסטינים ומתנגדת לגזענות, לכיבוש השטחים הפלסטיניים ולמפעל ההתנחלויות, ורואה בסיומם תנאי יסודי לשלום, שיוכל להתבסס לטענתה רק על מימוש זכות קיום וזכות הגדרה עצמית שווה לשני העמים. כמו כן, התנועה מתנגדת לטרור ולירי רקטות על אזרחי ישראל. לטענת התנועה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יוכל להיפתר במסגרת הסדר בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, שכן הסדר כזה לא יביא למצב שוויוני בין שני העמים. פתרון לשיטתה יושג רק בעקבות מהפכה חברתית שתאפשר לפתח את הכלכלה והחברה באופן שוויוני לתועלת האנשים העובדים משני צדי השסע הלאומי, תוך שמירה על זכויות לאומיות שוות. התנועה תומכת בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית, סוציאליסטית ודמוקרטית שבירתה מזרח ירושלים לצדה של ישראל סוציאליסטית ודמוקרטית.

מאבק סוציאליסטי טוענת שממשלות ישראל ש"תוקפות כלכלית" את רוב הישראלים גם אינן מונעות מדאגה לשלום הציבור הרחב, אלא ממניעים לאומניים צרים שמביאים להעמקת הסכסוך הלאומי והמתיחות בין ישראל לאזור. אחת הסיסמאות שלה נגד ממשלת נתניהו השנייה הייתה "ממשלה גזענית – סכנה ביטחונית". התנועה לקחה חלק בין השאר במחאות נגד מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" ומבצע "עמוד ענן", וכמו כן גם במחאה נגד אפשרות תקיפה באיראן בשנת 2012. התנועה משתתפת במחאות, הפגנות ועצרות בישראל ובתחומי הגדה המערבית למען שלום ונגד כיבוש השטחים הפלסטיניים, נגד ההתנחלויות והפקעת אדמות מתושבים פלסטינים.

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ ‏אורן פרסיקו, נציגי ועדי העיתונאים: "מחסום הפחד השתחרר", העין השביעית, 30 בדצמבר 2012
  2. ^ עצרת מחאה בחיפה – תנועת מאבק סוציאליסטי, YouTube‏, 13 באוגוסט 2011
  3. ^ סיון כהן, ‏הדובר הבולט של מחאת הדיור – ילד בן 13, חדשות10‏, 19 ביולי 2011
  4. ^ בועז פיילר, ‏צפו בילד של מחאת הדיור, ynet‏, 19 ביולי 2011
  5. ^ בן מיטלמן, ‏הכירו: בן נוער ישראלי-סוציאליסט, חדשות 2‏, 4 באוגוסט 2011
  6. ^ ‏שחר בן-חורין, "שוויון בנטל": במקום בטייקונים נלחמים בעניים, J14‏, 1 באוגוסט 2012
  7. ^ ראיון עם יו״ר ועד עיתונאי הארץ, YouTube,‏ 4 באוקטובר 2012
  8. ^ ‏אריאל גוטליב ושי גלי, המשבר בעיתונות: להתארגן להצלת הענף, אתר המאבק, 1 בנובמבר 2012
  9. ^ אורן מג'ר וחיים ביאור, שפיר: אמרו שאתמודד בהסתדרות?, TheMarker,‏ 2 בפברואר 2012
  10. ^ ‏יאשה מארמר, הבחירות בהסתדרות: איך לנצח את השיטה?, אתר המאבק, 20 במאי 2012
  11. ^ טל ליטמן, מפגינים מחוץ לבניין ההסתדרות: "חברות קבלן זה פשע מאורגן", כלכליסט, 8 בפברואר 2012
  12. ^ חיים ביאור, איך איבדו העובדים הסוציאליים את המומנטום, הארץ, 25 במרץ 2011
  13. ^ עו"ס סוהיר דקסה-חלבי ועו"ס נעמה לוין, איך נשנה את איגוד העו"ס, אתר המאבק, 22 בינואר 2013
  14. ^ ‏נמרוד בוסו, סטודנטים: מכון ויצמן מנצל את המאבטחים, וואלה!חדשות, 7 בנובמבר 2006
  15. ^ יובל גורן, חיזוק מפתיע לאדרעי: עובדי הרכבת הבריטית, nrg‏, 23 בפברואר 2012
  16. ^ חדשות 2, שר התחבורה: "אם יימשכו השביתות נסגור הרכבת", mako‏, 4 במרץ 2012
  17. ^ שי גלי, עובדי רכבת ישראל בקרב בלימה, אתר המאבק‏, 15 ביולי 2012
  18. ^ עידן בן-ארי, לא אשמות, לא מתביישות – צעדת השרמוטות 2013, הטלוויזיה החברתית‏, 5 באפריל 2013
  19. ^ יערה ליברמן־כליף, מחסלות את תרבות האונס, משנות את החברה, אתר המאבק‏, 1 באפריל 2013
  20. ^ ‏ירון קלנר, מחאה משולשת, מגזין הזיקית‏, 11 ביוני 2010
  21. ^ יאשה מארמר ו‏שחר בן-חורין, עיר לכולנו – רק אלטרנטיבה פוליטית תשיג את השינוי, אתר המאבק‏, 1 בנובמבר 2008
  22. ^ ‏שחר בן-חורין, בחירות 2013: בחירות לקראת גזירות, אתר המאבק‏, 9 בנובמבר 2012